הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק צבי אייזנבך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(42 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב יצחק צבי אייזנבך ע''ה בהכנסת ספר התורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק צבי אייזנבך בהכנסת ספר התורה]]
+
[[קובץ:יצחק צבי1.png|ממוזער|הרב יצחק צבי אייזנבך]]
ר' '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ג]]-[[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מחנך חסידי ומפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, שנמנה על קהילת [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]]. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]].
+
הרב '''יצחק צבי אייזנבך''' ([[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]]-[[ז' סיון]] [[תשע"ד]]) היה מחנך חסידי ומפעילי [[רשת אהלי יוסף יצחק]] בארץ הקודש, שנמנה על קהילת [[חסידי חב"ד]] ב[[ירושלים]]. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על [[הרמב"ם]], ומלחין ה[[ניגון]] [[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]. שימש בתפקיד הנהלת צא"ח בירושלים בעקבות הוראת הרבי.
  
==תולדות חייו==
+
==תולדות חיים==
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בנציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]]. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו ו[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.
+
הרב יצחק צבי נולד ביום [[ט' כסלו]] [[תרצ"ה]] לאביו הרב [[שמעון בן-ציון אייזנבך]] ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד ל{{ה|רבנית מנוחה רחל}} וצאצא ל[[אדמו"ר הזקן]]. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו ו[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.
 +
 
 +
הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות.
 +
מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מידי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.
  
 
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
 
בצעירותו למד בישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.
  
===פעילות ציבורית===
+
התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום)
 +
 
 +
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
 +
 
 +
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
 +
 
 +
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.
 +
 
 +
==פעילות ציבורית==
 
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
 
היה מראשוני מייסדי בתי הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.
  
היה מבין חמשת החסידים שקיבלו את המברק של "ופרצת" באסרו חג [[תשי"ט]] כאשר בראש המברק התנוססה הכתובת: "אייזנבך ועוזריו"
+
ב[[אסרו חג]] ה[[סוכות]] [[תשי"ט]] קיבל מברק מ[[הרבי]] הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "[[ופרצת|ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה]]".
 +
 
 +
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]"{{הערה|ראו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה)}}.
 +
 
 +
במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מ[[י"ג תשרי]] [[תש"כ]], כותב הרבי{{הערה|אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}:
  
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". וכן לאחרונה יצאו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה).
+
{{ציטוט|תוכן=ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה - תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה - אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן וביה"ס. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות...
 +
בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט.|מרכאות=כן|מקור=אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.}}
  
===הניגון 'אימתי קא אתי מר'===
+
==הניגון 'אימתי קא אתי מר'==
 
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[ניגון אימתי קאתי מר]]}}
 
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
 
ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
שורה 20: שורה 36:
 
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
 
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, וב[[שמחת תורה]] [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
  
===שנותיו האחרונות===
+
==בזאת תבחנו==
בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.
+
{{ערך מורחב|בזאת תבחנו (סדרה)}}
 +
[[קובץ:בזאת.jpg|ממוזער|הספר השלישי]]
 +
בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד ה[[רמב]]. לספר 4 חלקים.
  
כמו כן הוציא לאור סדרת ספרים "בזאת תבחנו" מבחנים עצמיים ללימוד [[הרמב"ם]] ובאמצע הכרך הרביעי שהיה אמור להשלים את סדרת הספרים חלה במחלה קשה ממנה לא קם
+
בחודש ניסן [[תשע"א]], ערך הרב [[יצחק צבי אייזנבך]] את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה לה[[רמב"ם]]. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.
  
בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על [[מקווה|טבילה במקווה טהרה]] בכל בוקר, [[תפילה]] במניין וקיום שאר מצוות. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשע"ד]], ונטמן ב[[בית העלמין הר המנוחות]] ב[[ירושלים]].
+
הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.
  
לאחר שהתגלתה מחלתו תרם [[ספר תורה]] לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, [[רמת שלמה]] בירושלים.
+
החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] , הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]] והרב [[יוסף יצחק הבלין]].
  
 
== משפחתו ==
 
== משפחתו ==
 
;בניו
 
;בניו
 
* הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]].
 
