הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל זאב גוסטמן"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לאחר [[השואה]] התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. | לאחר [[השואה]] התקרב אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
| − | בין השנים [[תש"ו]] - [[תש"י]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. לאחר מכן עבר לשמש כראש ישיבה ליטאית | + | בין השנים [[תש"ו]] - [[תש"י]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]]. לאחר מכן עבר לשמש כראש ישיבה ליטאית, כיוון שלא קיבל חסידות בפועל והמשיך בפועל בדרך המקובלת לו מרבותיו לתמידי "גאון מווילנא ]] |
בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על [[הרבי]] שהוא "יחיד בדורו". | בשנת [[תשכ"ה]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. התבטא על [[הרבי]] שהוא "יחיד בדורו". | ||
גרסה מ־10:03, 8 בנובמבר 2015
הרב ישראל זאב גוסטמן (תרס"ז-תשנ"א) היה ראש ישיבת 'נצח ישראל' הליטאית בירושלים, שהיה מקורב לאדמו"ר הריי"צ, וכיהן במשך מספר שנים כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770.
תולדות חיים
נולד בוילנא בשנת תרס"ז לאביו הרב אברהם צבי הי"ד. היה מתלמידיו של הגאון רבי שמעון שקאפ. שימש כראש ישיבה ליטאית ברמייעלס וחבר בית הדין של בעל ה"מרחשת".
לאחר השואה התקרב אל אדמו"ר הריי"צ.
בין השנים תש"ו - תש"י התמנה לראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית. לאחר מכן עבר לשמש כראש ישיבה ליטאית, כיוון שלא קיבל חסידות בפועל והמשיך בפועל בדרך המקובלת לו מרבותיו לתמידי "גאון מווילנא ]]
בשנת תשכ"ה נכנס ליחידות אצל הרבי. התבטא על הרבי שהוא "יחיד בדורו".
בשנת תשל"א עלה לארץ ישראל וייסד את ישיבת נצח ישראל בירושלים. באותו זמן החל לחבר את ספרו "קונטרסי שיעורים".
בתשמ"ב הדפיס בספר "כבוד חכמים" שיעור לכבוד יום הולדת הרבי.
