הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת אהלי תורה קראון הייטס"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 357696 של חלוקת קונטרסים (שיחה))
 
(81 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|ראו=[[אהלי תורה קראון הייטס (פירושונים)]]}}
 
{{ישיבה|
 
{{ישיבה|
 
|שם=אהלי תורה
 
|שם=אהלי תורה
|תמונה=[[קובץ:אהלי תורה 2.jpg|250px]]
+
|תמונה=אהלי תורה 2.jpg
 
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
 
|כתובית=מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
 
|אפיון=[[ישיבה גדולה]], [[ישיבה קטנה]], [[תלמוד תורה]]
שורה 8: שורה 9:
 
|מיקום=[[קראון הייטס]]
 
|מיקום=[[קראון הייטס]]
 
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
 
|מייסד=הרב [[מיכאל טייטלבוים]]
|ראש הישיבה=הרב ישראל פרידמן (ישי"ג)
+
|ראש הישיבה=הרב [[מאיר שלמה קפלן]] (ישי"ג)
 
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
 
|משגיח ראשי=הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
 +
| משפיע כללי=הרב [[שלום דובער קארף]]
 
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
 
|משפיע ראשי=הרב [[נחמן שפירא]] (ישי"ג)
 
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
 
|מנהל גשמי=הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]]
שורה 18: שורה 20:
 
|מפה=
 
|מפה=
 
}}
 
}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה|אחר=תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|ראו=[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]}}
+
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
ישיבת '''אהלי תורה - אהלי מנחם''' הינה מוסד לימוד חב"די על [[חינוך על טהרת הקודש|טהרת הקודש]], נכון לשנת [[תשע"ג]] (2013) לומדים בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.
 
  
 
==הסטוריית הישיבה==
 
==הסטוריית הישיבה==
 
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]
 
[[קובץ:זאל אהלי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זאל הישיבה הגדולה]]
 +
[[קובץ:אוהלי תורה.jpg|ממוזער|חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)]]
 +
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל{{הערה|בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.}}, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלבוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).
  
לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל<ref>בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.</ref>, ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב [[אליהו חיים רויטבלט]], וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב [[מיכאל טייטלובוים]], יחד עם ידידו הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).
+
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
 
 
השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"[[מרכז לענייני חינוך]]" שבהנהלת הרב [[חודקוב]], ולא תחת הנהלת "תומכי- תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה ([[הרש"ג]]).  
 
השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה ב[[השגחה פרטית]]. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מידי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.
 
  
 
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
 
משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת [[קראון הייטס]] החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.
  
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - 'שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, והעומד בראשה הוא הרב [[אברהם חיים שטערן]].
+
לקראת שנת הלימודים [[תש"פ]] פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב [[אברהם חיים שטערן]], אך נסגר עם סוף שנת הלימודים [[תשפ"ב]].
  
 
==יחס הרבי לישיבה==
 
==יחס הרבי לישיבה==
שורה 41: שורה 41:
  
 
==הוצאה לאור==
 
==הוצאה לאור==
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]]}}
 
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
 
*משנת תשל"ט הישיבה מוציאה כל שנה ספר פלפולים
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם ברוך גרילצקי]]
+
*מאז תש"מ יוצא על ידי הישיבה קובץ [[הערות התמימים ואנ"ש]] בראשות הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]].
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הישיבה הוצאה קובץ הערות בשם [[אהלי תורה]].
+
*בשנים תשנ"ה-תשנ"ט, הוציאה הישיבה לאור קובץ הערות בשם '[[אהלי תורה]]'.
  
==המבינים של הישיבה==
+
==מבני הישיבה==
  
הישיבה נפתחה בתשכ"ב, בהתחלה בבית בשכונת ברוזנוויל, מפני ששם גרו ריכוז של חסידי חב"ד מחמת שהדיור שמה זול.
+
הישיבה נפתחה בשנת [[תשכ]], בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).
  
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד בריינעס שול (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), ובבניין זה נמצאת עד היום הישיבה קטנה.
+
לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.
  
