הבדלים בין גרסאות בדף "כולל חב"ד בארץ הקודש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
|||
| (122 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | |||
[[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]] | [[קובץ:קופת הכולל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קופת צדקה|קופת הצדקה]] של הכולל]] | ||
| − | '''כולל חב"ד''' | + | '''כולל חב"ד''' בנשיאות [[הרבי]], (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון [[צדקה]] שהקים [[אדמו"ר הזקן]] במטרה לסייע ליהודי [[ארץ הקודש]] שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום{{הערה|עבד מלך עמוד 209}}. |
| − | מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'] | + | מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקמ"ח]], אך הרב [[שלום בער לוין]] טוען כי רק בשנת [[תקפ"ז]] נוסד הכולל בברכת ובנשיאות [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=66 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' פרק ז'. הערך כחלו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש]. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז}}. |
==רקע== | ==רקע== | ||
| − | בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. | + | בשנת [[תקל"ז]] לאחר [[עליית החסידים]] לארץ הקודש נוסדה [[קופת מעות ארץ הקודש]] שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי [[אדמו"ר הזקן]] שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי [[אברהם מקאליסק]] בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות [[ארץ הקודש]] והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד{{הערה|[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/4/index.htm תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד']''', באתר [[חב"ד לייבורי]].}}. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | בתקופתו של [[אדמו"ר האמצעי]] החלו ה[[שד"ר]]ים של כולל חב"ד להפיץ [[קופת צדקה|קופות צדקה ביתיות]], כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".}} . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו{{הערה|ראו בהרחבה את מחקרו של הרב [[עמרם בלוי]] בנושא זה, [[היכל הבעל שם טוב]], גליון י"א, עמוד קכ"ז.}}. | |
| − | + | == מבנה הכולל == | |
| + | הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות ב[[חו"ל]], והממונים והמשגיחים ב[[ארץ הקודש]]. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי [[מנחם מענדל מויטבסק]] שהיה הממונה. | ||
| − | + | בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]], הצטרפו גם רבי [[חיים אברהם שניאורי]] ורבי [[מנחם נחום שניאורסון]] לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' [[נחמיה בירך מדוברובנה]]. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת [[תרט"ו]], ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' [[דן תומרקין]]. | |
| − | + | בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה{{הערה|[[בית רבי]], דף קכ"ז, עמ' ב', [[תרס"ב]].}}. | |
| − | + | == ממונים ראשונים בחברון == | |
| + | בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים. | ||
| − | + | הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' [[משה מייזליש]] (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש. הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | ==סדר הממונים== | ||
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה: | סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה: | ||
| − | תקפ"ז-ט: | + | תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה. |
| − | תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל | + | תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק |
| − | תר"ג-ו: נוסף עליהם ר | + | תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל. |
תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג. | תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג. | ||
| שורה 74: | שורה 37: | ||
תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק. | תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק. | ||
| − | תר"י: רש"מ, ר' אביגדור | + | תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ו[[אורי אורנשטיין|ר' אורי]]. |
| − | תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל. | + | תרי"א-ג: רש"מ [[אורי אורנשטיין|ר' אורי]] ור"מ ארי' סגל. |
תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין. | תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין. | ||
| שורה 88: | שורה 51: | ||
תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים. | תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים. | ||
| − | + | משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה). | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. | ||
הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה. | הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה. | ||
| − | באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין. | + | באותה שעה בא לחברון הרב [[דובער אפרת]], שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' [[מרדכי דובער סלונים]] וגיסו ר' בנימין ריבלין. |
| − | בשלהי שנת תרס"ב עבר | + | בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות [[חברון]] וניהול הכולל מילא הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה [[מלחמת העולם הראשונה]] ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון. |
== ממוני "כולל חב"ד" בירושלים == | == ממוני "כולל חב"ד" בירושלים == | ||
| + | היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. | ||
| + | בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו: | ||
