הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבה גדולה תורת אמת"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 51: שורה 51:
 
* הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.
 
* הרב [[יהושע יוזביץ]] - מנהל.
 
* הרב יעקב אורנשטיין - משגיח.
 
* הרב יעקב אורנשטיין - משגיח.
* הרב יחיאל לסקר - [[משגיח]] ראשי.
+
* הרב [[יחיאל לסקר]] - [[משגיח]] ראשי.
  
 
;[[ר"מ|ר"מים]]
 
;[[ר"מ|ר"מים]]
 
*הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.
 
*הרב שניאור מרדכי אייזנמן - שיעור א'.
*הרב יצחק מאיר סגל - שיעור ב'.
+
*הרב [[יצחק מאיר סגל]] - שיעור ב'.
*הרב יוסף צבי צירקוס - שיעור ג'.
+
*הרב [[יוסף צבי צירקוס]] - שיעור ג'.
 
*הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה
 
*הרב [[חיים שלום דייטש]] - הלכה
  

גרסה מ־01:19, 2 ביוני 2020

תורת אמת - ירושלים
[[קובץ:250px|250px]]
מבנה הישיבה הגדולה
אפיון ישיבה גדולה, ישיבה קטנה
תאריך יסוד תרפ"ב
מיקום ירושלים
מייסד הרב שלמה זלמן הבלין
ראש הישיבה הרב אברהם לפידות (ישי"ג), הרב יחיאל מיכל דוברוסקין (ישי"ק)
מנהל גשמי הרב יהושע יוזביץ
מספר תלמידים 80 (ישי"ג) 50 (ישי״ק)
שיעור באולם הלימודים בישיבת תורת אמת בירושלים

מוסדות תורת אמת בירושלים - הינם רשת מוסדות חינוך לבנים, הכוללים תלמוד תורה, ישיבה חב"דית, הכוללת מסגרת של ישיבה קטנה וישיבה גדולה, ומכון ללימוד סמיכה לרבנות בשם 'בית מדרש עיון ההלכה'.

רקע

בשנת תרע"ב שלח אדמו"ר הריי"צ את הרב שלמה זלמן הבלין לייסד את ישיבת תורת אמת בחברון. בשנת תרע"ד, בשעה שישיבת "תורת אמת" עדיין התקיימה בחברון, התקיים סניף שלה בירושלים, וגם אחר כך, עם תום מלחמת העולם הראשונה, כאשר ישיבת "תורת אמת" חזרה ונפתחה בארץ הקודש והפעם במקום בחברון - בירושלים.

לאחר הפסקה של שבע שנים, משלהי שנת תרע"ד ועד תחילת שנת תרפ"ב, נפתחה הישיבה מחדש, על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.

התוכנית הראשונה היתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת תשכ"ד, אז הוחזר לה שמה המקורי[1].

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת תרצ"ו שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.

כר"מים בישיבה בירושלים שימשו הרב משה אריה לייב שפירא והרב משה דובער ריבקין. מזכיר הישיבה היה הרב שמעון גליצנשטיין. המשפיע בישיבה היה הרב אלטר שימחוביץ.

בשנים תשי"ג - תשט"ז התקיים דין תורה בין חנוך הענדל הבלין לחסידות חב"ד בארץ הקודש על בעלות הישיבה, האם היא שייכת למשפחת הבלין או לרבי ממשיכו של הריי"צ ומנהיג חסידות חב"ד; פסק הדין היה שהישיבה שייכת לחסידות.

בשנת תשל"ז נוסדה תחת הישיבה מסגרת של ישיבה קטנה.

הרבי במהלך השנים נתן יחס מיוחד לישיבה[דרוש מקור], וזכתה להיות (משתי הישיבות היחידות באה"ק) תחת נשיאותו של הרבי[דרוש מקור]. מסופר כי הרבי הוסיף בכתב ידו על הבלנק של הישיבה (שם היה כתוב: "ישיבת תורת אמת בנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א") את המילה "ובהנהגת"[דרוש מקור], שהישיבה היא בנשיאותו והנהגתו של הרבי.

עם השנים התפתחו המוסדות שתחת תורת אמת, ובנוסף ל"ישיבה קטנה" ו"ישיבה גדולה" מוסדות תורת אמת כוללים גם "תלמוד תורה" לבנים עם סניף בשכונו גילה.

צוות הישיבה

הרב יהושע (שייע) יוזביץ', מנהל המוסד

ישיבה גדולה

ר"מים
משפיעים
נו"נים
  • הרב משה לאופר.
  • הרב יחיאל הניג.
  • הרב דניאל כהן
  • הת׳ מנחם מענדל צירקוס

צוות הישיבה גדולה בעבר

ראשי ישיבה
משפיעים
ר"מים ומשפיעים
ר"מים


מזכירים

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • הרב יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב


הערות שוליים