הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל זאב גוסטמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(40 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' נולד ב[[וילנא]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב אברהם צבי הי"ד. היה מתלמידיו של ר' שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מחרשת".
+
[[קובץ:גוסטמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ישראל זאב גוסטמן, [[תשמ"ו]]]]
 +
הרב '''ישראל זאב גוסטמן''' ([[תרס"ז]]-[[תשנ"א]]) היה מדייני [[וילנא]], לאחר [[השואה]] שימש בארה"ב כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]], ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית ב[[ירושלים]]. היה מקורב ל[[אדמו"ר הריי"צ]].
  
לאחר [[השואה]] התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]].  
+
==תולדות חיים==
 +
נולד ב[[וילנא]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב אברהם צבי. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".  
  
בין השנים [[תש"ו]] - [[תש"י]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. לאחר מכן עבר לשמש כראש ישיבה ליטאית.
+
הרב גוסטמן נולד בשנת [[תר"ע]]. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי [[שמעון יהודה שקופ]], ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי [[וילנא]] וחבר בבית דין של הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין ל[[נישואין]]) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין.
  
בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על [[הרבי]] שהוא ""יחיד בדורו".
+
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2666 לברוח מהגטו]}}; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.
  
בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]] וייסד את ישיבת נצח ישראל ב[[ירושלים]], שנחשבה לספינת הדגל של הציבור הליטאי והעמידה תלמידים רבים. באותו זמן החל לחבר את ספרו "קונטרסי שיעורים".
+
לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן ל[[צרפת]]. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]], ולכן היגר ל[[ארצות הברית]].
  
ב[[תשמ"ב]] הדפיס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיעור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] [[הרבי שליט"א]].
+
בעקבות התערבות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] ([[תש"ו]]). בתקופה זו, נהג הרבי לפעמים להתיישב ליד דלת ביהמ"ד כדי להאזין לשיעוריו. לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת [[תש"י]], הקים את ישיבת 'נצח ישראל - [[וילנא]] רמיילס', לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו ב[[וילנא]] (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס").
  
נפטר ב[[כ"ח סיון תש|כ"ח סיוון]] [[תשנ"א]].
+
בשנת [[תשל"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]].
  
{{שמן ששון מחבריך}}
+
בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על [[הרבי]] שהוא "יחיד בדורו".
[[קטגוריה:ידידי חב"ד|גוסטמן ישראל זאב]]
+
 
[[קטגוריה:חברי תומכי תמימים המרכזית|גוסטמן ישראל זאב]]
+
ב[[תשמ"ב]] ערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיצא לאור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] השמונים של הרבי.
 +
 
 +
==יצירתו ההלכתית==
 +
יצירתו העיקרית ב[[דפוס]] היא סדרי ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות ה[[תלמוד]]: [[מסכת גיטין|גיטין]], [[מסכת קידושין|קידושין]], [[מסכת נדרים|נדרים]], [[מסכת כתובות|כתובות]], [[מסכת יבמות|יבמות]], [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] ו[[מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]].
 +
 
 +
בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד ה[[שיטת בריסק|בריסק]]אית בניתוח הטקסט של [[הרמב"ם]], אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי [[ראשונים]] אחרים.
 +
 
 +
כיון שהספר כולל את שיעוריו שנמסרו במשך שעות ארוכות, השיעורים מופיעים כמערכות ארוכות, לעתים בנות עשרות עמודים כל אחת, המקיפות נושאים עמוקים ממכלול זויותיהן.
 +
 
 +
חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מ[[ירושה|היורשים]] על פי דין.
 +
 
 +
נפטר ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"א]], ונטמן בהר הזיתים.
 +
 
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
* [[שיחות קודש]] [[תשכ"ה]] ח"א, (546), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4592&hilite=62b1d272-1a3d-4e4e-ad75-1dcb5646b375&st=%D7%A2%D7%9C%D7%91%D7%A8%D7%92&pgnum=546 בניחום אבלים אצל הרבי]
 +
 
 +
{{הערות שוליים}}
 +
{{מיון רגיל:גוסטמן, ישראל זאב}}
 +
[[קטגוריה:רבנים]]
 +
[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים המרכזית]]
 +
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]]
 +
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
 +
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מיר]]

גרסה מ־00:33, 27 במרץ 2020

הרב ישראל זאב גוסטמן, תשמ"ו

הרב ישראל זאב גוסטמן (תרס"ז-תשנ"א) היה מדייני וילנא, לאחר השואה שימש בארה"ב כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770, ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית בירושלים. היה מקורב לאדמו"ר הריי"צ.

תולדות חיים

נולד בוילנא בשנת תרס"ז לאביו הרב אברהם צבי. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".

הרב גוסטמן נולד בשנת תר"ע. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי שמעון יהודה שקופ, ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי וילנא וחבר בבית דין של הרב חיים עוזר גרודזינסקי). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין לנישואין) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין.

בעת מלחמת העולם השנייה הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו[1]; הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.

לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנא; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי ברח הרב גוסטמן לצרפת. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה לארץ ישראל, ולכן היגר לארצות הברית.

בעקבות התערבות הגאון הרב משה פיינשטיין, מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת תומכי תמימים בניו יורק (תש"ו). בתקופה זו, נהג הרבי לפעמים להתיישב ליד דלת ביהמ"ד כדי להאזין לשיעוריו. לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת תש"י, הקים את ישיבת 'נצח ישראל - וילנא רמיילס', לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו בוילנא (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס").

בשנת תשל"א עלה לארץ ישראל, ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שלישי, היה מוסר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה מיוחד לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מוסר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת האידיש.

בשנת תשכ"ה נכנס ליחידות אצל הרבי. התבטא על הרבי שהוא "יחיד בדורו".

בתשמ"ב ערך שיעור ומסרו לדפוס בספר "כבוד חכמים" שיצא לאור לכבוד יום הולדת השמונים של הרבי.

יצירתו ההלכתית

יצירתו העיקרית בדפוס היא סדרי ספרי "קונטרסי שיעורים" על מסכתות התלמוד: גיטין, קידושין, נדרים, כתובות, יבמות, בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא.

בספריו אלו באה לידי ביטוי גישת לימוד ייחודית, המשלבת ניתוח טקסטואלי צמוד המקדים את הנחת הסברות בביאור הסוגיה, בדומה לדרך הלימוד הבריסקאית בניתוח הטקסט של הרמב"ם, אלא שהוא מרחיב את השיטה גם לספרי ראשונים אחרים.

כיון שהספר כולל את שיעוריו שנמסרו במשך שעות ארוכות, השיעורים מופיעים כמערכות ארוכות, לעתים בנות עשרות עמודים כל אחת, המקיפות נושאים עמוקים ממכלול זויותיהן.

חלק גדול של כתביו וקלטות שיעוריו נגנב, ובספרים שנדפסו הופיע פסק דין האוסר לרכשם שלא מהיורשים על פי דין.

נפטר בכ"ח סיוון תשנ"א, ונטמן בהר הזיתים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים