יצחק דוב אושפאל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מתאריך 21:06, 15 באוקטובר 2017 מאת שיע.ק (שיחה | תרומות)

(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב יצחק דוב אושפאל (תרע"א - י"ב אדר תשמ"ג), מראשי ישיבת תומכי תמימים בוילנא, ולאחר מכן ר"מ, חבר ההנהלה ומזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770, עורך עיתון התמים, חבר אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית), עורך הספר "סדר הנהגה לתלמידים" שהוגה על ידי הרבי מלך המשיח.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשוונציאן לאביו הרב שלמה אליהו אושפאל ולאמו חיה רחל.

משנת תר"צ היה מתלמידיו של הרב יהודה עבער בישיבת תומכי תמימי בווארשא, ולימים (בשנת תשי"ט) היה מעורכי ספרו "שערי יהודה".

לאחר מכן ניהל את ישיבת תומכי תמימים בוילנא בה למדו כשלושים וחמשה בחורים.

בי"ט אלול ת"ש נמלט יחד עם הרב שמואל זלמנוב והרב משה לייב רודשטיין מריגא הבוערת, ולאחר מסע שנמשך כחודשים דרך מזרח רוסיה ויפן הגיע לסן פראנציסקו, ובראש חודש חשון תש"א הגיעו לניו יורק.

בשנת תש"ב התמנה לר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית, והרבי הריי"צ הורה לו ללמד את כתת הרב שניאור זלמן גוראריה. [1]

כמו כן הרבי הריי"צ מינה אותו לעמוד בראש רשת "חדרי תורה תמימה ליובאוויטש".[2]

במקביל היה גם חבר הנהלת אגודת 'עדינו'.

בשנת תשי"ז התמנה כרב בית הכנסת חסידי חב"ד "אנשי ליובאוויטש" בבורו פארק[3] והיה חבר ומזכיר אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.

על פי הצעת הרבי תרגם מאמרי דא"ח לאידיש מהם נדפסו: ד"ה לכה דודי ה'תרפ"ט [4]; ד"ה איתא במדרש תילים תרנ"ג [5]

עסק באיסוף מראי מקומות, ומידי פעם היה מטלפן אל הרבי (לפני הנשיאות), והיה מבקש את סיועו.

היה נשוי עם רבנית פרומעט-נחמה (נפטרה תש"ל). נפטר בי"ב אדר תשמ"ג, בלא צאצא אחריו.

כתביו[עריכה]

  • דרכי חסד - מדריך הלכתי לטהרת המת קודם הקבורה, על פי שיטת חב"ד. ניו יורק, תשכ"ג; מהדורה שניה תשל"ה. יצא לאור על ידי חברה קדישא אגודת חסידי חב"ד.
  • לאוין ועשין במשמעת (יצא לאור במהדורה מחודשת כתשורה מכנס המחנכים ה-27)
  • קובץ הנהגה לתלמידים (הוגה על ידי הרבי)

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אג"ק חי"ג אגרת ד'תתמג
  2. ראה תולדות חב"ד בארה"ב פרק מ
  3. אג"ק חט"ו אגרת ה'טו.
  4. נדפס בספר שבח הנישואין עמ' 71.
  5. שבח יקר עמ' 229.