* הרב [[שמעון אייזנבך]], [[שליח|שליח הרבי]] ורב שכונת השחמון ב[[אילת]].
* הרב [[מענדל אייזנבך]], כפר חב"ד
+
* הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.
* הרב [[שלמה גדליה אייזנבך]], ירושלים
+
* הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.
* הרב [[משה יהושע אייזנבך]], ביתר עילית
+
* הרב משה יהושע אייזנבך, ביתר עילית.
 +
 
 
;בנותיו
 
;בנותיו
* מרת צירה וקסלשטיין ע"ה (נלב"ע [[תשנ"ג]]), אשת הרב אהרן ווקסלשטיין, מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'.
+
* מרת צירה אשת הרב אהרן ווקסלשטיין - מחבר 'אבותינו' ו'רבותינו'.
* מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
+
* מרת הדסה אורנשטיין אשת הרב יעקב אורנשטיין - [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]].
* מרת לאה בוטמן, אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].
+
* מרת לאה בוטמן אשת הרב [[יוחנן בוטמן]] - [[שליח|שליח הרבי]] ב[[חדרה]].
;אחיו
 
*הגה"ח [[חנניה יוסף אייזנבך]] - מעורכי ה[[אנציקלופדיה תלמודית|אנציקלופדיה התלמודית]], וראש ישיבות [[תומכי תמימים קרית גת]] [[תומכי תמימים בני ברק]] בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה ב[[בריסל]].
 
* הרב החסיד שלום לייב אייזנבך - מונטריאול.
 
* הרב החסיד אברהם אייזנבך- ירושלים.
 
אחיותיו:
 
הגב' אהובה רוזנווסר
 
הגב" הניה ברוורמן
 
הגב' מלכה שיינין
 
הגב' מרים קוטס
 
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
שורה 53: שורה 63:
 
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''', כפר חב"ד תמוז תשע"ו
 
*'''[http://shturem.net/images/news/89699_news_02082016_9949.pdf תשורה מנישואי נכדו המלקטת מאה אגרות שקיבל מהרבי]''', כפר חב"ד תמוז תשע"ו
  
;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]"
+
*;מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"[[אגרות קודש]]":
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש
+
[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4551 כ"ב תמוז תשט"ז] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4816 ו' חשוון תשי"ז] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/18/7002 י"ד אלול תשי"ט] {{*}} [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7047 י"ג תשרי תש"כ] {{*}} [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8303 י"ד טבת תשכ"ב] - באתר ספריית ליובאוויטש
  
 +
*[https://col.org.il/news/83348 הכל , הכל שלך הוא! באתר {{חב"ד און ליין|}} ]
 +
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
 
{{מיון רגיל: אייזנבך יצחק צבי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:קהילת חב"ד ירושלים: אישים]]
+
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
 
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
 
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
 +
[[קטגוריה:משפחת אייזנבך]]
 +
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]

גרסה מ־19:54, 22 בפברואר 2021

הרב יצחק צבי אייזנבך

הרב יצחק צבי אייזנבך (ט' כסלו תרצ"ה-ז' סיון תשע"ד) היה מחנך חסידי ומפעילי רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש, שנמנה על קהילת חסידי חב"ד בירושלים. מחבר סדרת הספרים 'בזאת תבחנו' על הרמב"ם, ומלחין הניגון אימתי קאתי מר. שימש בתפקיד הנהלת צא"ח בירושלים בעקבות הוראת הרבי.

תולדות חיים

הרב יצחק צבי נולד ביום ט' כסלו תרצ"ה לאביו הרב שמעון בן-ציון אייזנבך ולאמו מרת רעכיל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן. תאריך הולדתו נחשב סימלי, היות וזהו גם יום הולדתו והסתלקותו של אדמו"ר האמצעי שהרב אייזנבך נמנה על צאצאיו.

הקים וניהל את בית הספר חבד בעיר גנים אזבסטונים, והעמיד אלפי תלמידים נאמנים לה' לתורתו ולתורת החסידות. מסר שיעורים ברמב"ם ובמקצועות נוספים מידי יום בקהילת קודש של חב"ד ברמת שלמה וכן היה ממשפיעי הקהילה ששמעה בצמא את דבריו בהתוועדויותיו המרתקות.

בצעירותו למד בישיבת תורת אמת, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה הוסמך להוראה על ידי רבי ישראל יצחק רייזמן ורבי משה שפירא.