| − | + | *הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] | |
| + | *הרב [[אורי אורנשטיין]]. | ||
| + | *ר' יהושע נאטקין {{הערה|מיעקבשטאט}} | ||
| + | *ר' זלמן עפשטיין. | ||
| + | *ר' אברהם סטצערעס, | ||
| + | *ר' אהרן ליפקין | ||
| + | *ר' ישעיה אורנשטיין {{הערה|הסופר}} | ||
| + | *ר' יצחק יעקב שבתי | ||
| + | *ר' מיכאל ברוך רייזעס | ||
| + | *ר' [[מרדכי אברהם שלאנק]] | ||
| + | *ר' [[משה ויטנברג]] | ||
| + | *ר' מאניס ווערעוולעאנסקי | ||
| + | *הרב [[דובער אפרת]] | ||
| + | *הרב יהודה לייב מנוחין | ||
| + | *הרב [[דובער פרדקין]]{{הערה|בן ה"תורת חסד"}} | ||
| + | *הרב [[יעקב אורנשטיין]] | ||
| + | *הרב [[מנחם מענדל נאה]] | ||
| − | + | == כולל חב"ד המיוחד == | |
| + | כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת [[תרע"ב]] עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים. | ||
| + | *נשיא הכולל - ה[[אדמו"ר]] רבי [[שמריה נח שניאורסון]] מבברויסק. | ||
| + | *יו"ר הכולל - ר' [[חיים אליעזר ביכובסקי]]. | ||
| + | *מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב [[משה קזרנובסקי]]. | ||
| − | + | ==תקופת אדמו"ר הריי"צ== | |
| + | בשנת [[תרפ"ד]] אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם [[כולל חב"ד]] תחת נשיאות [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| − | + | מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות: | |
| − | + | *נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ, | |
| − | + | חברי ועד הנשיאות: | |
| + | *הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | ||
| + | *הרב [[מנחם מענדל נאה]] | ||
| + | *הרב מרדכי ראובן רוקח | ||
| + | *הרב [[ישראל אשר ליבא]]. | ||
| + | חברי ועד הפועל: | ||
| + | *ר' [[דוד לבנון]] | ||
| + | *ר' מענדל לנדא | ||
| + | *ר' [[יהודה לייב סלונים]] | ||
| + | *הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]]. | ||
| − | + | בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו. | |
| − | + | בשנת [[תש"ח]] נהרג ב[[מלחמת השחרור]]. | |
| − | + | במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב [[יצחק נאה]] אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב [[חיים נאה]]. | |
| + | בשלהי שנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] מנהלים חדשים{{הערה|עבד מלך עמודים 210-212}}: | ||
| − | + | *הרב [[עזריאל זליג סלונים]]{{הערה| בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210}}. | |
| + | *הרב [[אברהם חיים נאה]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב [[מנחם מענדל נאה]] בשנת תרח"צ{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}. | ||
| − | + | בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי{{הערה|עבד מלך עמוד 213}}. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 176}}. | |
| + | הרב [[חיים נאה]] רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה{{הערה|נודע בשיעורים עמוד 171}}. | ||
| − | + | ==תקופת הרבי== | |
| + | לאחר [[קבלת הנשיאות של הרבי]] באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר [[שבועון בית משיח]] {{הערה|גיליון 236}}: | ||
| − | + | באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת ב[[פורים קטן]] תשי"א. | |
| + | בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות [[אגודת חסידי חב"ד]], ישיבות [[תומכי תמימים]], [[ישיבת תורת אמת]], [[אחי תמימים]], כולל חב"ד ו[[כפר חב"ד]]. | ||
| + | באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת [[תשי"ב]] {{הערה|נ. סופר [http://www.yomanim.com/images/b/b7/%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%91%22%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D.pdf הנשיאות על המוסדות החב"דיים] [[שבועון בית משיח]] גיליון 236}}. | ||
| + | ===הנהלת הכולל בנשיאות הרבי=== | ||
| + | *[[הרבי]] - נשיא הכולל | ||
| + | *מנהלים - שני המנהלים שמונו על ידי אדמו"ר הריי"צ המשיכו בתפקידם: הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] והרב [[חיים נאה]] | ||
| + | ובשנים הבאות: | ||
| + | *הרב [[שלמה יוסף זווין]] | ||
| + | *הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | ||
| + | *הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]] | ||
| + | *הרב [[אליעזר ננס]] | ||
| + | *הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] | ||
| + | *הרב [[שלום דוכמן]] | ||
| − | + | ==פעולות הכולל== | |
| + | מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש. | ||
| + | אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא אודות מעלת התרומות לארץ הקודש. | ||
| − | + | וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש. | |
| − | + | גם בימי מלחמות ומשברים התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש{{הערה|[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]}}. | |
| + | ===הכולל בנשיאות הרבי=== | ||
| + | תחת הנהגתו של [[הרבי]], התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד{{הערה|[[ביטאון חב"ד]], ל"ג בעומר תשי"ג}}. | ||
| − | + | פעילות הכולל כיום כוללת: | |
| + | *שלושה עשר '''בתי תמחוי''' | ||
| + | *מערך של '''חלוקת מצרכי מזון''' לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ | ||
| + | *'''מעונות יום''' | ||
| + | *'''מרפאות שיניים''' לנצרכים | ||
| + | *'''רשת מרכולים''' מסובסדים ברחבי הארץ | ||
| + | *מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "'''מכון גראבסקי'''"{{הערה|1=סקירה, [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=49246 אודות חנוכת מחלקה נוספת] במעון, באוגוסט 2009}} | ||
| + | *''''מרכז פינגר'''' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_בלב_ירושלים_כולל_חבד_חנך_מרכז_מהפכני_בהשקעת_ענק_צפו_108746.html בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק], אתר col טבת תשע"ח.}}. | ||
