הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב רייצס"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שיפוץ)
שורה 1: שורה 1:
 +
[[קובץ:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|thumbnail|הרב רייצעס (במרכז)]]
 
הרב '''יעקב רייצעס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הוא מהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ורבה של יסוד המעלה והגליל העליון.
 
הרב '''יעקב רייצעס''' (יליד שנת [[תשי"ד]], 1953) הוא מהקבוצה הראשונה של [[שלוחי הרבי לארץ הקודש]], ורבה של יסוד המעלה והגליל העליון.
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
[[File:הרב_רייצעס_במרכז_2016-11-27_19-56.jpg|thumbnail|הרב רייצעס במרכז]]
 
 
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו ר' [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ושיינדל.
 
נולד ב[[ט"ז תשרי]] [[תשי"ד]] ב[[ארצות הברית]] לאביו ר' [[אלחנן יהודה לייב רייצס|אלחנן יהודה לייב]] ושיינדל.
  
 
בשנת [[תשל"ג]] סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]], והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.
 
בשנת [[תשל"ג]] סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-[[770]], והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.
  
בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הביע את הסכמתו להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.
+
בחורף [[תשל"ו]] כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של [[השלוחים לארץ הקודש]] והתיישב בהוראת הרבי ב[[צפת]]{{הערה|היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...}} ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב [[אריה לייב קפלן]] במקום.
  
 
כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]] עם רעייתו ברכה, בתו של הרב [[אורי בן שחר]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.
 
כאשר בא בקשרי ה[[שידוכין]] עם רעייתו ברכה, בתו של הרב [[אורי בן שחר]], לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.
  
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד {{הערה|לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר עם מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, דרך הטלפון והר' בנימין הודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע הלילה של י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות! מענה קדשו היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, ענה הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים"}} על משרת רב היישוב יסוד המעלה, ובהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.
+
בשנת [[תשמ"א]] על פי הוראת הרבי ל{{ה|שלוחים לארץ הקודש}} להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14947&st=&pgnum=405 לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391].}} התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.
 +
 
 +
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשמ"א]] שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב [[בנימין קליין]] שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב [[אורי בן שחר]] ב[[כפר חב"ד]]. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש ב[[ארץ הקודש]] לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".
 +
 
 +
בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' [[שלמה מיידנצ'יק]] ור' [[אריה לייב קפלן]] גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.  
  
 
במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצעס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.
 
במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצעס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.
 
  
 
במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
 
במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].

גרסה מ־07:42, 9 באוגוסט 2020

הרב רייצעס (במרכז)

הרב יעקב רייצעס (יליד שנת תשי"ד, 1953) הוא מהקבוצה הראשונה של שלוחי הרבי לארץ הקודש, ורבה של יסוד המעלה והגליל העליון.

תולדות חיים

נולד בט"ז תשרי תשי"ד בארצות הברית לאביו ר' אלחנן יהודה לייב ושיינדל.

בשנת תשל"ג סיים את לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, והצטרף לקבוצת התלמידים השלוחים לישיבת חב"ד במלבורן, אוסטרליה שם נותר כשנתיים לאחריהם חזר לשקוד על לימודיו ב-770.

בחורף תשל"ו כאשר הביע הרבי את רצונו לשלוח קבוצה של בחורים ואברכים לארץ הקודש, הסכים להצטרף, ובי' שבט תשל"ו נסע עם הקבוצה הראשונה של השלוחים לארץ הקודש והתיישב בהוראת הרבי בצפת[1] ולמד בכולל שהוקם על ידי הרב אריה לייב קפלן במקום.

כאשר בא בקשרי השידוכין עם רעייתו ברכה, בתו של הרב אורי בן שחר, לא אישר לו הרבי להגיע ל-770 לשבת שלפני החתונה והוא נותר בארץ, ורק בשנת תשל"ט חזר בפעם ראשונה לרבי כאברך.

בשנת תשמ"א על פי הוראת הרבי לשלוחים לארץ הקודש להשתדל לתפוס עמדות מפתח רבניות[2] התמודד על משרת רב היישוב יסוד המעלה.

לקראת י"א ניסן תשמ"א שלח הרב רייצס מכתב לרבי על–ידי יהודי שנסע לחצרות קדשינו, ובו כתב על ההצעה לרבנות ביסוד המעלה, אך כתב שיש בהצעה זו שתי בעיות: א. זהו מקום קטן, ב. אין במקום כמעט אף יהודי דתי. הוא דיבר טלפונית עם מזכירו של הרבי הרב בנימין קליין שהודיעו שאת התשובה יקבל כנראה רק לאחר חג הפסח, כיון שכעת הרבי עסוק מאוד בקשר ליום הולדתו ואחר כך יהיה עסוק בחג הפסח. באמצע ליל י"א ניסן, צלצל הטלפון בבית חמיו, הרב אורי בן שחר בכפר חב"ד. מעבר לקו היה מזכירו של הרבי שסיפר בהתרגשות בלתי מוסתרת שהרבי הוציא את תשובתו הקדושה ממש לפני תחילת ההתוועדות. מענה הרבי היה כך: את המילים "מקום קטן" הקיף הרבי וכתב "זה אינו נוגע כלל". ועל כך שזהו "מקום לא דתי" ולכן מסתפק אם לקבל ההצעה, אמר הרבי "באם לדעת רבני אנ"ש בארץ הקודש לא יצטרך לתת הכשר על דברים בלתי רצויים".

בהתערבות עסקני חב"ד בארץ הקודש ר' שלמה מיידנצ'יק ור' אריה לייב קפלן גבר על שאר המתמודדים ונבחר כרב המושבה.

במקביל לתפקידו כרב המושבה, פועל הרב רייצעס כשליח הרבי במקום ואף מסייע לעסקנות הציבורית ברחבי ארץ הקודש.

במשך מספר שנים כיהן כחבר בצוות החינוכי של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

משפחתו

  • אחיו ר' יוסף רייצס
  • אחיו החזן ובעל מנגן ר' מנחם מענדל רייצעס
  • גיסו ר' שלום חריטונוב

בניו

חתניו

לקריאה נוספת

  • 'עדה קדושה' לארץ הקודש, מגזין 'תחיינו' גליון 3 שבט תשע"ו עמוד 28

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. היות ובקבוצה היו רק שמונה אברכים, והרבי רצה שלכל מקום יגיע 'מנין', היו צריכים להצטרף לקבוצה לצפת שני בחורים, והרבי הורה שיצרפו את הבחורים שהיו באוסטרליה, היות והם כבר היו בסביבת 'בעלי בתים'...
  2. לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.