התחתן עם מרת שרה (לבית משפחת רוזנבום)

בשנותיו האחרונות הקים וביסס שיעורים בחסידות, בשיעור היומי ברמב"ם, ובשיחות קודש בבית הכנסת 770 שברמת שלמה.

בשנה האחרונה לחייו התגלתה בגופו מחלה קשה, ולמרות הייסורים הרבים שהיו מנת חלקו הקפיד על טבילה במקווה טהרה בכל בוקר, תפילה במניין וקיום שאר מצוות. נפטר בז' בסיוון תשע"ד, ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

לאחר שהתגלתה מחלתו תרם ספר תורה לבית כנסת חב"ד בשכונת מגוריו, רמת שלמה בירושלים.

פעילות ציבורית

היה מראשוני מייסדי בתי הספר של רשת אהלי יוסף יצחק וקיבל הוראות מפורטות מהרבי באופן רציף בכל שלבי ייסוד בתי הספר.

באסרו חג הסוכות תשי"ט קיבל מברק מהרבי הממוען ל"אייזנבך ועוזריו", ובו הופיעו המילים: "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה".

במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק תוך התמסרות מיוחדת לתלמידים גם בזמני חופשה, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש"[1].

במכתב של הרבי אל הרב יצחק צבי אייזנבך מי"ג תשרי תש"כ, כותב הרבי[2]:

ת"ח ת"ח על הבשורה טובה מהענינים בעיר גנים, ובודאי ההצלחה דעד עתה - תוסיף בהם, ובכללות המתעסקים ומשתדלים בעניני הרשת, כחות נוספים וחזקים, להרחבת הענינים ככל האפשרי, ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, עאכו"כ שנים-שלשה ועוד. והרי נראה לעינים, שבהשתדלות מתאימה - אפשר להוסיף עוד עשיריות תלמידים-ות בגן וביה"ס. מובן שהנ"ל צריך להעשות באופן שלא להכניס ענין הנצחנות בהכנגד, שהרי דברי ודרכי תורתנו הם דרכי נועם וכמודגש בתורת החסידות... בברכת הצלחה בכל האמור, ועד לופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה, ועד לנחלה בלי מצרים, המחכה לבשו"ט.

אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.

הניגון 'אימתי קא אתי מר'

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ניגון אימתי קאתי מר

בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.

הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.

בזאת תבחנו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בזאת תבחנו (סדרה)
הספר השלישי

בזאת תבחנו הוא ספר הבוחן את ידיעת לימוד הרמב"ם. לספר 4 חלקים.

בחודש ניסן תשע"א, ערך הרב יצחק צבי אייזנבך את הספר הראשון בסדרה - בזאת תבחנו, ובו מבחנים ללימוד עצמי של היד החזקה להרמב"ם. הסדרה יצאה לאור על ידי מערכת 'בזאת תבחנו' עם המלצותיהם והסכמותיהם של חלק מרבני חב"ד.

הרב צבי אייזנבך שכבר ערך ליקוטים דומים על התורה, משנה והלכה החליט לערוך את המבחנים על ארבעת הספרים הראשונים של הרמב"ם, מדע, אהבה, זמנים ונשים. המבחנים מקיפים את מרבית ההלכות ברמב"ם.

החלק הראשון מכיל כשש מאות עמודים, ובהקדמת הספר מפורסמים הסכמותיהם והמלצותיהם לספר של הרבנים הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי , הרב חנניה יוסף אייזנבך והרב יוסף יצחק הבלין.

משפחתו

בניו
  • הרב שמעון אייזנבך, שליח הרבי ורב שכונת השחמון באילת.
  • הרב מנחם מענדל אייזנבך, כפר חב"ד.
  • הרב שלמה גדליה אייזנבך, גבעת זאב.
  • הרב משה יהושע אייזנבך, ביתר עילית.
בנותיו

קישורים חיצוניים

כ"ב תמוז תשט"ז  •  ו' חשוון תשי"ז  •  י"ד אלול תשי"ט  •  י"ג תשרי תש"כ  •  י"ד טבת תשכ"ב - באתר ספריית ליובאוויטש

הערות שוליים

  1. ראו חמישים מכתבים ראשונים שלו בתשורה לחתונת נכדתו חנה רעכיל בוטמן (חדרה)
  2. אגרות קודש, כרך יט, ז'מז.