הבדלים בין גרסאות בדף "ישראל ברוך מליאזנא"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 22: שורה 22:
  
 
רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתרו את הסתירה, ובראשם [[הרבי מלך המשיח]].
 
רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתרו את הסתירה, ובראשם [[הרבי מלך המשיח]].
 
+
==לקריאה נוספת==
 +
*'''[[ספר הזכרונות]]''' - זכרונותיו של אדמו"ר הריי"צ המגוללות את סיפור חייו של ר' ברוך.
 +
*'''[[ימי חב"ד (ספר)|ימי חב"ד]]''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15863&st=&pgnum=12 ח' תשרי].
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
 
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
 
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
 
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
 
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]
 
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]]

גרסה מ־05:54, 2 באוקטובר 2017

רבי ישראל ברוך פוזנר [1]. היה אביו של אדמו"ר הזקן, נולד לר' שניאור זלמן ומרת רחל פוזנר. [2]

תולדותיו

לאחר שאביו ואמו נפטרו, הוא הסתובב הרבה בעיירות והחליט לא לקבל נדבות משום אדם, אלא להתפרנס רק מיגיעת כפיו. בהגיעו לעיירה ליאזני, לאחר זמן ממושך שלא הגיע אוכל לפיו, הוא חש בתחושת רעב כבדה, עד שגנן בשם ר' אברהם הזמין אותו לעבוד אצלו.

לקראת פסח החליט ר' אברהם להזמין את ברוך הצעיר לליל הסדר כדי להכניס אותו לאט לאט למשפחה כי רצה שהוא יתחתן עם הבת שלו, אך ברוך החליט ללכת משם כי לא רצה לקבל נדבה.

בסופו של דבר מצא אותו ר' אברהם בויטבסק והציע לו את בתו רבקה והם התחתנו[3]. ונולד להם בנם שניאור זלמן, הוא אדמו"ר הזקן.

רבי ברוך היה גר בעיר ליאזני. הוא לא יכל לסבול שבנו אדמו"ר הזקן חולק לו כבוד, עזב את העיר והחל לנדוד מעיר לעיר, עד שהגיע לעיר סוליש, שם ביקשו אחד העשירים להתארח בביתו. באותו יום הצליח העשיר בעסקיו - עשיית יי"ש - והבין שההצלחה באה לו בעקבות האורח, לכן ביקש מרבי ברוך שישאר אצלו באופן קבע. רבי ברוך הסכים והעשיר לקח על עצמו את הדאגה לכל ענייניו של רבי ברוך.

הוא היה צדיק נסתר, כך כותב אדמו"ר הריי"צ ברשימותיו: "הרב ר' ברוך אביו של אאזמו"ר הזקן היה צדיק נסתר, והי' למדן מופלא ועסקן בעניני צדקה והתנהג בפשטות כאחד מבעלי הישוב".

בעיר זו נפטר בתאריך ח' תשרי תקנ"ב. לאחר פטירתו קברו אותו בכבוד גדול וטמנו אותו במקום חשוב, והחברה קדישא הקימה מצבה על קברו.

בשנים האחרונות שופץ הציון והוקם עליו אוהל[4].

שם אביו

למרות שעל המצבה כתוב ששם אביו היה אברהם, אדמו"ר הריי"צ מספר[5] ששם אביו היה שניאור זלמן, ושם חותנו היה אברהם.[6][7]

רבים עמדו על-כך במהלך השנים וניסו לפתרו את הסתירה, ובראשם הרבי מלך המשיח.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. על פי מציבתו, מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן, עדן ציון (לרב ישעיהו הורביץ) והמלך במסיבו וקובץ ימות עולם. יש האומרים כי נמנע מלהיקרא ישראל משום קריאה בשם רבו - הבעש"ט - ששמו היה ישראל.
  2. לפי ספר הזכרונות משמע שנולד בשנת תפג לערך אבל לפי מקורות בקובץ אור ישראל-33 לאו דווקא משמע כן
  3. כל זה על פי ספר הזכרונות.
  4. יש לציין שיש [מיעוט] חוקרים המסתפקים בכך שזה אכן ציונו ותאריך פטירתו
  5. ספר הזכרונות.
  6. שם ושארית עמ' 45.
  7. ראה אגרות קודש אדמו"ר הזקן במבוא.
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא