הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק מישולובין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 8: שורה 8:
 
התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע|משפעים]]  ר' [[בנציון מרוז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], והרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אליא פריצ'ר' ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].
 
התחנך מתוך [[מסירות נפש]] אצל ה[[משפיע|משפעים]]  ר' [[בנציון מרוז]], ר' [[חיים אברהם דוכמן]], והרב [[אליהו לוין]] שהיה ידוע בכינוי אליא פריצ'ר' ר' [[מענדל פוטרפס]], ר' [[חיים דובער חן|בערקע חן]].
  
עוד בהיותו בסמרקנד תחת המגף הקומניסטי שלח לרבי בקשה לעצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות מכיון שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה| מפתח [mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוך מבכי, שבחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלה למה כל זה? למה צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות, הוא מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא, מה שמדאיג אותו? עצה לעבודת התפילה.
+
עוד בהיותו בסמרקנד תחת המגף הקומניסטי שלח לרבי בקשה לעצה עבור [[עבודת התפילה]], מה לעשות מכיון שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]{{הערה| מפתח [http://mafteiach.app/all/5728-01-22 ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח], באתר מפתח}}, הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוך מבכי, שבחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלה למה כל זה? למה צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות, הוא מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא, מה שמדאיג אותו? עצה לעבודת התפילה.
  
 
הרב מישולבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]] ומהעוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות.
 
הרב מישולבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת [[פר"י]] ומהעוסקים בארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]] מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי [[רוסיה]] ב[[ניו יורק]], במשך שנים רבות.

גרסה מ־18:19, 12 ביולי 2020

הרב יצחק מישולובין עובר לפני התיבה במניין הרבי מלך המשיח, תשע"ז

הרב יצחק (איצ'ה) מישולובין, הוא משפיע בקהילה הרוסית בקראון הייטס, סופר סת"ם ומנהל חנות היודאיקה "מרכז סת"ם" בשכונה.

תולדות חיים

הרב יצחק מישולובין נולד לאביו ר' אליעזר מישולובין בסמרקנד והתחנך ברוסיה בזמנים הקשים. בשנת תשכ"ט הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה ולעלות לארץ ישראל. ר' יצחק הגיע ללמוד אצל הרבי, ונשאר להתגורר בשכונת קראון הייטס.

התחנך מתוך מסירות נפש אצל המשפעים ר' בנציון מרוז, ר' חיים אברהם דוכמן, והרב אליהו לוין שהיה ידוע בכינוי אליא פריצ'ר' ר' מענדל פוטרפס, ר' בערקע חן.

עוד בהיותו בסמרקנד תחת המגף הקומניסטי שלח לרבי בקשה לעצה עבור עבודת התפילה, מה לעשות מכיון שיש לו מחשבות זרות בעת התפילה, והרבי סיפר זאת בהתוועדות[1], הדברים נאמרו מתוך התרגשות גדולה ובקול חנוך מבכי, שבחור שנמצא במקום של נסיונות ושל מסירת נפש על כל צעד ושעל, ואין לו שאלה למה כל זה? למה צריך לחיות מתוך מסירות נפש שנים רבות, הוא מוסר את נפשו לכתוב לי מכתב, שזה דבר מסוכן במדינה ההיא, מה שמדאיג אותו? עצה לעבודת התפילה.

הרב מישולבין מכהן כמגיד שיעור וכמשפיע בקהילת הרוסית שמרכזה בבית הכנסת פר"י ומהעוסקים בארגון ידידי פליטי מזרח אירופה מהשנים הראשונות להקמתו, ולקח חלק גדול בפעילות בקירוב יהודי רוסיה בניו יורק, במשך שנים רבות.

ר' יצחק עצמו הינו סופר סת"ם ובעל תפילה מיוחד, ואף נוהג להתפלל בבית משיח 770 בימי הסליחות. ועוד.

ר' יצחק נחשב למשפיעים המעודדים את האמונה הפשוטה בגאולה הקרובה והכרזת היחי.

נישא למרת פריידל, ביתו של ר' לוי יצחק שפירא.

היציאה מרוסיה

בשנת תשכ"ט, כאשר שערי ברית המועצרות נפתחו מעט, הגישו חסידי ליובאוויטש רבים בסמרקנד בקשות לעזוב את רוסיה[2]. רבי יצחק נתקל בבעיה מכיון שהיה גם מועמד לגיוס לצבא רוסיה, אך לבסוף התירו את יציאתו מרוסיה כאשר ניסים מלווים אותו בכל שלבי יציאתו.

הברחת כתבי יד חסידות אל לרבי

ר' איצ'ה עזב את רוסיה עם הוריו בסוף חודש אדר. באמתחתו היו כתבי יד קודש ממאמרים של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי שלקח איתו על מנת להביאם אל הרבי. לפני שיצא לשדה התעופה עבר דרך מפעלו של החסיד שלמה מייצרי וקנה שם ארגז וודקה יוקרתית (סטוליצ'ניה) שאין להשיגה במוסקבה. כשהגיע למכס הניח את תיקיו והפקידים החלו לשאול אותו על כל פרט שלקח איתו כשהבחינו בוודקה שאלו אותו מה זה וינה להם שזה בשבילם, כך שיחררו אותו ויכל להמשיך בדרכו עם כתבי הקודש שרצה להעביר אל הרבי[3].

כשהגיע לכפר חב"ד נערכה התוועדות חסידים, וראשי החסידים יעצו לו לא להתעכב כלל ומיד לנסוע אל הרבי עוד לפני חג הפסח, דבר שהיה קשה, הן בגלל המחוייבות לצבא, והן בגלל שכלל לא היה לו אפילו דרכון, החסידים לקחו אותו לרב שלמה יוסף זווין, הרב זווין נדהם לרואת בחור ישיבה בשנים הללו שיוצא מרוסיה שידע ללמוד ודובר עברית טובה. הרב זוין השתמש בקשריו, ועוד קודם חג הפסח זכה להגיע לרבי.

בליל הסדר באותה שנה הזכיר הרש"ג על כך שיש כאן בחור שיצא מרוסיה, הרבי אמר משולובין. ומיד העבירו אותו הבחורים לעמוד בכל הסדר ליד הרבי

כאשר נכנס ליחידות לאחר פסח תשכ"ט, מסר לרבי בעצמו את הכתבים, והרבי בירך אותו: בזכות פדיון השבויים של כתבי רבותינו נשיאינו יזכו יהודי רוסיה לפדיון שבויים.

לאחר תקופה משהגיע לרבי, שלחו הרבי עם קבוצת בחורים להיבחן אצל הגאון הרב משה פיינשטיין, והרב פיינשטיין הביע התפעלות עצומה, כיצד אפשר לגדל דור כזה בתוך רוסיה.

משפחתו

לקריאה נוספת

  • הספר סמרקנד, ידידו ר' הלל זלצמן מתאר את חייהם יחדיו בלימודי מחתרת תחת המגף הסובייטי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. מפתח ליל שמחת תורה, לפני הקפות - תשכ"ח, באתר מפתח
  2. כדי לקבל ויזה הם היו זקוקים למכתב ובו בקשה לאיחוד משפחות, שנכתבו על ידי קרובי משפחה מדרגה ראשונה שהתגוררו בחו"ל.
  3. שבועון בית משיח גיליון ?