| + | *'''מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות''' | ||
| + | *'''קרן סיוע לאלמנות ויתומים''' | ||
| + | *'''תמיכה במשפחות נפגעי טרור''' | ||
| + | *"'''אולמי גוטניק'''" שני אולמות חתונה מסובסדים. | ||
| + | *'''חגיגת [[בר מצווה]] ו[[בת מצווה]] גדולה שנתית''', לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות ב{{ה|כותל המערבי}}{{הערה|1= | ||
| + | סקירה, [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/190965 אודות אחת מחגיגות הבר מצווה], בשנת 2009}} שמתקיימת מדי שנה בסמוך ל[[י"א בניסן]], [[יום הולדת]]ו של [[הרבי]], בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]. | ||
| + | *ניהול '''חלקת חב"ד הר הזיתים'''. | ||
| + | *'''חברת תהילים העולמית''' בסמוך לקבר [[דוד המלך]] בהר ציון בירושלים. | ||
| + | *''''המיזם הלאומי לבטחון תזונתי'''' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת [[תשפ"א]] הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש. | ||
| + | *'''חלוקת כרטיסי מזון'''. בשנת [[תשפ"א]] זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ{{הערה|'''צמרת הכלכלה מתגייסת''', שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.}}. | ||
| − | כך | + | ===לוח כולל חב"ד=== |
| + | {{ערך מורחב|לוח כולל חב"ד}} | ||
| + | [[לוח כולל חב"ד]] הינו הלוח המרכז את כל [[מנהגי חב"ד]] בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב [[אברהם חיים נאה]] שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו. | ||
| + | לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב [[ברוך נאה]]. | ||
| − | + | כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה. | |
| − | + | ===אש"ל חב"ד=== | |
| + | העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות. | ||
| − | + | הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה. | |
| − | + | ===מעונות חיה=== | |
| + | {{ערך מורחב|מעונות חיה}} | ||
| + | בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים. | ||
| + | ===חברי הנהלת הכולל במשך השנים=== | ||
| + | הרבנים הנכבדים: | ||
| − | + | [[עזריאל זעליג סלונים]] | [[דן תומרקין]] | [[חיים אליעזר ביכובסקי]] | [[אליעזר ננס]] | [[שניאור פינסקי]] | [[מרדכי אברהם שלאנק]] | [[שלמה יוסף זוין]] | [[שמריהו נחום ששונקין]] | [[חיים באגין]] | [[נחמיה מדוברובנה]] | [[שניאור זלמן פראדקין]] | [[זאב מרעציצא]] | [[אברהם מרוגטשוב]] | [[דן מרוגטשוב]] | [[יעקב מסמליאן]] | [[יצחק אייזיק מביחוב]] | [[שלום דוכמן]] | [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] | [[נפתלי גוטליב]] | [[אברהם חיים נאה]] | [[יצחק נאה]] | [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] | [[יוסף יהודה לייב משיוף]] | [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] | [[צבי הירש ליפשיץ]] | [[משה מייזליש]] | [[לייב חיטריק]] | [[אפרים יפה]] | [[שמואל סגל]] | [[שמעון מנשה חייקין]] | [[משה שמערלינג]] | [[שלמה זלמן קובלקין]] | [[יוסף יהודה לייב שמערלינג]] | [[אורי אורנשטיין]] | [[אפריים עפשטיין]] | [[לוי יצחק סלונים]] | [[שלמה זלמן פונדמינסקי]] | [[דובער הירש]] | [[שניאור זלמן שניאורסון]] | [[מרדכי דובער סלונים]] | [[בנימין ריבלין]] | [[ישעיה אורנשטיין]] | [[אהרון ליפקין]] | [[מאניס וירולינסקי]] | [[יהודה לייב מנוחין]] | [[דובער פראדקין]] | [[יעקב אורנשטיין]] | [[ישראל אשר ליבא]] | [[מנחם מענדל נאה]] | [[יצחק אביגדור אורנשטין]] | [[ברוך נאה]] | [[דוד לבנון]] | [[שמואל אלעזר הלפרין]] | |
| − | + | ===מוסדות שעל ידי כולל חב"ד=== | |
| + | *[[ישיבת צמח צדק]] | ||
| + | *[[חסד מנחם מענדל]] | ||
| + | *[[בעל התניא (ביכנ"ס)]] | ||
| + | ===מוסדות הקשורים לכולל חב"ד=== | ||
| + | [[כולל חב"ד המיוחד]] | [[כולל חב"ד בארצות הברית]] | [[ישיבת צמח צדק]] | ||
| − | + | ===הוצאה לאור של הכולל=== | |
| + | *[[לוח כולל חב"ד]] | ||
| + | *[[הגאון מלובלין]] | ||
| − | + | ==הרבי תורם לכולל== | |
| + | [[הרבי]] נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ו[[יום טוב#חגי חב"ד|מועדים חסידיים]], בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים. | ||
| − | + | [[קופת צדקה|קופת הצדקה]] היחידה המונחת על השולחן ב[[חדרו של הרבי]] באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד{{הערה|1=[https://anash.org/the-only-pushka-on-the-rebbes-desk/ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי].}}. | |
| + | החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע{{הערה|כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.}}. | ||
| − | + | בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד. | |
| − | + | ==ביקורת על התנהלות הכולל כיום== | |
| + | {{להשלים|סיבה= להביא מידע יותר מדוייק על הוראות רבני הציבור החרדי (מובא בויקיפדיה בערך הקרן לידידות)}} | ||
| + | {{עריכה|פסקה=כן}} | ||
| + | בשנים האחרונות נחשף{{הערה|[https://col.org.il/news/41024 כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון] {{COL}}}} שהכולל מקבל כספים רבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות, [[בית דין רבני חב"ד]] נתן פס"ד{{הערה|בתאריך | ||
