יצחק זלמן פוזנר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יצחק זלמן פוזנר שליח הרבי למדינת טנסי

הרב יצחק זלמן פוזנר (תרפ"ז-תשע"ד) היה השליח לנאשוויל, טנסי, משלוחי הרבי הריי"צ והרבי ומרצה מפורסם בתורת החסידות.

תולדות חיים

הרב יצחק זלמן פוזנר נולד לר' שלום ומרת חיה (לבית צייטלין) בחודש כסלו תרפ"ז ונקרא על שמו של סביו, ר' יצחק זלמן פויזנר.

היה התלמיד הראשון בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 שהוקמה בארצות הברית בשנת ת"ש, עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לחופי ארה"ב. ככזה, זכה לקירובים גדולים מאדמו"ר הריי"צ, ופעל רבות בהפצת המעיינות בקרב תלמידי הישיבות בארצות הברית.

בשנת תש"ט נשא את מרת ריסיא, בתו של ר' שלמה אהרן קזרנובסקי. שבועיים לאחר החתונה, שנערכה בהשתתפות הרבי, יצאו הזוג פויזנר לשליחות בנאשוויל, טנסי. שם כיהן הרב פויזנר כרב הקהילה 'שארית ישראל' וניהל, יחד עם זוגתו, את מוסדות החינוך 'עקיבא', שזכו להצלחה גדולה.

במקביל לשליחותו בטנסי הפך הרב פויזנר למרצה מבוקש לתורת החסידות. הייתה לו שפה רהוטה והיכרות קרובה עם הלך המחשבה האמריקני, ואלו זיכו אותו בפופולאריות גדולה, והוא היה למרצה מבוקש במאות סמינריונים והרצאות, תוך שהוא סוחף אחריו מאות צעירים יהודיים. מהרצאותיו יצאו לאור ספרים רבים, שאחד מהם אף תורגם לעברית. כמו כן, היה הרב פויזנר שותף בתרגומם של ספרי חסידות רבים, ובראשם ספר התניא, לאנגלית ולרוסית.

בעשורים האחרונים לחייו כיהן כחבר בועד רבני ליובאוויטש בארצות הברית.

נפטר בכ"ג בניסן תשע"ד ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי בקווינס, ניו יורק.

קרובים מהרבי

יהודות לסטונדט

פעם אחת, כאשר השליח הרה"ח ר' יצחק-זלמן שי' פוזנר חזר לביתו, המתינה לו הודעה שעליו להתקשר מיד למזכירות הרבי, לרב חודוקוב. הוא מיהר להתקשר והרב חודוקוב אמר לו כדברים הבאים ('כפר חב"ד' גיליון 725 עמ' 33):

"הגיע לרבי קטע מעיתון שבכותרתו נאמר (באנגלית): 'יהדות אינה אומרת מאומה לסטודנט', והכתבה היתה קשורה לנאשוויל, טנסי – [מקום שליחותי]. הרבי ציין על העיתון הזה: "לטלפן לזלמן מיד אם נבהל מזה, על-כל פנים במידה שנבהלתי"...

"כעת בוודאי נבהלתי כהוגן, וכתבתי מכתב שבו ציינתי את תחומי פעילותי העיקריים – סיוע ליהודים בנושאים שונים וכו'. הרבי השיב לי מיד במכתב: "לך יש תירוץ, אבל מה יש לסטודנטים מכל זה?...".

והרבי ממשיך: ידוע שלבעש"ט ולמגיד ממזריטש היו גישות שונות. הבעש"ט היה נוסע לחפש אנשים שזקוקים לו, ואילו המגיד היה יושב במקומו ואנשים נסעו אליו. והרבי מסכם: לפעמים צריך לנקוט את הגישה הראשונה, ולפעמים את הגישה השנייה.

הרב פוזנר הסיק מכך: הרבי התכוון לומר את הדברים בפשטות: אם יש מצב שאתה יושב ואנשים לא באים אליך, עליך לצאת החוצה ולחפש אותם. שונה הדבר כאשר באים אליך.

ספריו

משפחתו

ילדיו
  • השליחה מרת שפרה דערען, קונטיקט
  • השליח ר' מנחם מענדל פוזנר, אטלנטה
  • השליחה מרת שוסי דננביים, קליפורניה
  • השליחה מרת מימי ליברוב, ברזיל

לקריאה נוספת