הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק אלחנן ספקטור"
מ |
(←מקורות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==מקורות == | ==מקורות == | ||
| + | *'''מליצי יושר בשם אומרו''' (עמ' 306), [[לוח מליצי יושר לב החכמה]] ירושלים [[מנחם אב]] תשס"ג. | ||
*'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה. | *'''מעין יצחק''' המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה. | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא|ספקטור יצחק אלחנן]] | [[קטגוריה:רבני ליטא|ספקטור יצחק אלחנן]] | ||
גרסה מ־09:51, 11 ביוני 2020
רבי יצחק אלחנן ספקטור (תקע"ז - כ"א אדר תרנ"ו), היה מגאוני ופוסקי דורו, רבה של קובנא, וממנהיגי היהדות הליטאית ברוסיה. ומתואר בפי אדמו"ר הריי"צ כ"הגאון המפורסם והעסקן הכללי לטובת כלל ישראל".[1]
בשנת תר"נ, כאשר החל אדמו"ר הרש"ב בפעילותו למען הכלל, הוא בא בקשר מכתבים עם רבי יצחק אלחנן. באותה הזדמנות רבי יצחק אלחנן שלח שליח מיוחד להרש"ב להתייעץ עמו בכמה מעניני הכלל, ואז החליט אדמו"ר הרש"ב לקרוא לאסיפה בעיר וויטבסק.[2]
הוא היה מחשובי הפוסקים בדורו, והרבי אף מצטט את פסקיו בהערכה.[3]
מבני משפחתו היו חסידי חב"ד - משפחת קובנר, אלא שהקשר המשפחתי בינו לבינם אינו ברור
מזכירו ויד ימינו היה רבי יעקב ליפשיץ, אשר פעל עם רבותינו נשיאינו בכל המערכות יד ביד.
בין חסידי חב"ד שקיבלו ממנו סמיכה לרבנות היה הרב ברוך שניאור שניאורסון, סבו של הרבי.
נפטר בכ"א אדר שנת תרנ"ו.
מקורות
- מליצי יושר בשם אומרו (עמ' 306), לוח מליצי יושר לב החכמה ירושלים מנחם אב תשס"ג.
- מעין יצחק המנוקד, ירושלים תשנ"ט בהקדמה.
הערות שוליים
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ עמ' רב.
- ↑ חנוך לנער
- ↑ התוועדויות תשמ"ג חלק א', nw עמ' 389