| + | ב[[כ"ה אייר]] [[תשס"ט]] הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"[https://www.kikar.co.il/אסור-לחבד-לקבל-כספים-מאקשטיין.html ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת].}} בנושא ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[יוסף יצחק אהרונוב]] :{{ציטוט|"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".}} אף הרב [[שלום בער ליפשיץ]] (יו"ר ארגון [[יד לאחים]]) יצא חוצץ נגד התנהלות זו של הכולל ואף התבטא: {{ציטוט|"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."}} עם זאת ישנם מעט רבנים (לא חב"דיים) שהתירו: הרב שלמה בקשט, רבה החרדי של אודסה, טוען כי הרב [[יוסף שלום אלישיב]] התיר לו לקבל כספים מהקרן, והעסקן החרדי דודי זילברשלג טוען שקיבל התר מהרב אשר וויס, מאידך ראשי הכולל כדוגמת [[מנחם מענדל בלוי]] טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, והרב עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי [[חרדי]] המקפיד על קלה כבחמורה]]{{הערה|[https://www.kikar.co.il/haredim-news/5445 "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת]}}{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/255998/ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון] {{אינפו}}}}. | ||
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| + | * '''אגרות קודש [[אדמו"ר הזקן]]''' במבוא. | ||
| + | *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[תשמ"ח]]. | ||
| + | *'''מסייעים בכל הזירות''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תש"פ, עמוד 12 | ||
| + | *'''מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית''', [[שבועון בית משיח]] כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30 | ||
| + | * [[שבועון בית משיח]] גיליון 236 - כולל חב"ד וקבלת הנשיאות | ||
| + | *'''פסגת החסד''', בתוך מוסף 'המהפכנים' [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14 | ||
| − | + | ===תולדות מנהלי כולל חב"ד=== | |
| − | + | *[[יהושע מונדשיין]], [[מגדל עז]], לזכר הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] | |
| − | + | *[[שלום דובער וולפא]], [[עבד מלך]], תולדות ופעילות הרב [[עזריאל זעליג סלונים]] | |
| − | + | *[[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], תולדות הרב [[חיים נאה]] | |
| − | + | *'''[http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?146990&BOOKS קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין]''' באתר אוצר החכמה | |
| − | + | *דב לבנון, '''[http://www.scribd.com/doc/225546547/927 רב הכותל הראשון]''', קווים לדמותו של הרב [[יצחק אביגדור אורנשטיין]] הי"ד בתוך [[שבועון בית משיח]] גליון 327 עמוד 40 | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | ||
| − | כולל חב"ד | ||
| − | |||
| − | = | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | * | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]''' | ||
| + | *'''[il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון [[כולל חב"ד]], עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו]''', אתר בית המכירות בידספירט | ||
| + | *[https://chabadpedia.co.il/images/9/94/%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99_%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%9C_%D7%97%D7%91%D7%93.pdf מסמכים מארכיון כולל חב"ד] תשורה חתונת ר' [[שלום לאופר]] [[שבט]] [[תשפ"ד]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]] | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בארץ הקודש]] [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בעולם]] | ||
| + | [[קטגוריה:מוסדות וארגונים בנשיאות הרבי]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:30, 30 במרץ 2024
קופת הצדקה של הכולל
כולל חב"ד בנשיאות הרבי, (צדקת רבי מאיר בעל הנס) הינו ארגון צדקה שהקים אדמו"ר הזקן במטרה לסייע ליהודי ארץ הקודש שסבלו ממצוקה כלכלית קשה ומאז הקמתו אדמו"רי חב"ד הם נשיאי הכולל ומעודדים לתרום כדי לסייע ליהודי ארץ הקודש. כולל חב"ד הוא ארגון הצדקה הוותיק ביותר שקיים כיום[1].
מקובל לומר שהכולל נוסד על ידי אדמו"ר הזקן בשנת תקמ"ח, אך הרב שלום בער לוין טוען כי רק בשנת תקפ"ז נוסד הכולל בברכת ובנשיאות אדמו"ר האמצעי[2].
תוכן עניינים
רקע[עריכה]
בשנת תקל"ז לאחר עליית החסידים לארץ הקודש נוסדה קופת מעות ארץ הקודש שמטרתה הייתה להחזיק את פרנסתם של החסידים בישראל, הקופה נוהלה בידי אדמו"ר הזקן שהיה נשיא הקופה באירופה. בשנת תקס"א פרצה מחלוקת בינו לבין רבי אברהם מקאליסק בנוגע לכמה נושאים ביניהם הנהלת הקופה דבר שגרם בשנת תקס"ה לכך שרבי אברהם מקאליסק מינה נשיא חדש לקופת מעות ארץ הקודש והורה להפסיק את ההקצבה לחסידי חב"ד. מה שגרם לייסוד קופה מיוחדת לחסידי חב"ד[3].
בתקופתו של אדמו"ר האמצעי החלו השד"רים של כולל חב"ד להפיץ קופות צדקה ביתיות, כשבמקביל אדמו"ר האמצעי תיקן שכל חסיד יקבע קופות אלו בסמוך לשולחן האוכל שלו, ויקפיד להפריש מטבעות בקופת הצדקה מדי יום לפני שאוכל[4] . קופות אלו היו אז חידוש, ובעקבות הקופות של כולל חב"ד, נפוצו קופות הצדקה הביתיות בעולם כולו[5].
מבנה הכולל[עריכה]
הנהגת הכולל הייתה מחולקת לשניים: הנשיאות והגבאות בחו"ל, והממונים והמשגיחים בארץ הקודש. אדמו"ר הזקן, היה נשיא הקופה והתגורר בחו"ל וכך גם הגבאי הראשי והכללי ר' יעקב מסמילאן. ואילו בארץ הקודש התגורר רבי מנחם מענדל מויטבסק שהיה הממונה.
בתקופת אדמו"ר הצמח צדק, הצטרפו גם רבי חיים אברהם שניאורי ורבי מנחם נחום שניאורסון לניהול הכולל מחו"ל. בתפקיד הגבאי הכללי כיהן ר' נחמיה בירך מדוברובנה. לאחר פטירתו שימשו בתפקיד ר' זאב מרעציצא ור' אברהם מרוגוטשוב עד לשנת תרט"ו, ולאחר מכן רבי אברהם מרוגטשוב יחד עם ר' יצחק אייזיק מביחוב ור' דן תומרקין.
בשנים שלאחר מכן כיהן בתפקיד "הגבאי הכללי" ר' דן תומרקין לבדו במשך יותר משלושים שנה[6].
ממונים ראשונים בחברון[עריכה]
בדרך כלל היו שלשה ממונים ומשגיחים, או מנהיגים ומנהלים בכולל חב"ד. עליהם היה מצורף נאמן, שהוא הגזבר הקופאי ומנהל החשבונות, וסופר, ולפעמים היה גם הוא אחד מהממונים.
הממונים הראשונים ל"כולל חב"ד" שבחברון, הנזכרים בשמם, הם ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' אפרים יפה ור' משה מייזליש (החסיד הידוע של אדמו"ר הזקן). הם חותמים בתור ממונים בכתבי השד"רות משנת תקפ"ז, שהיא השנה הראשונה שנוסד הכולל בצורתו הסופית. לצדם התמנה ר' ליב חיטריק מסענא כנאמן, שפירושו גזבר.
