יצחק צבי אייזנבך
ר' יצחק צבי אייזנבך (ט' כסלו תרצ"ג-ז' סיון תשע"ד) היה מחנך חסידי ומפעילי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, שנמנה על קהילת חסידי חב"ד בירושלים. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על הרמב"ם, ומלחין הניגון אימתי קאתי מר. שימש בתפקיד הנהלת צאח בירושלים בעקבות הוראת הרבי,. הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, קיבל הוראה מהרבי לקרב בחור ירושלמי אחיו של אחד מחבריו הקרובים שירד מן דרך התומצ ולאחר שקירבו הכניסו לעבוד במוסד בית הספר בעיר גנים שבאותה תקופה מנה קרוב לאלף תלמידים, הבחור הנל שהספיק להתחתן ולהקים משפחה החזיר רעה תחת טובה והלשין לשלטונות על שימוש לא הוגן בכספים שכביכול נעשה עי הרב אייזנבך וגרם לו סבל בלתי יתואר עד כדי כך שחלק גדול משיניו נפלו באותה תקופה וכאילו לא מספיק הלך אותו אחד יחד עם אחיו וסבב בין אנש כשהוא מפיץ שמועות ובדיות שונות על הרב אייזנבך ומתנכל לו ולמשפחתו בכל דרך אפשרית וכל זה בשביל להשתלט על בית הספר ולהעבירו תחת קרן שאותו אחד היה חבר בה יחד עם אחיו, מזימתו לא צלחה. סבי שלח מכתב לאחיו הרב חנניה יוסף אייזנבך ששהה אז בחצרות קודשינו שיכנס לרבינו וידווח על המצב וכך עשה, רבינו שלח מכתבים מידיים לאיש הנל ולאחיו ואף לא התייחס (דבר שכמובן מראה על חומר הענין) לאחד מן האחים שלחם בכל דרך אפשרית ברב אייזנבך ובמשפחתו, במשך ארבע שנים לא קיבל הנל שום התייחסות מרבינו אף שהיה חבר בצאח, הרב ירוסלבסקי שי' סיפר לאחד מבניו של הרב אייזנבך ששח לו בשעתו הרב זעליג סלונים שבשעה שנסע לרבי ביקש אותו אחד ממנו שבשעה שנכנס לרבינו יבקש בשמו מחילה על העבר והבטחה על העתיד שכן אתי הרבי כבר לא מדבר הרב סלונים אכן ביקש מחילה בשם הנל בשעת היחידות והרבי בתגובה פתח בשורת דברים חריפים מאד תוך כדי שמכנהו 'מוסר' ובעוד כמה כינוייים מבהילים הרב סלונים נבהל מאד והבין שהוא לא היה מודע לחומרת הענין והבטיח כמה פעמים בשם הנל שיותר לא יחזור על מעשים כאלו כלפי אף אחד וכו' ורק אז הואיל רבינו לחזור ולהתייחס לאותו אחד יש לציין שאותו אחד בא להכנסת ספר התורה שערך הרב אייזנבך שבוע קודם פטירתו בשעה שלא נותר בו עוד כח מפאת המחלה הקשה שנתנה בו את אותתיה בשנה האחרונה לחייווביקש מחילה והרב אייזנבך בגבורת נפש עילאית מחל לו
תוכן עניינים
תולדות חייו
הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בנציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.
בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
פעילות ציבורית
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".
במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה).
הניגון 'אימתי קא אתי מר'
| ערך מורחב – ניגון אימתי קאתי מר |
בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד הרמב"ם ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.
משפחתו
- בניו
- הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי ורב שכונת השחמון באילת.
- הרב מענדל אייזנבך, כפר חב"ד
- הרב שלמה גדליה אייזנבך, ירושלים
- הרב משה יהושע אייזנבך, ביתר עילית
- בנותיו
- מרת צירה וקסלשטיין ע"ה (נלב"ע תשנ"ג), אשת הרב אהרן ווקסלשטיין, מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'.
- מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב יעקב אורנשטיין משגיח בישיבת תורת אמת ירושלים.
- מרת לאה בוטמן, אשת הרב יוחנן בוטמן שליח הרבי בחדרה.
- אחיו
- הגה"ח חנניה יוסף אייזנבך - מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, וראש ישיבות תומכי תמימים קרית גת תומכי תמימים בני ברק בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה בבריסל.
- הרב החסיד שלום לייב אייזנבך - מונטריאול.
- הרב החסיד אברהם אייזנבך- ירושלים.
אחיותיו: הגב' אהובה רוזנווסר הגב" הניה ברוורמן הגב' מלכה שיינין הגב' מרים קוטס
קישורים חיצוניים
- טור פרידה מחתנו הרב יוחנן בוטמן
- תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי, כפר חב"ד תמוז תשע"ו
- מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"אגרות קודש"
- כ"ב תמוז תשט"ז • ו' חשוון תשי"ז • י"ד אלול תשי"ט • י"ג תשרי תש"כ • י"ד טבת תשכ"ב - באתר ספריית ליובאוויטש
