הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק ריבקין"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]] | [[קובץ:Rivkin, Yitzchok.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק ריבקין]] | ||
| − | הרב '''יצחק ריבקין''' | + | הרב '''יצחק ריבקין''' |
| − | + | == תולדות חייו == | |
| + | נולד ב[[שמיני עצרת]] בשנת [[תרנ"ט]] בעיירה [[קורניץ]] שבליטא לאביו הרב [[מנחם צבי ריבקין]]. | ||
| − | + | הרב ריבקין למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] עד שנת [[תרע"ה]], לאחר מכן למד ולימד בישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] עד שנת [[תרפ"ב]] לערך, שאז עבר הבריח את הגבול ל[[פולין]] להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]]. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל [[הסמכה לרבנות]] מרבה של וילנא הרב [[חיים עוזר גרודזינסקי]] ומרבני וילנא נוספים. | |
| − | ביום [[י"ז תשרי|ב' של חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל | + | נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים [[תרצ"א]]-[[תרצ"ב]] לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד [[שחיטה]], היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת [[תרצ"ג]] נתמנה לשו"ב בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת [[תרצ"ו]]. מאז ועד שנת [[תש"ב]] היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא. |
| + | |||
| + | ביום [[י"ז תשרי|ב' של חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני ה[[עיירה]] [[שווינציאן]], הי"ד. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| − | * בנו, ר' אליהו לייב ריבקין, [[כפר חב"ד]]. | + | * בנו, ר' [[אליהו לייב ריבקין]], [[כפר חב"ד]]. |
{{מיון רגיל:ריבקין יצחק}} | {{מיון רגיל:ריבקין יצחק}} | ||
גרסה מ־02:42, 29 באפריל 2014
הרב יצחק ריבקין
תולדות חייו
נולד בשמיני עצרת בשנת תרנ"ט בעיירה קורניץ שבליטא לאביו הרב מנחם צבי ריבקין.
הרב ריבקין למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש עד שנת תרע"ה, לאחר מכן למד ולימד בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג עד שנת תרפ"ב לערך, שאז עבר הבריח את הגבול לפולין להתאחד עם אביו שנתקע שם בעקבות מלחמת העולם הראשונה. במשך שנה למד עם אביו, וקיבל הסמכה לרבנות מרבה של וילנא הרב חיים עוזר גרודזינסקי ומרבני וילנא נוספים.
נשא לאשה את בת ר' חנן קוטלר מהעיר טראב, והיה סמוך על שולחנו. בשנים תרצ"א-תרצ"ב לערך נאלץ לעזוב את שולחן חמיו, ובהיותו אצל אדמו"ר הריי"צ שאל מה לעשות הלאה. הרבי ייעץ לו ללמוד שחיטה, היות ולרב שהוא גם שוחט קל יותר למצוא משרה. בשנת תרצ"ג נתמנה לשו"ב בקולוניא נייקע הסמוכה לקורניץ, שם שימש עד שנת תרצ"ו. מאז ועד שנת תש"ב היה רבה של קהילת חב"ד בניי-שווינצאן שבליטא.
ביום ב' של חול המועד סוכות תש"ב נהרג על קידוש השם יחד עם כל בני העיירה שווינציאן, הי"ד. היחיד ששרד ממשפחתו היה בנו, ר' אליהו לייב ריבקין.
משפחתו
- בנו, ר' אליהו לייב ריבקין, כפר חב"ד.