סדר הממונים[עריכה]
סדר הממונים במשך השנים תקפ"ז עד תרל"ה:
תקפ"ז-ט: ר' צבי הירש ליפשיץ, ר' משה מייזליש ור' אפרים יפה.
תק"צ-תר"ב: ר"ש סגל ור' יהודה לייב חיטריק
תר"ג-ו: נוסף עליהם ר' אפרים יפה הנ"ל.
תר"ז: ר"ש סגל, רש"מ חייקין ור"מ שמערלינג.
תר"ח: ר"ש סגל ורש"מ חייקין.
תר"ט: שנים הנ"ל, ר' אביגדור, ר"מ ארי' סגל ורא"ב חיטריק.
תר"י: רש"מ, ר' אביגדור ור' אורי.
תרי"א-ג: רש"מ ר' אורי ור"מ ארי' סגל.
תרי"ד: רש"מ רמ"א ורש"ז עפשטיין.
תרט"ו: נוסף גם רש"ז שניאורסאהן [שזבני ישראל].
תרכ"ו: רש"מ רש"ז [עפשטיין או פונדאמינסקי] ור' דובער ב"ר נפתלי הירש.
תרכ"ח: רש"מ רלוי"צ סלונים ורש"ז פונדמינסקי.
תרל"ב-ה: הנ"ל ורי"ל סלונים.
משנת תר"ז ואילך היה הרש"מ חייקין בין הממונים, בתחלה בתור אחד מהממונים ולבסוף כממונה הראשי. עוזריו השתנו מזמן לזמן והוא נשאר תמיד הממונה הראשי (בנוסף להיותו רב הקהלה).
בשנים המאוחרות, כאשר הרלוי"צ סלונים התמנה על הכולל, נשא הוא את עול הנהלת הכולל. הרש"מ והרי"ל סלונים נפטרו בשנת תרנ"ג והרלוי"צ נפטר בשנת תרנ"ה.
באותה שעה בא לחברון הרב דובער אפרת, שנתמנה לרב עדת חב"ד ואף הנהלת הכולל עברה לידיו. אליו הצטרפו ר' מרדכי דובער סלונים וגיסו ר' בנימין ריבלין.
בשלהי שנת תרס"ב עבר הרב דובער אפרת לגור בירושלים ואת מקומו ברבנות חברון וניהול הכולל מילא הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והוא ניהל את הכולל יחד עם הרב מרדכי דובער סלונים והרב בנימין ריבלין עד שנת תרד"ע, כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה ורבים מהחסידים והתמימים גורשו למצרים, ובזאת הסתיימה תקופת קהילת חב"ד בחברון וניהול הכולל בחברון.
ממוני "כולל חב"ד" בירושלים[עריכה]
היישוב החב"די בירושלים נוסד בשנת תר"ז. בשנים הבאות הממונים (מנהלים) היו:
- הרב אליהו יוסף ריבלין
- הרב אורי אורנשטיין.
- ר' יהושע נאטקין [7]
- ר' זלמן עפשטיין.
- ר' אברהם סטצערעס,
- ר' אהרן ליפקין
- ר' ישעיה אורנשטיין [8]
- ר' יצחק יעקב שבתי
- ר' מיכאל ברוך רייזעס
- ר' מרדכי אברהם שלאנק
- ר' משה ויטנברג
- ר' מאניס ווערעוולעאנסקי
- הרב דובער אפרת
- הרב יהודה לייב מנוחין
- הרב דובער פרדקין[9]
- הרב יעקב אורנשטיין
- הרב מנחם מענדל נאה
כולל חב"ד המיוחד[עריכה]
כולל חב"ד המיוחד התפלג מכולל חב"ד בשנת תרע"ב עקב חילוקי דעות בעניין העברת הכספים.
- נשיא הכולל - האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבברויסק.
- יו"ר הכולל - ר' חיים אליעזר ביכובסקי.
- מנהלים: הרב גרשון ליפשיץ והרב משה קזרנובסקי.
תקופת אדמו"ר הריי"צ[עריכה]
בשנת תרפ"ד אוחד 'כולל חב"ד המיוחד' עם כולל חב"ד תחת נשיאות אדמו"ר הריי"צ.
מעת קבלת אדמו"ר הריי"צ נשיאות הכולל, נקבע ועד נשיאות:
- נשיא הכולל - אדמו"ר הריי"צ,
חברי ועד הנשיאות:
- הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב
- הרב מנחם מענדל נאה
- הרב מרדכי ראובן רוקח
- הרב ישראל אשר ליבא.
חברי ועד הפועל:
- ר' דוד לבנון
- ר' מענדל לנדא
- ר' יהודה לייב סלונים
- הרב יצחק אביגדור אורנשטיין.
בתקופה זו הרב אורנשטיין היה מהמנהלים בפועל של הכולל. הרב אורנשטין רתם את כל מרצו וכישוריו כדי לנהל ולכלכל בתבונה את צרכי הכולל הוותיק הזה, שנמסר לידו. בשרותו בכולל היה אב למאות משפחות עניים של היישוב החב"די, אלמנותיו ויתומיו.
בשנת תש"ח נהרג במלחמת השחרור.
במקום הרב אורנשטיין התמנה למנהל כולל חב"ד הרב יצחק נאה אחיו של חבר הנהלת הכולל הרב חיים נאה.
בשלהי שנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ מנהלים חדשים[10]:
- הרב עזריאל זליג סלונים[11].
- הרב אברהם חיים נאה[12]. נבחר בבחירות, כחבר הנהלת הכולל לאחר פטירת אביו הרב מנחם מענדל נאה בשנת תרח"צ[13].
בתקופה לאחר מינוי ההנהלה החדשה - כולל חב"ד קיבל תנופה גדולה. אורגנו שורה של מפעלי חסד וצדקה לנזקקים. מפעלי תורה למבוגרים ולנוער, מפעלי התיישבות ושיכון, מפעלים לקליטת עליה, מוסדות חינוך, והכל נעשה בעידודו הנמרץ של הרבי[14]. ההנהלה החדשה דאגה לכך שהקצבות המוסד, לא ינתנו רק בתחומה המוגבל של ירושלים, אלא יגיעו לנזקקים בכל ארץ הקודש. ובדרך זו הצליחו לבוא לעזרתם של חסידי חב"ד אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר היציאה מרוסיה[15].
הרב חיים נאה רכש עבור כולל חב"ד חלקה חדשה בהר הזיתים, בגלל שהחלקה הישנה כבר התמלאה. אלא שלא הספיקו להתחיל לקבור והגיעה מלחמת השחרור ואז השלטון הירדני, ורק כעבור 19 שנה כאשר בששת הימים שוחרר הר הזיתים, החלו לטמון בחלקה החדשה[16].
תקופת הרבי[עריכה]
לאחר קבלת הנשיאות של הרבי באופן רישמי בי' שבט תשי"א, הנהלת כולל חב"ד ביקשו לקבל עליהם את נשיאות הרבי, כפי שמסופר שבועון בית משיח [17]:
באותו זמן ביקשו מנהלי כולל חב"ד מהרבי לקבל את הנשיאות ולכתוב אגרת בה מבקש לתרום לכולל חב"ד. הרבי נענה לכתוב אגרת בפורים קטן תשי"א. בתחילת ניסן תשי"א התקיימה אסיפה של הנהלות מוסדות חב"ד בארץ הקודש בהשתתפות אגודת חסידי חב"ד, ישיבות תומכי תמימים, ישיבת תורת אמת, אחי תמימים, כולל חב"ד וכפר חב"ד. באסיפה הוחלט פה אחד שכל המוסדות עומדים כולם תחת נשיאות הרבי. ועל כך כתבו לרבי. אך הרבי לא קיבל את הנשיאות של המוסדות בארץ הקודש עד שנת תשי"ב [18].
הנהלת הכולל בנשיאות הרבי[עריכה]
- הרבי - נשיא הכולל
- מנהלים - שני המנהלים שמונו על ידי אדמו"ר הריי"צ המשיכו בתפקידם: הרב עזריאל זעליג סלונים והרב חיים נאה
ובשנים הבאות:
- הרב שלמה יוסף זווין
- הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסון
- הרב אברהם ברוך פבזנר (פריז)
- הרב אליעזר ננס
- הרב נפתלי צבי גוטליב
- הרב שלום דוכמן
פעולות הכולל[עריכה]
מאז הקמתו פעל הכולל בנשיאות אדמו"רי חב"ד במטרה לגייס תרומות אצל החסידים ברחבי רוסיה ולשולחם ליהודי ארץ הקודש.
אדמו"ר הזקן כתב אגרות מיוחדות וגם פרקים בספר התניא אודות מעלת התרומות לארץ הקודש.
וכך גם האדמו"רים הבאים, עודדו את החסידים לתרום ובד בבד פעלו לארגון הכולל ברמה המיטבית ביותר כדי להזרים כמה שיותר תרומות ליהודי ארץ הקודש.
גם בימי מלחמות ומשברים התרומות לא פסקו וכך החסידים בארץ הקודש קיבלו עזרה רבה, בזכות פועלם של אדמו"רי חב"ד. כאשר על ביצוע הפעולות מונו מנהלים מהם מחשובי רבני וחסידי חב"ד ברוסיה ובארץ הקודש[19].
הכולל בנשיאות הרבי[עריכה]
תחת הנהגתו של הרבי, התפתחה הפעילות למערך סיוע ועזרה אדירי ממדים. בשנים הראשונות לאחר קבלת הנשיאות הרבי עודד לסייע לכולל חב"ד, אשר עסק באותה תקופה באינטנסיביות בסיוע לחסידים אשר הגיעו לארץ הקודש לאחר 'היציאה מרוסיה', והתיישבו בכפר חב"ד ובלוד[20].
פעילות הכולל כיום כוללת:
- שלושה עשר בתי תמחוי
- מערך של חלוקת מצרכי מזון לנצרכים ביותר מארבעים ערים בארץ
- מעונות יום
- מרפאות שיניים לנצרכים
- רשת מרכולים מסובסדים ברחבי הארץ
- מעון לנכים קשים במגדל העמק בשם "מכון גראבסקי"[21]
- 'מרכז פינגר' בניין מפואר לבעלי נכויות בירושלים[22].
- מערך סיוע כספי למשפחות נצרכות
- קרן סיוע לאלמנות ויתומים
- תמיכה במשפחות נפגעי טרור
- "אולמי גוטניק" שני אולמות חתונה מסובסדים.
- חגיגת בר מצווה ובת מצווה גדולה שנתית, לאלף בנים ובנות מעולי חבר המדינות בכותל המערבי[23] שמתקיימת מדי שנה בסמוך לי"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, בהשתתפות רבנים, שרים ואישי ציבור. לאחר חלק מהחגיגות התקבלו החוגגים בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.
- ניהול חלקת חב"ד הר הזיתים.
- חברת תהילים העולמית בסמוך לקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים.
- 'המיזם הלאומי לבטחון תזונתי' עם ממשלת ישראל, החל בשנת תשע"ב וחילק כרטיסים לרכישת מזון וסל מזון חודשי ל10,000 משפחות בחודש. בשנת תשפ"א הכניסה ממשלת ישראל את הפרויקט לבסיס התקציב והוא גדל לכ25.000 משפחות בחודש.
- חלוקת כרטיסי מזון. בשנת תשפ"א זכה הכולל במכרז לחלוקת כרטיסי מזון בהיקפים של מאות מליוני שקלים מטעם משרד הפנים למשפחות בכל רחבי הארץ[24].