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטרן פארקאווי פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]], הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה<ref>בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.</ref>.  
+
בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב [[איסטערן פארקווי]] פינת ברוקלין, רחוב אחד מ[[מרכז חב"ד העולמי 770]]{{הערה|הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב [[צבי הירש חיטריק]] שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה{{הערה|בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.}}.}}.
  
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבנין האדום", באותו שנה קנתה הישיבה את הבנין הסמוך, ובתשעקנת הישיבה את הבנין הבא.
+
בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשערכשה הישיבה בניין נוסף.
  
 
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
 
לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.
  
לישיבה תוכנית להתפתחות נוספות.
+
בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.
 +
 
 +
בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים{{הערה|ראה בדיווח [https://collive.com/oholei-torah-mesivta-moves-into-brand-new-building/ כאן]}}.
  
 
==ועד הישיבה==
 
==ועד הישיבה==
שורה 63: שורה 66:
 
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
 
בהוראת הרבי הרב [[דוד שלמה דייטש]] נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.
  
{{חסר}}
+
אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים]] להיות חבר הוועד.
 +
*הרב [[יוסף חיים רוזנפלד]] (כיהן בתפקיד עד פטירתו בשנת [[תשפ"ב]]).
 +
*הרב שלום דובער רוזנפלד
 +
*הרב [[שמואל ברוק]]
 +
*הרב זלמן חן
 +
*הרב שלום רבקין
 +
 
 +
{{להשלים}}
  
==צוות הישיבה גדולה==
+
==צוות הישיבה==
[[תמונה:סמל אוהלי תורה.JPG|left|thumb|250px|סמל המוסד]]
+
===ישיבה קטנה===
*הרב [[נחמן שפירא]] - [[משפיע]] ראשי.
+
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי [[אהלי תורה]]
*הרב אלחנן לשס - [[משגיח]] ראשי ומנהל רוחני.
+
*הרב משה סילמאן - [[מנהל]] ו[[ראש ישיבה]]
* הרב מאיר שלמה גורדון - משגיח
+
*הרב שניאור זלמן לויפער - [[סגן מנהל]]
*הרב [[פנחס קארף|רפאל פנחס קארף]] - [[משפיע]].
+
*הרב אלימלך אסטער - [[סגן מנהל שיעור א']]
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] - [[משפיע]].
+
*הרב חיים לפקיבקר - [[ר"מ]]
 +
*הרב משה הלפרין - ר"מ
 +
*הרב דוד לוין - [[ר"מ]]
 +
*הרב מענדל שניאור - ר"מ
 +
*הרב [[נחמן יוסף טווערסקי]] - משיב
 +
*הרב פרץ קפלן - ר"מ
 +
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ
 +
*הרב לוי גרייזמן - [[משפיע]]
 +
*הרב יחיאל מיכל מרוזוב - משפיע
 +
*הרב שמעון ריבקין - [[משפיע]]
 +
*הרב ניסים לגזיאל - משפיע
 +
*הרב רפאל נחמן דובאוו - [[משפיע]]
 +
*הרב יצחק פרוס - משפיע
 +
 
 +
 
 +
;צוות הישיבה בעבר:
 +
*הרב [[פנחס קארף]] משפיע עד פטירתו בתשפ"א
 +
*הרב [[שלום דוד גייסינסקי]] - משיב ב770
 +
*הרב [[מיכאל זליגסון]]
 +
*הרב [[זושא וילהלם]] (עד שנת [[תשע"ט]])
 +
*הרב אליהו טענענבוים - [[משיב]] עד פטירתו בתשפ"ג
 +
 
 +
===ישיבה גדולה===
 +
[[קובץ:סמל אוהלי תורה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|סמל המוסד]]
 +
*הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי אהלי תורה
 +
;שיעור א-ב:
 +
*הרב ניסן דייטש - מנהל
 +
*הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
 +
*הרב משה טייטלבוים - משפיע
 +
*הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
 +
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
 +
*הרב שמואל טוביה קליין - [[ר"מ]]
 +
*הרב מאיר ראדאל - ר"מ
 +
*הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
 +
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
 +
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
 +
;שיעור ד:
 +
*הרב [[שלמה קפלן]] - [[ראש ישיבה]]
 +
*הרב [[נחמן שפירא]] - משפיע ראשי
 +
*הרב אלחנן לשס - מנהל, ומשגיח
 +
*הרב [[שמערל רויטבלאט]] - נו"נ נגלה לגרסא.
 +
*הרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]] משפיע
 +
* הרב בערל קארף - [[משפיע]]
 
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
 
*הרב [[יקותיאל פלדמן]] - [[משפיע]].
*הרב [[יוסף יצחק פבזנר]] - [[משפיע]].
 
