הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל זאב גוסטמן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " הי"ד" ב־"")
(←‏תולדות חיים: ויקיפדיה)
שורה 3: שורה 3:
  
 
==תולדות חיים==  
 
==תולדות חיים==  
נולד ב[[וילנא]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב אברהם צבי. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".
+
נולד ב[[וילנא]] בשנת [[תרס"ז]] לאביו הרב אברהם צבי. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".  
  
לאחר [[השואה]] התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]].  
+
הרב גוסטמן נולד בשנת [[תר"ע]]. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי [[שמעון יהודה שקופ]], ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי [[וילנה]] וחבר בבית דין של הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]]). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין לנישואים) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין.
  
בין השנים [[תש"ו]] - [[תש"י]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בניו יורק. לאחר מכן עבר לשמש כראש ישיבה ליטאית.
+
בעת [[מלחמת העולם השנייה]] הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו, [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2666]; כך הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.
  
בשנת תשכ"א (1961) עלה לישראל, ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים.
+
לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנה; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי]] ברח הרב גוסטמן ל[[צרפת]]. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה ל[[ארץ ישראל]], ולכן היגר ל[[ארצות הברית]].
 +
 
 +
בעקבות התערבות הגאון הרב [[משה פיינשטיין]], מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו יורק]] ([[תש"ו]]). לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת [[תש"י]], הקים את ישיבת ´נצח ישראל - וילנא רמיילס´, לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו בוילנה (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס").
 +
 
 +
בשנת [[תשכ"א]] עלה ל[[ארץ ישראל]], ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שני, היה מעביר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה סגור לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מעביר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת ה[[אידיש]].
  
 
בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על [[הרבי]] שהוא "יחיד בדורו".
 
בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על [[הרבי]] שהוא "יחיד בדורו".
שורה 15: שורה 19:
 
ב[[תשמ"ב]] הדפיס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיעור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] [[הרבי]].
 
ב[[תשמ"ב]] הדפיס בספר "[[כבוד חכמים]]" שיעור לכבוד [[יום הולדת|יום הולדת]] [[הרבי]].
  
נפטר ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"א]].
+
נפטר ב[[כ"ח סיוון]] [[תשנ"א]], ונטמן בהר הזיתים.
 +
 
  
 
{{מיון רגיל:גוסטמן, ישראל זאב}}
 
{{מיון רגיל:גוסטמן, ישראל זאב}}

גרסה מ־16:30, 4 באפריל 2016

הרב ישראל זאב גוסטמן, תשמ"ו

הרב ישראל זאב גוסטמן (תרס"ז-תשנ"א) היה מדייני וילנא, לאחר השואה שימש בארה"ב כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770, ובהמשך הקים ועמד בראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית בירושלים. היה מקורב לאדמו"ר הריי"צ.

תולדות חיים

נולד בוילנא בשנת תרס"ז לאביו הרב אברהם צבי. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".

הרב גוסטמן נולד בשנת תר"ע. בצעירותו למד בישיבת מיר, בחברותא עם הרב חיים שמואלביץ. למד מפי רבי שמעון יהודה שקופ, ובגיל 21 התחתן עם בתו של הרב מאיר באסן (רבה של שניפישוק, מפרברי וילנה וחבר בבית דין של הרב חיים עוזר גרודזינסקי). לאחר פטירת הרב באסן (בין האירוסין לנישואים) מונה הרב גוסטמן לשמש כרבה של שניפישוק, וכחבר בבית הדין.

בעת מלחמת העולם השנייה הורה הרב גוטסמן לכל מי ששאלו שיש לברוח מהגטו, [1]; כך הוא אשתו ובתו הצליחו לברוח, אולם בנו, מאיר, נרצח.

לאחר המלחמה הגיע הרב גוסטמן לוילנה; ובעקבות התראה של קומיסר קומוניסטי]] ברח הרב גוסטמן לצרפת. אולם הרב גוסטמן לא הצליח להשיג אישור כניסה לארץ ישראל, ולכן היגר לארצות הברית.

בעקבות התערבות הגאון הרב משה פיינשטיין, מונה הרב גוסטמן לראש ישיבת תומכי תמימים בניו יורק (תש"ו). לאחר ארבע שנים בישיבה זו, בשנת תש"י, הקים את ישיבת ´נצח ישראל - וילנא רמיילס´, לזכר ישיבת "רמיילס" שהייתה לחותנו בוילנה (השם 'רמיילס' הוא שיבוש של שמו של מייסד הישיבה "ר' מיילס").

בשנת תשכ"א עלה לארץ ישראל, ובעצת הרב מטשעבין הקים את ישיבת "נצח ישראל" בשכונת רחביה בירושלים. בישיבה בימי שני, היה מעביר שיעור בעיון, במשך כארבע שעות; השיעור היה סגור לבני הישיבה, ואורחים היו צריכים לקבל רשות מפורשת כדי להשתתף בשיעור. מלבד זאת היה מעביר ביום חמישי שיעור לבעלי בתים בשפת האידיש.

בשנת תשכ"ה נכנס ליחידות אצל הרבי. התבטא על הרבי שהוא "יחיד בדורו".

בתשמ"ב הדפיס בספר "כבוד חכמים" שיעור לכבוד יום הולדת הרבי.

נפטר בכ"ח סיוון תשנ"א, ונטמן בהר הזיתים.