לוח כולל חב"ד[עריכה]
| ערך מורחב – לוח כולל חב"ד |
לוח כולל חב"ד הינו הלוח המרכז את כל מנהגי חב"ד בכל ימות השנה. הלוח יצא בעקבות כך שראה הרב אברהם חיים נאה שאנ"ש משתמשים בלוח לא חב"די, אז גמלה בליבו ההחלטה להוציא לוח חב"די באמצעות כולל חב"ד שהוא היה מנהלו.
לאחר פטירתו, הוציא את הלוח בנו הרב ברוך נאה.
כיום מוציאים את הלוח בני הרב ברוך נאה.
אש"ל חב"ד[עריכה]
העמותה אשל חב"ד (לשעבר 'אשל ירושלים') נוסדה על ידי ארגון כולל חב"ד בשנת תשמ"ג, ועוסקת בפעולות רווחה ופרויקטים בפריסה ארצית, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה, גופי רווחה, עמותות וארגוני התנדבות אחרים. המחזור השנתי של הארגון הוא כ-90 מיליון שקל, מתוכם כ-25 מיליון ממומנים על ידי המדינה ורשויות מקומיות.
הפעילות כוללת את החטיבה הסוציאלית "אשל", חטיבה חינוכית בשם "חסד מנחם מנדל" למניעת נשירת תלמידים, מפעל קליטה לעולים, מרפאות רפואיות נייחות וניידות, מרכז רפואי-שיקומי לנכים סיעודיים וחולי טרשת נפוצה.
מעונות חיה[עריכה]
|
| ערך מורחב – מעונות חיה |
בשנים תשע"ב ואילך החל כולל חב"ד להפעיל רשת מסועפת של מעונות חדשניים לגיל הרך בפריסה ארצית, המעניקים דגש הן לנראות ולהתפתחות הילד, הן בשיתוף פעולה עם ההורים, והן בתכנית טיפולית ברוח החסידות, בהתאם להוראת הרבי שיש להשקיע ולטפח דווקא את הגיל הרך, המשפיע באופן היסודי והעמוק ביותר על הילדים.
חברי הנהלת הכולל במשך השנים[עריכה]
הרבנים הנכבדים:
עזריאל זעליג סלונים | דן תומרקין | חיים אליעזר ביכובסקי | אליעזר ננס | שניאור פינסקי | מרדכי אברהם שלאנק | שלמה יוסף זוין | שמריהו נחום ששונקין | חיים באגין | נחמיה מדוברובנה | שניאור זלמן פראדקין | זאב מרעציצא | אברהם מרוגטשוב | דן מרוגטשוב | יעקב מסמליאן | יצחק אייזיק מביחוב | שלום דוכמן | שמואל מנחם מענדל שניאורסון | נפתלי גוטליב | אברהם חיים נאה | יצחק נאה | שלמה יהודה לייב אליעזרוב | יוסף יהודה לייב משיוף | יצחק אביגדור אורנשטיין | צבי הירש ליפשיץ | משה מייזליש | לייב חיטריק | אפרים יפה | שמואל סגל | שמעון מנשה חייקין | משה שמערלינג | שלמה זלמן קובלקין | יוסף יהודה לייב שמערלינג | אורי אורנשטיין | אפריים עפשטיין | לוי יצחק סלונים | שלמה זלמן פונדמינסקי | דובער הירש | שניאור זלמן שניאורסון | מרדכי דובער סלונים | בנימין ריבלין | ישעיה אורנשטיין | אהרון ליפקין | מאניס וירולינסקי | יהודה לייב מנוחין | דובער פראדקין | יעקב אורנשטיין | ישראל אשר ליבא | מנחם מענדל נאה | יצחק אביגדור אורנשטין | ברוך נאה | דוד לבנון | שמואל אלעזר הלפרין
מוסדות שעל ידי כולל חב"ד[עריכה]
מוסדות הקשורים לכולל חב"ד[עריכה]
כולל חב"ד המיוחד | כולל חב"ד בארצות הברית | ישיבת צמח צדק
הוצאה לאור של הכולל[עריכה]
הרבי תורם לכולל[עריכה]
הרבי נהג באופן קבע להעביר סכומי כסף לכולל חב"ד לקראת חגים ומועדים חסידיים, בנוסף לכספי קופת כולל חב"ד שהועברו דרכו. סכומים אלו הסתכמו בדרך כלל במאות דולרים.
קופת הצדקה היחידה המונחת על השולחן בחדרו של הרבי באופן קבוע הינה הקופה של כולל חב"ד[25].
החל משנות המ"מים, החל הרבי להגביר את תדירות העברת הכספים, עד שהגיעו זמנים שהעביר כספים לא רק בימי חג ומועד, אלא גם סתם בימות החול ולעיתים שיגר כספים אפילו פעמיים בשבוע[26].
בנוסף לכספים אלו, נהג הרבי מדי פעם לייעד סכומי כסף גדולים שהגיעו אליו עבור כולל חב"ד.
ביקורת על התנהלות הכולל כיום[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה. סיבה: להביא מידע יותר מדוייק על הוראות רבני הציבור החרדי (מובא בויקיפדיה בערך הקרן לידידות).
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו.
בשנים האחרונות נחשף[27] שהכולל מקבל כספים רבים מה'קרן לידידות יהודים - נוצרים', קרן החשודה במטרות מסיונריות, בית דין רבני חב"ד נתן פס"ד[28] בנושא ליו"ר צא"ח הרב יוסף יצחק אהרונוב :
"במענה לפנייתכם בענין קבלת כספים מהקרן לידידות לבתי חב"ד, ביה"ד החליט אשר אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו".
אף הרב שלום בער ליפשיץ (יו"ר ארגון יד לאחים) יצא חוצץ נגד התנהלות זו של הכולל ואף התבטא:
"זהו חילול ה'. כולל חב"ד אינו בעל הבית על אדמו"רי חב"ד, הם משתמשים באדמו"רי חב"ד בשביל כסף, אני לא יודע אם מותר לעמוד בד' אמותיהם, האם התפילין והמזוזות שלהם כשרים..."
