הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל דוד נחשון"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים")
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:
 
הרב '''ישראל דוד נחשון''' ([[ב' מנחם אב]] שנת [[תש"ח]], 1948) הוא יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]] ומוסדות חב"ד [[נצרת עילית]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[מטה משיח בארץ הקודש]].
 
הרב '''ישראל דוד נחשון''' ([[ב' מנחם אב]] שנת [[תש"ח]], 1948) הוא יו"ר [[ניידות חב"ד]] להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער [[צבאות השם (ישראל)|צבאות השם בארץ הקודש]] ומוסדות חב"ד [[נצרת עילית]] וחבר [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו[[מטה משיח בארץ הקודש]].
  
==קורות חייו==
+
==תולדות חיים==
 
הרב נחשון נולד ב[[ב' מנחם אב]] [[תש"ח]], לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש"ח]]. למד בישיבת נחלים המשויכת לזרם הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].  
 
הרב נחשון נולד ב[[ב' מנחם אב]] [[תש"ח]], לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד [[משה אקסלרוד]] בשנת [[ה'תש"ח]]. למד בישיבת נחלים המשויכת לזרם הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]]. בשנת [[תשכ"ח]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]].  
  
שורה 27: שורה 27:
 
בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענען]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.  
 
בשנת [[תשמ"ח]], כשהכניס ר' [[ליפא ברענען]] את תכנית [[כינוס השלוחים העולמי]] לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד [[תשנ"ד]] נאם ב[[מלוה מלכה]] במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים{{מקור}}.  
  
מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, יחד עם חברו הרב [[אברהם טאוב]]. בימים שלאחר מכן מינוהו [[רבני חב"ד]] לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין הנ"ל בציוני רבותינו נשיאנו.
+
מיד אחר [[השיחה הידועה]] ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין]] הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום [[ב' אייר]] [[תנש"א]] ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב [[אברהם טאוב]] את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "[[יחי אדוננו]]" לפני הרבי, ב[[שבת]] [[פרשת תזריע מצורע]] בשנת תנש"א, יחד עם חברו הרב [[אברהם טאוב]]. בימים שלאחר מכן מינוהו [[רבני חב"ד]] לשליח בית דין יחד עם הרב [[אברהם טאוב]] למסור את פסק הדין הנ"ל בציוני רבותינו נשיאנו.
  
 
בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] 17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.
 
בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר [[לחיים]] על כוס מלא. נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] 17 פעמים, מתוכן פעם אחת ב[[ו' תשרי]] [[תש"נ]], זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.
שורה 69: שורה 69:
  
 
{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
 
{{מיון רגיל:נחשון, דוד}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
 
[[קטגוריה:חברי מטה משיח]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
 
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת נחלים]]
שורה 82: שורה 82:
 
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
 
[[קטגוריה:אישים בנוף הגליל]]
 
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
 
[[קטגוריה:משפחת אבלסקי]]
[[קטגוריה:משפחת שובאוו]]
 
 
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
 
[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]

גרסה מ־18:34, 20 באוקטובר 2020

הרב נחשון במסדר שנערך על ידי רשת מחנות הקיץ גן ישראל שבהנהלתו, בשנת תשע"ו
נואם בכינוס שנערך במהלך חודש החגים תשרי תשע"ו ב-770
הרב ישראל דוד נחשון (במרכז) עם ראש ממשלת ישראל מר ביבי בנימין נתניהו (משמאל) אצל הרבי בחלוקת דולרים

הרב ישראל דוד נחשון (ב' מנחם אב שנת תש"ח, 1948) הוא יו"ר ניידות חב"ד להפצת יהדות בארץ הקודש, תנועת הנוער צבאות השם בארץ הקודש ומוסדות חב"ד נצרת עילית וחבר המטה העולמי להבאת המשיח ומטה משיח בארץ הקודש.

תולדות חיים

הרב נחשון נולד בב' מנחם אב תש"ח, לאביו הרב מרדכי נחשון ולאמו מרת שרה בת הרב החסיד משה אקסלרוד בשנת ה'תש"ח. למד בישיבת נחלים המשויכת לזרם הדתי לאומי עד גיל 17, אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בשנת תשכ"ח נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.

