הבדלים בין גרסאות בדף "יששכר בער מליובאוויטש"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''יששכר בער''' הלוי '''מליובאוויטש''', נולד לאביו רבי שלמה.<REF> [[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן.]</REF>
+
רבי '''יששכר בער''' הלוי '''מליובאוויטש''', נולד לאביו רבי שלמה{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' ד (21), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&hilite=173095c0-581c-4491-9a57-a861c8291bb2&st=%u05e9%u05e0%u05d9%u05d0%u05d5%u05e8%u05d9 מכתב עליו חתומים רבי יששכר בער ואדמו"ר הזקן].}}. ועל פי הנראה ממצבתו היה לוי.
  
היה המלמד של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]].<REF> [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי]</REF>. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד.<REF> [[ספר השיחות אדמו"ר הרש"ב]] ה'ש"ת עמ' 80.</REF>
+
==קורות חייו==
 +
היה המלמד של [[אדמו"ר הזקן]], ידידו וחבירו אצל [[המגיד ממזריטש]], ואחר כך אצל רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]], ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" ב[[ענווה]]{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=165&hilite= בית רבי].}}. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד{{הערה|[[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] ה'ש"ת עמ' 80.}}.
  
 
כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] שהה בעיר [[טבריה]], הוא מינה בשנת [[תקמ"ב]] כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.  
 
כאשר הרה"ק רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] שהה בעיר [[טבריה]], הוא מינה בשנת [[תקמ"ב]] כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.  
שורה 7: שורה 8:
 
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:
 
רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:
  
[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מכל מקום דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר]] כאחד ממנהיגי העדה.<REF>פרי הארץ מכתב ה', משנת [[תקמ"ב]].</REF>
+
[[חכמה|חכמי]] חרשים [[בינה|ונבוני]] לחשים, גדולי העצה מפורסמים ב[[תורה]] וב[[יראת שמים|יראת השם]], כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מכל מקום דקהילת ליובאוויטש ו[[אדמו"ר הזקן|כבוד הרב מו"ה שניאור זלמן]], ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', [[טוב|טובם]] מרב טוב הגנוז והצפון להאיר [[עין|עיניהם]] ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם [[אמת]]". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי [[ישראל פוליצקר]] כאחד ממנהיגי העדה{{הערה|פרי הארץ מכתב ה', משנת [[תקמ"ב]].}}.
  
שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]].<REF>פרי הארץ מכתב ח'.</REF>
+
שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת [[תקמ"ד]] מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות ב[[פרנסה]] של אנ"ש ב[[רוסיה]]{{הערה|פרי הארץ מכתב ח'.}}.
  
 +
==הסתלקותו==
 +
רבי יששכר בער נפטר ב[[כ"ב שבט]] [ה'תקנ"ד]], ועל מצבתו נכתב:
 +
{{ציטוט|תוכן=פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]
 +
:נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]}}
 +
 +
המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה תשרי תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.
 +
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*[[משה מרינובסקי]], תגלית בליובאוויטש, כפר חב"ד גליון 1633, ט"ו כסלו תשע"ו.
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]
 
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]]

גרסה מ־10:45, 27 בדצמבר 2015

רבי יששכר בער הלוי מליובאוויטש, נולד לאביו רבי שלמה[1]. ועל פי הנראה ממצבתו היה לוי.

קורות חייו

היה המלמד של אדמו"ר הזקן, ידידו וחבירו אצל המגיד ממזריטש, ואחר כך אצל רבי מנחם מנדל מויטבסק, ולאחר מכן נעשה חסידו של אדמו"ר הזקן, אבל אדמו"ר הזקן היה מכנהו גם אחר כך בשם "רבי" בענווה[2]. הוא אף אמר כי בזכות רבו זה קיבל כמה יסודות בתורת החב"ד[3].

כאשר הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק שהה בעיר טבריה, הוא מינה בשנת תקמ"ב כמנהיגי חסידיו ברוסיה את רבי יששכר דוב ואת אדמו"ר הזקן.

רבי מנחם מנדל מכתיר את שניהם בתוארים מופלגים:

חכמי חרשים ונבוני לחשים, גדולי העצה מפורסמים בתורה וביראת השם, כל ימיהם חריפים ושנונים וותיקים ותמימים, כבוד מו"ה יששכר בער סג"ל מכל מקום דקהילת ליובאוויטש וכבוד הרב מו"ה שניאור זלמן, ה' ישמרם ויהיה שמם לעולם כו' אשר בעזרת ה', טובם מרב טוב הגנוז והצפון להאיר עיניהם ולהחיותם, ועצתם אמונה ופעולתם אמת". בנוסף לשניהם מזכיר רמ"מ גם את רבי ישראל פוליצקר כאחד ממנהיגי העדה[4].

שניהם שלחו יחד מכתבים שונים לרמ"מ, במכתב משנת תקמ"ד מזכיר רמ"מ כי שניהם כתבו לו אגרת בקובלנא על המצב הנחות בפרנסה של אנ"ש ברוסיה[5].

הסתלקותו

רבי יששכר בער נפטר בכ"ב שבט [ה'תקנ"ד]], ועל מצבתו נכתב:

פנ [פה נטמן] הרב המאור הגדול דיין מ"צ [מורה צדק] החסיד המפורסם כבוד ק"ש [קדושת שמו] מ' [מורנו] ישכר בער ב"מ [בן מורנו] שלמה סג[ל]

נ' [נפטר] כב שבט תקנד תנצב[ה]

המציבה שעל ציונו מלאה בכיתוב על קבר שני הממוקם גם מתחתיה, שמו של האדם שנטמן שם הוא "יצחק ב"מ [יהודה?] ליב" שנפטר בכד/ה תשרי תקנ[ד?]. לא ידוע מיהו ומדוע הוא נטמן ממש בסמוך אליו.

לקריאה נוספת

הערות שוליים