עם זאת ישנם מעט רבנים (לא חב"דיים) שהתירו: הרב שלמה בקשט, רבה החרדי של אודסה, טוען כי הרב יוסף שלום אלישיב התיר לו לקבל כספים מהקרן, והעסקן החרדי דודי זילברשלג טוען שקיבל התר מהרב אשר וויס, מאידך ראשי הכולל כדוגמת מנחם מענדל בלוי טוענים להגנתם שמטרותיהם המסיונריות של מוטלות בספק, והרב עקשטיין הנמנה על אנשי הקרן לידידות הינו יהודי חרדי המקפיד על קלה כבחמורה]][29][30].
לקריאה נוספת[עריכה]
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא.
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, תשמ"ח.
- מסייעים בכל הזירות, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תש"פ, עמוד 12
- מ'פושקע' לתרומה דיגיטלית, שבועון בית משיח כ"ד טבת תשפ"א עמוד 30
- שבועון בית משיח גיליון 236 - כולל חב"ד וקבלת הנשיאות
- פסגת החסד, בתוך מוסף 'המהפכנים' שבועון כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב עמוד 14
תולדות מנהלי כולל חב"ד[עריכה]
- יהושע מונדשיין, מגדל עז, לזכר הרב עזריאל זעליג סלונים
- שלום דובער וולפא, עבד מלך, תולדות ופעילות הרב עזריאל זעליג סלונים
- שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים, תולדות הרב חיים נאה
- קובץ "זכרון" על הרב אורנשטיין באתר אוצר החכמה
- דב לבנון, רב הכותל הראשון, קווים לדמותו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין הי"ד בתוך שבועון בית משיח גליון 327 עמוד 40
קישורים חיצוניים[עריכה]
- [colelchabad.org/he/ אתר הבית של הארגון]
- [il.bidspirit.com/ui/lotPage/winners-auctions/source/search/auction/16932/lot/32921/אוסף-כולל-חב-ד-מאות-מסמכים-ומכתבים?lang=he ארכיון כולל חב"ד, עם פרטים כלליים אודות המסמכים האצורים בו], אתר בית המכירות בידספירט
- מסמכים מארכיון כולל חב"ד תשורה חתונת ר' שלום לאופר שבט תשפ"ד
הערות שוליים
- ↑ עבד מלך עמוד 209
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק ז'. הערך כחלו מבוסס על תולדות חב"ד בארץ הקודש. הקמת הכולל החב"די נבעה מחילוקי דיעות עם "כולל החסידים" אליו היו שייכים חסידי חב"ד עד אז
- ↑ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק ד', באתר חב"ד לייבורי.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר האמצעי עמוד רנו: "מייד שיסדר שולחנו יתן כל איש בביתו בפושקע הקבוע בכותל סמוך לשולחנו . . וכן יתנו האורחים היושבים על שולחנו...".
- ↑ ראו בהרחבה את מחקרו של הרב עמרם בלוי בנושא זה, היכל הבעל שם טוב, גליון י"א, עמוד קכ"ז.
- ↑ בית רבי, דף קכ"ז, עמ' ב', תרס"ב.
- ↑ מיעקבשטאט
- ↑ הסופר
- ↑ בן ה"תורת חסד"
- ↑ עבד מלך עמודים 210-212
- ↑ בשנת תש"ד אדמו"ר הריי"צ מינהו לעובד בכולל. אך הדבר לא יצא לפועל. ראה עבד מלך עמוד 209-210
- ↑ מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט, אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38.מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.
- ↑ נודע בשיעורים עמוד 171
- ↑ עבד מלך עמוד 213
- ↑ נודע בשיעורים עמוד 176
- ↑ נודע בשיעורים עמוד 171
- ↑ גיליון 236
- ↑ נ. סופר הנשיאות על המוסדות החב"דיים שבועון בית משיח גיליון 236
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש
- ↑ ביטאון חב"ד, ל"ג בעומר תשי"ג
- ↑ סקירה, אודות חנוכת מחלקה נוספת במעון, באוגוסט 2009
- ↑ בלב ירושלים: כולל חב"ד חנך מרכז מהפכני בהשקעת ענק, אתר col טבת תשע"ח.
- ↑ סקירה, אודות אחת מחגיגות הבר מצווה, בשנת 2009
- ↑ צמרת הכלכלה מתגייסת, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 92.
- ↑ הקופה היחידה על שולחנו של הרבי.
- ↑ כאשר שלחו לרבי על תרומותיו קבלה עליה נכתב "לכבוד קדושת אדמו"ר שליט"א", הוציא הרבי חזרה את הקבלה ושאל האם שם זה מקובל על ידי רשות המיסים האמריקאית. כאשר שלחו לרבי בטעות מכתבי התרמה עבור כולל חב"ד, הקפיד הרבי להחזיר סכום כסף מסויים בכל מעטפה שנשלחה אליו, וכאשר נשלחו בטעות מעטפות כפולות, שיגר הרבי סכומי כסף בכל אחת מהמעטפות, בדרך כלל היו אלו סכומים שנעו בין 10 ל20 דולר.
- ↑ כולל חב"ד והקרן לידידות בפרויקט ארצי לחלוקת מזון
- ↑ בתאריך בכ"ה אייר תשס"ט הוציא ביה"ד מכתב בו הוא קובע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו"ר"ח סיוון תשס"ט - הכתבה בכיכר השבת.
- ↑ "לא יודע אם מותר לעמוד בד´ אמותיו" - כתבה באתר כיכר השבת
- ↑ האם מותר לקחת מעות חיטים מ"הקרן לידידות"? הרב יהודה לייב נחמנסון
