הבדלים בין גרסאות בדף "ירושלים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 148: שורה 148:
 
* '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס"ה]].
 
* '''[[ברוך אומר ועושה]]''' - תולדותיו וקורות חייו של הרב [[ברוך פריז]], שרה טייכמן, [[תשס"ה]].
 
*'''התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים''', שבועון בית משיח גליון 1217 עמוד 11
 
*'''התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים''', שבועון בית משיח גליון 1217 עמוד 11
 +
*'''פרזות תשב ירושלים''', יחס הרבי להתיישבות החב"דית בירושלים, במדור 'חיי רבי' ב[[שבועון כפר חב"ד]] - חלק א', גליון 1909 {{*}} חלק ב', גליון 1910 עמוד 30
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־08:46, 12 בספטמבר 2021

ערך זה עוסק בעיר ירושלים. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ירושלים (פירושונים).
ירושלים במבט אוירי
ארבעת ערי הקודש
ירושליםחברוןטבריהצפת

ירושלים הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר בארץ הקודש. חסידי חב"ד גרים בירושלים מאז שנת תר"ז. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת תשע"ו מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בקהילות שונות.

תולדות היישוב החבד"י בירושלים

ראשית ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של אדמו"ר הזקן, וביתר שאת בתקופתו של אדמו"ר האמצעי, כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית בחברון, אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת תר"ז עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת תר"ט מנתה הקהילה כ-30 משפחות.

סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של אדמו"ר האמצעי[1] שאמר:""הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים".

בעת שהגיע השר משה מונטיפיורי ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת תרי"ח את בית הכנסת בית מנחם ע"ש אדמו"ר הצמח צדק.

הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה[2] עד שבשנת תרל"ג כבר היה 103 משפחות חב"דיות בירושלים.

בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של אדמו"ר הצמח צדק.

ישיבת תורת אמת ירושלים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבה גדולה תורת אמת

לאחר שנסגרה ישיבת תורת אמת חברון בשנת תרע"ד, נפתחה הישיבה מחדש בשנת תרפ"ב, על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין בשליחות האדמו"ר הריי"צ.

התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.

בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת תשכ"ד, אז הוחזר לה שמה המקורי[3].

תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.

הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת תרצ"ו שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים.

ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש
כרזה שפורסמה בירושלים לרגל הביקור ההיסטורי

ביום חמישי ב' באב תרפ"ט בשעה 9:30 בבוקר הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.

אחה"צ הגיע הרבי לכותל המערבי שם התפלל תפילת מנחה, אמר פרקי תהלים ונשק אל אבני הכותל, לאחמ"כ ביקר הרבי את רבה של ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד. למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". בשבת שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.

ביום שלישי ז' באב חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני י"ג באב בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב בכותל המערבי ולאחמ"כ בשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.

על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת תורת אמת באותם שנים, הרב משה אריה לייב שפירא.

קהילות חב"ד בעיר

בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" שכן בעיר העתיקה.

כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת חב"ד.

ישוב חב"ד

לאחר שיחתו של הרבי באחרון של פסח תשמ"ז שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת שמי"ר את "עיר חב"ד" - קריה לעולי רוסיה בשכונת רמות[4], בשנת תש"ע הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'תנש"א, שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.

חב"ד בעירייה

מעלה הרב ננס. מימין לשלט הרב יעקב שנור, הרב נפתלי רוט, הרב בנימין זילברשטרום
שי ששלח טדי קולק אל הרבי לרגל יום ההולדת ה-75 בי"א ניסן תשל"ז

בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד: רח' האדמו"ר מליובאוויטש, ברמת שלמה. רח' חב"ד, בעיר העתיקה. מעלה הרב ננס, ע"ש הרב אליעזר ננס, בשיכון חב"ד.

נציגי חב"ד בעירייה בעבר: הרב דב רבינוביץ, הרב יעקב שנור,הרב שמואל אלעזר שאולזון. כיום: הרב יעקב הלפרין.

מוסדות חב"ד בעיר

קובץ:ישיבת תורת אמת.jpg
ישיבת תורת אמת

ישיבות

תלמודי תורה

כוללים

בתי ספר - בנות

מדרשיות לנשים

ספריה

בתי חב"ד בעיר

תהלוכת ל"ג בעומר בכיכר השבת
  • ארנונה - תלפיות - הרב מאיר משי-זהב.
  • בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי
  • בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.
  • בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.
  • גונן - קטמון - הרב תמיר קסטיאל.
  • גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.
  • גבעת שאול - הרב משה קטן.
  • גילה - הרב הירש פרבר.
  • דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.
  • דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.
  • דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.
  • האוניברסיטה - הרב יוסף איברט.
  • הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.
  • הכותל המערבי - הרב יוסף הלפרין.
  • העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.
  • הר חומה - הרב שניאור זלמן כהן.
  • מלחה - רמת שרת - הרב ברוך חדד.
  • מרכז חינוכי חסידותי - הרב נפתלי רוט.
  • מרכז משיח הרב דורון אורן.
  • נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.
  • עין כרם - הרב יונתן שפיצר.
  • עיר גנים - הרב בגין קלימי.
  • פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.
  • פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.
  • פסגת זאב צפון - הרב יצחק קורץ.
  • קריית יובל - הרב יוסף אלגזי.
  • רחביה - הרב ישראל גולדברג.
  • מחנה יהודה - הדווידקה - הרב צבי הירש רודרמן.
  • רמות - הרב יעקב זוננפלד.
  • רמת אשכול - הרב ראובן בורושנסקי.
  • תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.
  • תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס
  • תלפיות - מזרח - הרב חיים גוטליב.
  • קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הסטוריה חב"דית בירושלים

אתרי אינטרנט של בתי חב"ד בירושלים

הערות שוליים

  1. מפי ר' שמואל משיוף
  2. לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.
  3. על פי הצעת הר' טוביה בלוי, לקט ופרט חלק חמישי, אות עד.
  4. התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים אינפו.jpg