כוס של אליהו
כוס של אליהו היא כוס יין שמנהג ישראל למוזגה בליל הסדר קודם פתיחת הדלת לאמירת "שפוך חמתך", בעת מזיגת הכוס הרביעית למסובים שעליה גומרים את ההלל.
"נוהגין במדינות אלו למזוג כוס אחד יותר מהמסובין, וקורין אותו כוס של אליהו הנביא"[1].
פתיחת הדלת היא "כדי לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין משום דבר ובזכות אמונה זו יבוא משיח וישפוך חמתו על הגויים". טעם המנהג שלא לנעול את הדלתות בלילה זה "כי הוא ליל שימורים .. להוציאם מגלות הזה ואם יבוא אליהו ימצא פתח פתוח ומצא לקראתו במהרה .. ויש באמונה זו שכר גדול".
תוכן עניינים
עניינה של הכוס בדורותינו[עריכה]
הרבי האריך לבאר, שעניינה של כוס זה אינו זהה לענין הכוס החמישית שבדברי הרמב"ם, שהייתה נהוגה בזמן הגאונים והראשונים אך אינה נוהגת בדורותינו. ואילו המנהג למזוג את כוסו של אליהו נתגלה ונתפשט דווקא בדורות האחרונים, כשקרובים יותר לגאולה ואור האמונה בביאת המשיח מאיר בתוקף יותר. ובלשונו של אדמו"ר בשו"ע יש לומר, שמזיגת "כוס אחד יותר מהמסובין" מורה על בואו של אליהו הנביא והיותו אחד המסובין בשולחן הסדר{[2].
לעומת אחרונים אחרים[3] שכתבו שטעם מזיגת כוסו של אליהו הוא עניין הכוס החמישית והיא כנגד "והבאתי"[4].
הרבי כותב[5] בטעם מזיגת כוס של אליהו כי אליהו הוא המעיד שישראל מקיימים את מצוות מילה[6] שמעכבת באכילת הפסח ככתוב "וכל ערך לא יאכל בו"[7].
הרבי מבאר שיש להמתיק את האמור על פי מה שכתוב שבלילה זה מלו ישראל את עצמם[8], ואף שהלכה היא שאין מלים אלא ביום, יש לומר בפשטות שדין זה התחדש לאחר מתן תורה[9].
הרבי מקשה שלטעם האמור היה צריך למזוג כוס זה בתחילת הסדר, ועל כל פנים לפני אכילת האפיקומן שהוא זכר לקרבן פסח.
מנהגים[עריכה]
הרבי התנגד בחריפות לרעיון הנהגת "כוס חמישי" בדורנו - "שהוא היפך פסק-דין השולחן-ערוך והאחרונים, מורי ישראל והפוסקים שנתקבלו מכל ישראל"[10]
אדמו"ר הריי"צ היה מדקדק למזוג בעצמו כוס זה, ומדור לדור דקדקו האדמו"רים בזה[11].
זמן מזיגת הכוס[עריכה]
מזיגת כוסו של אליהו - אחר ברכת המזון, חוץ מזמנים ידועים שהיו מוזגים כוסו של אליהו קודם ברכת-המזון[12] אך אדמו"ר הריי"צ עצמו חלוקה הייתה הנהגתו בענין זה, לפעמים היה מוזג קודם ברכת המזון,[13]ולפעמים אחריה[14] וכך היה נוהג ברוב הפעמים, וכן היה נוהג הרב רבי לוי יצחק שניאורסון.[15].
לעומת זאת הרבי היה מוזג תמיד את כוסו של אליהו לפני ברכת-המזון. בהקשר לכך כתב בספר השיחות תשמ"ט[16]: מזיגת כוסו של אליהו שייכת לחלקו השני של הסדר שקשור עם הגאולה העתידה, שלכן מזיגת הכוס בדרך-כלל היא לאחרי ברכת-המזון, ורק בזמנים ידועים היו מוזגים הכוס לפני ברכת-המזון. ולאחרונה נהגו כן - למזוג לפני ברכת-המזון - בכל פעם.
פעם אחת אמר הרבי, שתמיד היה לו ספק איך לנהוג, והוא נוהג למזוג לפני ברכת-המזון היות ועל כך יש לו טעם מובן יותר - שהרי שתי הכוסות הראשונות הן כנגד העבר, ושתי האחרונות כנגד העתיד, וכוסו של אליהו שייכת גם לעבר[17]
ובפעם אחרת אמר: מוטב להקדים רגע אחד מאשר לאחר, ובפרט שזה מענייני הגאולה[18]
הרבי היה מוזג את כוסו של אליהו לכוס של זכוכית,[19] וקודם שמזג את היין לתוכה בדק היטב האם הכוס חלקה בשוליה ללא פגם.
והיה מקדים את מזיגת כוסו של אליהו למזיגת הכוס שלו.
מנהג בית הרב שלאחר אמירת לשנה הבאה בירושלים, האדמו"ר מחזיר ושופך את היין מכוסו של אליהו לבקבוק, וכל המסובין מנגנים בשעה זו את הניגון שעל הפסוק א-לי אתה ואודך - מעשרת הניגונים של אדמו"ר הזקן[20].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- כוסו של אליהו סיפור - באתר בית חב"ד
- ה"כוס של אליהו" שהועמדה על שלחן הרבי מהר"ש
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך אדה"ז סוף סימן תפ.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כז עמ' 48 שיחה לחג הפסח.
- ↑ ספר טעמי המנהגים (ח"א עניני פסח) סי' תקנא בשם הגר"א. ושם שמכיוון שיש מחלוקת בגמרא בדבר שתיית כוס חמישית ולא נפסקה הלכה בדבר, מחמת הספק מוזגים כוס חמישית אך לא שותים אותה. ומטעם זה נקראת כוסו של אליהו לבטא שכשיבוא אליהו יתרץ ויפתור את כל הספקות וגם ספק זה. הסבר זה הובא בלקו"ש הנ"ל אך שם ביאר הרבי שלפי דברי אדמו"ר הזקן יש לבאר העניין באופן אחר.
- ↑ המלך במסיבו ח"א עמ' רפה.
- ↑ הגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה כוסו.
- ↑ על פי מה שכתוב בפרקי דרבי אלעזר פרק כ"ט.
- ↑ הר"מ חאגיז בז' ברכת אליהו.
- ↑ שמות רבה פי"ט ה.
- ↑ תוד"ה מר, יבמות עב, ב.
- ↑ המלך במסיבו, א, עמ' קלו-קלז. אגרות-קודש, כא, עמ' רד.
- ↑ ספר המנהגים עמ' 41, מהגש"פ עם לקוטי טעמים ומנהגים.
- ↑ ספר המנהגים, מהגש"פ מאד"ש. והוא מספר השיחות תש"ג, עמ' 58.
- ↑ בשנים: תש"ג, תש"ד, תש"ה.
- ↑ בשנת תש"י.
- ↑ המלך במסיבו, ח"א, עמ' קלו-קלז.
- ↑ א, עמ' 391.
- ↑ המלך-במסיבו, א, עמ' רב-רג
- ↑ שם, עמ' רפה. וראה שם בעמ' נ, שבשנת תשח"י מזג הרבי את כוסו של אליהו אחר ברכת-המזון. ויש להסתפק האם דייק הרושם בדבריו אלו, וכן בדברים נוספים שבאותה רשימה).
- ↑ כן ידוע, וכן מעיד גם הרב יוסף יצחק אופן.
- ↑ הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה ואח"כ יאמר.
