יצחק צבי אייזנבך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:26, 19 בדצמבר 2018 מאת 213.151.59.10 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ר' יצחק צבי אייזנבך (ט' כסלו תרצ"ה-ז' סיון תשע"ד) היה מחנך חסידי ומפעילי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, שנמנה על קהילת חסידי חב"ד בירושלים. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על הרמב"ם, ומלחין הניגון אימתי קאתי מר. שימש בתפקיד הנהלת צאח בירושלים בעקבות הוראת הרבי,. הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. בשנים האחרנות לחייו ערך את סדרת הספרים "בזאת תבחנו" על הרמב"ם ובהם מבחנים על כל הפרקים של יד החזקה הנלמדים בלימוד הרמב"ם היומי. מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מידי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.

תולדות חייו[עריכה]

הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.

פעילות ציבורית[עריכה]

היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.

באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה).

הניגון 'אימתי קא אתי מר'[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון אימתי קאתי מר

בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

שנותיו האחרונות[עריכה]

בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.

כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד הרמב"ם ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם

בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.

משפחתו[עריכה]

בניו
בנותיו
אחיו

אחיותיו: הגב' אהובה רוזנווסר הגב" הניה ברוורמן הגב' מלכה שיינין הגב' מרים קוטס

קישורים חיצוניים[עריכה]

מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"אגרות קודש"