פתיחת התפריט הראשי

אירועים ביהדותעריכה

מנהגיםעריכה

אדמו"ר הריי"צ סיפר, שחסידים הראשונים היו לומדים בכ"ה באלול בפרשת בראשית את הפסוקים העוסקים במעשי הקב"ה ביום הראשון של בריאת העולם, בכ"ו באלול את הפסוקים העוסקים ביום השני, וכן הלאה. כוונת הדברים הייתה לגרום לעצמם להפנים שגם ענינים הבאים מלמעלה באופן של אתערותא דלעילא כמו בריאת העולם, צריך להיות קשור עם עבודת השם[2].

ימי חב"דעריכה

אירועיםעריכה

נפטרועריכה

קישורים חיצונייםעריכה


הפתגם היומי - כ"ה באלול - מלוח היום יום
אמירת כל התהלים בהשכמה.

יום התוועדות. סליחות - אחר חצות לילה ובסמוך לה. אבל בשאר הימים - באשמורת הבוקר.

כאשר נצבים וילך נפרדות מתחילין למפטיר וכן לשביעי - שבת פרשת נצבים - "ראה נתתי לפניך" גו'.

אדמו"ר הזקן סיפר: בהיותי במעזריטש שמעתי ממורי ורבי הרב המגיד ממזריטש בשם מורו רבו הבעל שם טוב נשמתו עדן: החדש השביעי שהוא החדש הראשון לחדשי השנה, הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו בשבת מברכים שהוא השבת האחרון דחודש אלול, ובכח זה ישראל מברכים את החדשים י"א פעמים בשנה, כתיב "אתם נצבים היום", דהיום קאי על ראש השנה שהוא יום הדין, וכמו שכתוב "ויהי היום" גו' ותרגם "והוה יום דינא רבא", ואתם נצבים קיימים ועומדים, והיינו שזוכים בדין, ובשבת שלפני ראש השנה שהוא שבת האחרון דחדש אלול קוראין אז פרשת אתם נצבים, דזהו ברכתו של הקב"ה, בשבת מברכים חדש השביעי שהוא המשובע והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה.

הערות שוליים

  1. לדעת רבי אליעזר בן הורקנוס
  2. לקוטי שיחות, טז, עמ' 488