 
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
 
*הרב שמואל שור - [[משפיע]].
 
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
 
*הרב שניאור זלמן וילנקין - [[משפיע]].
*הרב לוי יצחק מטוסוב - [[משפיע]].
 
 
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
 
*הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] - [[ר"מ]].
*הרב שלמה קפלן - [[ר"מ]].
 
 
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
 
*הרב אברהם הרץ - [[ר"מ]].
*הרב [[שמואל חיים בלומינג]] - [[ר"מ]].
+
*הרב [[אפרים פישל אסטער]] - [[ר"מ]].
*הרב אפרים פישל אסטער - [[ר"מ]].
 
*הרב יום טוב ליפמן הלר - [[ר"מ]].
 
 
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].
 
*הרב שלמה הורביץ - [[ר"מ]].
 +
*הרב שלום וויגלער - משיב
  
 
;צוות הישיבה בעבר:
 
;צוות הישיבה בעבר:
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] וזקן חסידי חב"ד (עד פטירתו - [[תשע"ח]]).
+
*הרב [[מנחם מענדל מרוזוב]] - [[משפיע]] (עד פטירתו בשנת [[תשע"ח]]).
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד - [[תשע"ט]].
+
*הרב [[שלמה יהודה סגל (קראון הייטס)|שלמה יהודה סגל]] - כיהן כ[[ר"מ]] עד שנת [[תשע"ט]].
*הרב [[ישראל פרידמן]] - ראש הישיבה (עד פטירתו - [[תש"פ]]).
+
*הרב [[ישראל פרידמן]] - [[ראש הישיבה]] (עד פטירתו בשנת [[תש"פ]]).
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]]
+
*הרב [[פנחס קארף]] - [[משפיע]] כללי (עד פטירתו בשנת [[תשפ"א]]).
*הרב [[אהרן ליב רסקין]]
+
*הרב [[אליהו חיים רויטבלט]] - משפיע (עד פטירתו בשנת [[תשנ"ח]]).
*הרב [[יעקב יהודה ליב אלטיין]]
+
*הרב [[אהרן לייב רסקין]]
 +
*הרב [[יעקב יהודה לייב אלטיין]]
 
*הרב [[זעליג כצמן]]
 
*הרב [[זעליג כצמן]]
 
*הרב שמואל הבר
 
*הרב שמואל הבר
 +
*הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ, ומנהל שיעור ה' (עד שנת [[תשפ"ג]], שאז עבר לישיבה קטנה).
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 99: שורה 149:
 
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
 
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
  
==קישורים חיצונים==
+
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.OholeiTorah.com אהלי תורה - Org]
+
*[http://www.OholeiTorah.com האתר הרשמי של מוסדות אהלי תורה]
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}
+
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=58959 תמונות מארכיון המוסד] {{*}} [http://www.chabadinfo.com/?url=article_en&id=25793 גלריה נוספת] {{תמונה}} {{אינפו}}
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
 
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך
 
*א. דשן, '''המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח''', [[שבועון בית משיח]] גליון 118 עמוד 15 ואילך
  
{{תבנית:תומכי תמימים}}
+
{{תומכי תמימים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תלמודי תורה|א]]
+
{{מיון רגיל:אהלי תורה}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
+
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קראון הייטס: מוסדות וארגונים]]
+
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בקראון הייטס]]

גרסה אחרונה מ־06:58, 19 במרץ 2024

אהלי תורה
אהלי תורה 2.jpg
מבנה התלמוד תורה והישיבה הגדולה
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה, תלמוד תורה
תאריך יסוד תשט"ז
מיקום קראון הייטס
מייסד הרב מיכאל טייטלבוים
ראש הישיבה הרב מאיר שלמה קפלן (ישי"ג)
משגיח ראשי הרב אלחנן לשס (ישי"ג)
משפיע ראשי הרב נחמן שפירא (ישי"ג)
מנהל גשמי הרב יוסף רוזנפלד
מספר תלמידים 300 (ישי"ג)
קובץ הערות קובץ הערות וביאורים, קובץ אהלי תורה, קובץ מחשבת התמימים.

