יצחק יואל רפאלוביץ

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק יואל רפאלוביץ (תמונה שצולמה בעת אסיפת הרבנים עת"ר)

הרב יצחק יואל רפאלוביץ היה רבה של קרמנצ'וג לאחר פטירת הרב צבי תומרקין ששימש ברבנות לאחר פטירתו של אחיו הרב יוסף תומרקין. הרב יצחק יואל היה חתנו של יוסף תומרקין.

הרב יצחק יואל היה מחסידי הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, ואדמו"ר הרש"ב.

בתקופה הראשונה קיבל משכורת זעומה ובשל כך סבל ממצב כלכלי קשה, אולם לאחר זמן החל לשלוח ידו בעסקים והפך לסוחר גדול. מכספו הפריש סכומים גדולים אותם שיגר לאדמו"ר הרש"ב. במקביל לרבנותו ומסחרו, עסק רבות בעבודה ציבורית מסועפת במאבק נגד מחריבי היהדות מבית ומחוץ, על פי הוראות של הרבי הרש"ב, והשתתף באסיפת הרבנים עת"ר שם עמד לצידו של אדמו"ר הרש"ב במלחמה על שמירת חומות היהדות.

היתה לו חנות של קאלאשין (ערדליים). אדמו"ר הרש"ב אמר עליו פעם: ראיתי שמכניסים את הרגלים לקאלאשין, אך להכניס את הראש לקאלאשין - זאת לא ראיתי.

הקהל נשמע תמיד להוראותיו וקיבלן בכבוד, הן בגלל אופיו התקיף של הרב והן בגלל שהיה גביר גדול ונכבד. עצותיו תמיד התגלו כמועילות ופקחותו היתה ידועה ומפורסמת בציבור.

ידוע אודותיו הסיפור, כי כאשר תקע אדמו"ר מהר"ש 'טרומיטין' ב'תרועה', והרב רפאלוביץ' רצה לשאול את הטעם על כך ביחידות, נזף בו האדמו"ר: מה אתה חושב, מחשבות זרות הן רק שטויות והבלים? גם כשחושבים על מה שלא צריך, אפילו בענייני קדושה, מחשבות אלה הן בבחינת מחשבות זרות.[1]

בשלהי ימיו נחלש הרב יצחק יואל והתקשה לעמוד במשרה רבת האחריות של הרבנות, ומפאת כך עלה לארץ הקודש והתגורר בירושלים, בה נפטר בט"ו תמוז תרצ"ו ויש אומרים ב כ"ו תמוז תרח"צ. [2]. ומנוחתו כבוד בחלקת חב"ד בהר הזיתים בירושלים.

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תש"א עמ' 28, בלה"ק ס"ע כ..
  2. ט"ו תמוז על פי דברי ימי הרבנים רבקה, עמוד עא, הערה 172. וכן היה כתוב בטעות בספר השיחות תרפ"א עמ' 9. על פי מכתב הנדפס באג"ק אדמו"ר הריי"צ, ונתברר שבמכתב הנדפס היה טעות. ונתקן בספר השיחות שי"ל לאח"ז