הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק גנזבורג"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:יצחק גנזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב גנזבורג מקבל [[לעקאח]] מהרבי]] [[קובץ:יצחק גאנזבורג במצבע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק גאנזבורג ב[[מבצע תפילין]] לחיילים]]הרב '''יצחק (איטשקע) גאנזבורג''' ע"ה היה מפעילי [[צעירי אגודת חב"ד]] בשנות היו"דים והכ"פים, וחבר בהנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] באותם שנים. בשנת [[תשי"ג]] אף צורף ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
+
[[תמונה:יצחק גנזבורג.jpg|left|thumb|250px|הרב גנזבורג מקבל [[לעקאח]] מהרבי]] [[קובץ:יצחק גאנזבורג במצבע תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יצחק גאנזבורג ב[[מבצע תפילין]] לחיילים]]
 +
הרב '''יצחק (איטשקע) גאנזבורג''' ע"ה היה מפעילי [[צעירי אגודת חב"ד]] בשנות היו"דים והכ"פים, וחבר בהנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]] באותם שנים. בשנת [[תשי"ג]] אף צורף ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]].
 +
 
 +
==תולדות חייו==
 +
נולד ב[[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|חג הגאולה]] [[י"ב תמוז]] [[תרפ"ז]] לאביו הרב [[משה דובער גנזבורג]].
 +
 
 +
עוד קודם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] בשנת [[תרצ"ז]], עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והיה מתלמידיה הראשונים של ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]].
  
 
הרב גאנזבורג היה שותף פעיל ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] שאורגנו במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח ופעיל נמרץ ב[[השליחות היחידה|בשורת הגאולה והגואל]] וזהותו של [[מלך המשיח]] בכל שכבות הציבור. יוזמה ייחודית שלו היתה הפצת בקבוקוני "[[המים של הרבי]]" בקרב לא-יהודים ביחד עם פרסום על [[שבע מצוות בני נח]]. כמו-כן יזם את הרעיון של זריקת כרוזים ממטוסים בחג ה[[פורים]].
 
הרב גאנזבורג היה שותף פעיל ב[[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] שאורגנו במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח ופעיל נמרץ ב[[השליחות היחידה|בשורת הגאולה והגואל]] וזהותו של [[מלך המשיח]] בכל שכבות הציבור. יוזמה ייחודית שלו היתה הפצת בקבוקוני "[[המים של הרבי]]" בקרב לא-יהודים ביחד עם פרסום על [[שבע מצוות בני נח]]. כמו-כן יזם את הרעיון של זריקת כרוזים ממטוסים בחג ה[[פורים]].
 +
 +
בשנת [[תשל"ו]] היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את מגוריו בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות לחצר הרבי ב-[[770]].
  
 
ב[[שבועון בית משיח]] פרסם את זכרונותיו, שנדפסו אחר כך בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
 
ב[[שבועון בית משיח]] פרסם את זכרונותיו, שנדפסו אחר כך בספר "[[חייל בשירות הרבי]]".
שורה 18: שורה 26:
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 +
*[[אברהם רייניץ]], '''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/548.pdf חייל בשירות הרבי]''', סקירה מקוצרת של תולדות חייו ופעולותיו, [[שבועון בית משיח]], גליון 548 עמוד 32.
 
*[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=2266839d0 נאומו בכינוס הפעילים שבט תשנ"ה] במסגרת פעילות [[האגודה למען הגאולה]] {{וידאו}}
 
*[http://www.video.hageula.com/musicvideo.php?vid=2266839d0 נאומו בכינוס הפעילים שבט תשנ"ה] במסגרת פעילות [[האגודה למען הגאולה]] {{וידאו}}
  

גרסה מ־20:10, 19 באוגוסט 2013

הרב גנזבורג מקבל לעקאח מהרבי
הרב יצחק גאנזבורג במבצע תפילין לחיילים

הרב יצחק (איטשקע) גאנזבורג ע"ה היה מפעילי צעירי אגודת חב"ד בשנות היו"דים והכ"פים, וחבר בהנהלת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש באותם שנים. בשנת תשי"ג אף צורף לאגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.

תולדות חייו

נולד בחג הגאולה י"ב תמוז תרפ"ז לאביו הרב משה דובער גנזבורג.

עוד קודם פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת תרצ"ז, עלה יחד עם משפחתו לארץ הקודש והיה מתלמידיה הראשונים של ישיבת אחי תמימים תל אביב.

הרב גאנזבורג היה שותף פעיל בערבי חב"ד שאורגנו במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח ופעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. יוזמה ייחודית שלו היתה הפצת בקבוקוני "המים של הרבי" בקרב לא-יהודים ביחד עם פרסום על שבע מצוות בני נח. כמו-כן יזם את הרעיון של זריקת כרוזים ממטוסים בחג הפורים.

בשנת תשל"ו היגר לארצות הברית וקבע את מגוריו בשכונת קראון הייטס בסמיכות לחצר הרבי ב-770.

בשבועון בית משיח פרסם את זכרונותיו, שנדפסו אחר כך בספר "חייל בשירות הרבי".

בשנת תשמ"ט קיבל מהרבי הוראה להתעסק עם הוצאתו לאור של ספר התמימים, ובהוראת הרבי זכה לעסוק בעצמו בהוצאתם לאור של שני החלקים הראשונים[1]. החלק השלישי יצא לאור בשנותיו האחרונות, ומכיון שהוא הרגיש שאין בכוחו לעסוק בזה בעצמו, ביקש מהנהלת איגוד תלמידי הישיבות העולמי לסייע לו בעבודת האיסוף וההוצאה לאור.

בתענית אסתר תשס"ו נפטר, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין מונטיפיורי, ברובע קווינס שבניו יורק.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הראשון יצא לאור בשנת תש"נ, והשני בשנת תשנ"ב.