ישיבת אהלי תורה - אהלי מנחם הינה מוסד לימוד חב"די על טהרת הקודש, נכון לשנת תשע"ג (2013) למדו בו כאלפיים תלמידים, והוא מוסד החינוך החב"די הגדול בעולם.

הסטוריית הישיבה[עריכה]

זאל הישיבה הגדולה
חלק מתלמידי הישיבה בתמונה קבוצתית על רקע 770 (תשפ"ג)

לאור דרישת הרבי ללימוד על טהרת הקודש, היינו ללא למודי חול כלל[1], ובמיוחד שמסודות שהיו קיימים בקראון הייטס לא רצו לקבל מלמדים בסגנון הישן כגון: הרב אליהו חיים רויטבלט, וכמותו, בטענה שרוצים מורים מ"הסגנון החדש", בשנת תשי"ז פתח הרב מיכאל טייטלבוים, יחד עם ידידו הרב מנחם מענדל מרוזוב ישיבה את הישיבה על "טהרת הקודש" כפי שהיה "באלטע שטוב" (בבית הישן).

השם "אהלי תורה", או ליתר דיוק: "מוסד חינוך אהלי תורה", ניתן בהסכמת הרבי. הרבי היה זה שהורה על השם "מוסד חינוך" ולא ישיבה, ואף אמר כי המוסד ייכפף ישירות ל"מרכז לענייני חינוך" שבהנהלת הרב חודקוב, ולא תחת הנהלת "תומכי תמימים הכללי", בראשות הרב שמריהו גוראריה (הרש"ג). השם שנבחר ("מוסד חינוך") היה בהשגחה פרטית. כשהרשויות הממשלתיות, עברו מדי שנה על רשימת בתי-הספר והישיבות כדי לבחון אם הם עומדים בתקנים - המוסד "אהלי תורה" לא הופיע באף רשימה, כי הוא לא נקרא בית-ספר וגם לא ישיבה. שם חריג כמו "מוסד חינוך", לא עלה כלל בדעתם לחפש וכך ניצלו מדינא דמלכותא.

משנפתחה הישיבה הגדולה, הגיע מוסד החינוך 'אהלי תורה' לשיאו, והפך למוסד כולל המספק את צרכי החינוך של תושבי שכונת קראון הייטס החל מגיל הינקות ועד לסיום מסלול הלימודים. למעשה, בשלב זה הפך 'אהלי התורה' למוסד החינוך המרכזי שחינך תחת ידיו את המנהיגים של הדור השביעי, כאשר חלק גדול של אלפי השלוחים הפזורים ברחבי העולם התחנכו במוסד זה.

לקראת שנת הלימודים תש"פ פתחו שכבה נוספת - שיעור ה', המיועד לבחורים המעוניינים להשאר בין כותלי הישיבה שנה נוספת לפני שיוצאים לשליחות, ועמד בראשה הרב אברהם חיים שטערן, אך נסגר עם סוף שנת הלימודים תשפ"ב.

יחס הרבי לישיבה[עריכה]

המוסד קיבל יחס מיוחד מהרבי מיום יסודו, והרבי קראו "מיין ישיבה" (הישיבה שלי), ובמשך תקופה ארוכה היו ישיבות קבועות של הרב חמ"א חדוקוב, ראש המזכירות של הרבי עם הנהלת הישיבה.

לדינר השנתי של הישיבה, הרבי כתב מכתב מיוחד ברכה להמשתתפים בדינר.

הרב טייטלבוים רצה לשנות את השם של הישיבה ל"אהלי מנחם" אך הרבי אמר שעדיין לא הגיע הזמן, ובשנת תשנ"ה הוסיף הרב טייטלבוים את השם אהלי מנחם לשם הישיבה ומאז נקרא "אהלי תורה אהלי מנחם".

הוצאה לאור[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה

מבני הישיבה[עריכה]

הישיבה נפתחה בשנת תשכ"ב, בתחילה בבית בשכונת ברונזויל, שם היה ריכוז של חסידי חב"ד (מחמת שהדיור שם זול יותר).