אחרי נישואיו עם מרת בלומה בת השליח הרב זלמן אבלסקי, נמנה בהוראת הרבי על ה'פעילים' (יד לאחים). בהמשך הקים את מוסדות חינוך ובית חב"ד נצרת עילית.

בשנת תשל"ז נפטר בנו בכורו יוסף יצחק, בהיותו בן שנתיים מהסתבכות במהלך ניתוח קל.

לאחר שנפטר בנו, שאלהו שני ידידיו הרב דוד קרץ והרב שמעון רוזנברג, האם כדאי שיעבור לעבוד ברשת אהלי יוסף יצחק, הרבי ענה דרך הרב חודקוב שבענינים של פרנסה צריך כל אחד צריך לשאול בעצמו, והרבי שלח לר' דוד מכתב נוסף וכתב בו בטח ימשיך בפעלים.

פעילות ציבורית

בשנת תשל"ז הקים בהוראת הרבי את ה'טנקים' - ניידות חב"ד להפצת יהדות באה"ק.

בתחילת שנות המ' הכיר בחצר הרבי ב-770 את הנגיד הרב אברהם טאוב, איש עסקים ולימים מנכ"ל חברת שפע ימים, שהפך לידידו הקרוב ומאז ביצעו פעולות רבות בשליחות הרבי יחדיו.

בשנת תשמ"א הקים את צבאות השם (ישראל), בעקבות הוראת הרבי להקים צבאות ה', ובהמלך השנים קיבל התייחסיות מיוחדות מהרבי על הפעילות של הארגון.

בשנת תשד"מ חיבר הרב שמריה הראל שעבד בניידות חב"ד את הרב נחשון עם מפקדו לשעבר בצבא, בנימין נתניהו, שכיהן אז כשגריר ישראל באו"ם. מאז נוצר קשר בין ר' דוד לבין נתניהו ומשפחתו - הוא הביא את נתניהו לרבי מספר פעמים, ונמנה על מקורביו.

בין השנים תשמ"ז-תש"נ יצא בשליחות הרבי יחד עם הרב אברהם טאוב לבניית ושיפוץ ציוני הקברים של רבותינו נשיאנו ברוסיה ואוקראינה. באותן שנים קיבל שליחויות רבות מהרבי לביצוע במדינות ברית המועצות, ופעל גם במסגרת עזרת אחים.

בשנת תשמ"ח, כשהכניס ר' ליפא ברענען את תכנית כינוס השלוחים העולמי לרבי, שאל הרבי "מדוע נחשון לא מדבר?!" גם בשנה הבאה שוב שאל הרבי, ומאז עד תשנ"ד נאם במלוה מלכה במוצאי שבת שבמסגרת הכינוס השלוחים[דרוש מקור].

מיד אחר השיחה הידועה בכ"ח ניסן תנש"א, החל לפעול רבות בנושא המשיח. פעל להוצאת פסק דין הלכתי הקובע כי הרבי הוא מלך המשיח ועליו להתגלות ולגאול את עם ישראל. ביום ב' אייר תנש"א ביציאתו מהמקוה הגישו הרב נחשון והרב אברהם טאוב את הפסק דין לרבי שהביט בו וענה: "ישר כח, ישר כח". הרב נחשון הכריז לראשונה את הכרזת "יחי אדוננו" לפני הרבי, בשבת פרשת תזריע מצורע בשנת תנש"א, יחד עם חברו הרב אברהם טאוב. בימים שלאחר מכן מינוהו רבני חב"ד לשליח בית דין יחד עם הרב אברהם טאוב למסור את פסק הדין הנ"ל בציוני רבותינו נשיאנו.

בקשר לפעילותו זכה לקירובים גדולים ונדירים מהרבי. קיבל מענות רבות, וזכה שהרבי יורה לו עשרות פעמים בהתוועדויות לומר לחיים על כוס מלא. נכנס אל הרבי ליחידות 17 פעמים, מתוכן פעם אחת בו' תשרי תש"נ, זמן רב לאחר שפסק הרבי מקבלת אנשים ליחידות פרטית.

הרב דוד נחשון נחשב מראשי המשפיעים והעסקנים המעודדים את הכרזת יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.

משפחתו

בניו
חתניו

קישורים חיצוניים

שיעורים
חדשות
ראיונות
נאומים וסרטי וידאו