לאחר מכן עברה הישיבה ללמוד ב'ריינעס שול' (השוכן ברחוב טרוי בין אמפייר למונגומרי), בבנין זה נמצאת עד היום הישיבה הקטנה.

בתחילת שנות המ"ם, קיבלה הישיבה את הבנין הנוכחי שבו נמצאת הישיבה ברחוב איסטערן פארקווי פינת ברוקלין, רחוב אחד ממרכז חב"ד העולמי 770[3].

בתשס"ב בנתה הישיבה בנין נוסף המשך, הנקרא "הבניין האדום", באותו שנה רכשה הישיבה את הבניין הסמוך, ובשנת תשע"ט רכשה הישיבה בניין נוסף.

לישיבה גם מרכז באיסט פלטבוש בבית הכנסת המכונה ר' מיכאל שול, ששם נמצאים חלק מהגנים.

בהנהלת הישיבה שוקדים כל העת על תכניות נוספות לשדרוג היכלי הלימוד.

בתחילת שנת ה'תשפ"ב, חנכה הישיבה קטנה ("מתיבתא") מבנה חדש לרווחת התלמידים[4].

ועד הישיבה[עריכה]

בהוראת הרבי הרב דוד שלמה דייטש נכנס להיות שותף בישיבת אהלי תורה, ויחד עם רעייתו מרת שרה נחשבו ל"טאטע" ו"מאמע" (אב ואם) של המוסד.

אחרי פטירת הרב מיכאל טייטלבוים, על פי צוואתו נכנס בנו הרב אליעזר טייטלבוים להיות חבר הוועד.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

צוות הישיבה[עריכה]

ישיבה קטנה[עריכה]

  • הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי אהלי תורה
  • הרב משה סילמאן - מנהל וראש ישיבה
  • הרב שניאור זלמן לויפער - סגן מנהל
  • הרב אלימלך אסטער - סגן מנהל שיעור א'
  • הרב חיים לפקיבקר - ר"מ
  • הרב משה הלפרין - ר"מ
  • הרב דוד לוין - ר"מ
  • הרב מענדל שניאור - ר"מ
  • הרב נחמן יוסף טווערסקי - משיב
  • הרב פרץ קפלן - ר"מ
  • הרב אברהם חיים שטערן - ר"מ
  • הרב לוי גרייזמן - משפיע
  • הרב יחיאל מיכל מרוזוב - משפיע
  • הרב שמעון ריבקין - משפיע
  • הרב ניסים לגזיאל - משפיע
  • הרב רפאל נחמן דובאוו - משפיע
  • הרב יצחק פרוס - משפיע


צוות הישיבה בעבר

ישיבה גדולה[עריכה]

סמל המוסד
  • הרב מנחם מענדל הכהן בלוי - מנהל כללי אהלי תורה
שיעור א-ב
  • הרב ניסן דייטש - מנהל
  • הרב יוסף יצחק הלוי רובשקין - משגיח
  • הרב משה טייטלבוים - משפיע
  • הרב לוי יצחק מטוסוב - משפיע.
  • הרב יוסף יצחק פבזנר - משפיע.
  • הרב שמואל טוביה קליין - ר"מ
  • הרב מאיר ראדאל - ר"מ
  • הרב מנחם מענדל ברונר - משיב
  • הרב יום טוב ליפמן הלר - ר"מ.
  • הרב שמואל חיים בלומינג - ר"מ.
שיעור ד
צוות הישיבה בעבר

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • א. דשן, המוסד החשוב ביותר בעיני הרבי מלך המשיח, שבועון בית משיח גליון 118 עמוד 15 ואילך


הערות שוליים

  1. בשונה מלימוד על "טהרת הקודש", המקובל היינו שהלימודים הם ברוח טהרה ואמונה בה'.
  2. בשנים הראשונות הישיבה הייתה צריכה להקצות חדר לאירועים של הקונסבטיבים, אך אם הזמן הקהילה חדלה להתקיים.
  3. הבנין שימש קודם לכם כמרכז יהודי קונסרבטיבי הרב צבי הירש חיטריק שהיה חבר (ע"פ הוראת הרבי) במרכז היה מראש העוסקים בהחלטת הועד למסורו לישיבה[2].
  4. ראה בדיווח כאן