הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב עמנואל שוחט"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(למה פרופ'?)
(לקריאה נוספת)
שורה 66: שורה 66:
  
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*יעקב פישמן, '''סנגור ולוחם''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [http://www.scribd.com/doc/157102063/890 גליון 890 עמוד 32].
+
*יעקב פישמן, '''[https://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=77302 סנגור ולוחם]''', [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] [http://www.scribd.com/doc/157102063/890 גליון 890 עמוד 32].
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==

גרסה מ־07:53, 4 באוגוסט 2013

הרב עמנואל שוחט

הרב פרופסור יעקב עמנואל שוחט (כ"ח אב תרצ"ה-כ' אב תשע"ג), היה מגדולי רבני חב"ד בשנים האחרונות, הוגה דעות ומחבר ספרים במגוון נושאים.

היה גאון בתורה והלכה, לצד שליטה במדעי האקדמיה. פעמים רבות נבחר לייצג את האמונה וההשקפה היהודית בבמות שונות בכלי התקשורת ובפאנלים, באוניברסיטאות ומכוני מחקר.

תולדות חייו

נולד בשוויץ בכ"ח מנחם אב תרצ"ה לרב דב יהודה ומרת שרה שוחט כבן השלישי מתוך עשרת ילדיהם. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של מלחמת העולם השניה בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו להאג שבהולנד שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת תשי"א, עברה המשפחה לטורונטו בקנדה, ובעקבות נס פלאי שאירע במשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה לחסידות חב"ד[1] אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

בישיבה ב-770 למד קרוב לתשע שנים, כשהוא רושם הערות רבות על החומר הנלמד אותם היה מכניס תדיר לרבי. לאחר שהוסמך לרבנות נשא לאשה את מרת יפה, ועבר להתגורר בטורונטו.

לימודיו האקדמאים

מציג את השקפת היהדות בפורום
בשיחה עם סטודנט

למרות התנגדותו של הרבי ללימודים אקדמאים באוניברסיטה, באופן יוצא דופן קיבל עידוד מהרבי לרכוש השכלה אקדמאית בלימודי יהדות ופילוסופיה דתית. בתחילה נכנס ללימודים באוניברסיטת טורונטו שם קיבל תואר ראשון, ולאחר מכן באוניברסיטה וינדזור, באוניברסיטת מקמאסטר, ובאוניברסיטת ווטרלו בהם קיבל תואר שני ופרופסורה ללימודי יהדות ופילוסופיה.

בטורונטו שימש כרב במספר בתי כנסת שונים, לצד עבודתו כמרצה ופרופסור במכללת האמבר בעיר.

עבודתו במזכירות הרבי ובקה"ת

לאחר פטירתו של הרב אוריאל צימר שעסק בתרגום מכתבים שהגיעו למזכירות הרבי בשפות שונות, נוצר חלל בעבודת התרגום והרב שוחט נקרא למלא את מקומו עקב שליטתו בשפות רבות[2]. במסגרת עבודתו שאל את הרבי האם לתרגם את המכתבים בהם אנשים שפכו את מר לבם בפני הרבי באופן כללי, או מילה במילה, שמהווה תרגום קשה לסגנון כזה של מכתבים. הרבי השיב לו כי מהאופםן שבו האדם כתב את הדברים ניתן ללמוד הרבה וצורת ההבעה בה נקט לתאר את בקשתו יכולה לעזור לנתח את בעייתו כמו גם לתת ובנה אם יש בעיות יסוד אחרות שצריכות להיות מטופלות...

באותם ימים החל לעבוד גם בקה"ת בכתיבת מחשבת תורת החסידות ובקורות חייהם של מייסדי החסידות ונשיאי חב"ד. במקביל, תרגם ספרים רבים לאנגלית, בהם את הכרכים הראשונים של לקוטי שיחות ואגרת התשובה שבספר התניא (בשנת תשכ"ח). בשנת תשמ"ז הוציא בהוראת הרבי קונטרס מראי מקומות למשפטים שצוטטו בגוף הספר.

בשנת תש"כ, כשהרבי עורר בשטורעם מיוחד אודות שנת ה-200 להסתלקות הבעל שם טוב כתב עשרה פרקים על תולדות חייו של הבעל שם טוב, והכניס להגהה לרבי. הרבי העיר הערות שונות. עיקר הערות נסב אודות מקורות לא חסידיים על תולדות חייו של הבעל-שם-טוב[3] וכשסיים את עבודתו הורה לו להדפיס את זה בספר. הספר יצא לאור כשנה לאחר מכן.

כשהוצאת קה"ת הוציאה את כתר שם טוב, הורה לו הרבי לכתוב הערות וציונים על הספר. מספר שנים אחר כך הורה לו הרבי הוראה דומה על הספר צוואת הריב"ש, והוראה נוספת לכתוב מפתחות על שניהם. בשנת תשל"ג כשהוציאה קה"ת את ספרי הרב המגיד ביקש ממנו הרבי את הערותיו שיש לו על הספרים, למרות שמעולם לא סיפר לאיש על ההערות הנמצאות באמתחתו. הערותיו הודפסו בספרים מגיד דבריו ליעקב ואור התורה. בשנת תשל"ד התבקש מהרבי לכתוב ביוגרפיה באנגלית על הרב המגיד, הספר יצא לאור כבר באותה שנה. לאחר זמן קצר הורה לו הרבי לערוך מפתחות על ספרי הרב המגיד. זו הייתה עבורו מלאכה קשה, אך הרבי דרבן אותו ואמר כי "זה שייך דווקא לך". בערב שבת בראשית תשל"ח, לאחר ההתקף לב שקיבל הרבי בשמיני עצרת, הוציא הרבי פתק עם מילה אחת: "המפתחות?". הפתק, עם הזמן הרגיש בו הוציא אותו הרבי שהראה על הדחיפות המיוחדת, גרמה לו להזדרז בעבודתו ובזמן קצר הספר יצא לאור.

מלחמתו בביצור חומות היהדות

בהסכמת הרבי ערך וויכוחים עם נציגים של כתות ודתות שונות, בהם הוכיח להם את האמת הנצחית של התורה, ואת השקר שבעבודה זרה. במקביל נלחם בתוקף בפעולות מסיונריות שונות. עם עליית גל הכתות המסיונריות שניסו לפעול בקרב יהודי ארצות הברית הוציא הזמנה פתוחה לכל מסיונר נוצרי שמעוניין להתמודד עמו בדיון ציבורי. באחד הפעמים יעץ לו הרבי איך להתמודד עם מסיונרים, כשיגיד להם כי גם הרמב"ם למד תנ"ך, ויהודים לומדים את התנ"ך מדורי דורות, וכל השאלות כבר צצו ועלו, וגם תשובות יש להם. התנ"ך נכתב על ידי יהודים ובעבור יהודים, ושאלות על הספר צריך לשאול את היהודי!.

ידיעותיו ברזי ההשקפה היהודית, ולהבדיל בבדיות הנוצריות, עם כושר הדיבור, הצילו אלפים מטמיעה.

בתקופת הסערה על תיקון החוק "מיהו יהודי" נחלץ להגן על העמדה ההלכתית המסורתית בנוגע לגיור, ופרסם עשרות מאמרים בכתבי-עת שמבהירים את דעתו של הרבי בנוגע להגדרתו של יהודי.

במשך עשרות שנים כיהן כרב בבתי כנסת שונים בקנדה ונודע כאחד מחשובי רבני חב"ד. מאמריו קנו להם שם מיוחד בעולם התורני והאקדמי כאחד. בסך הכול חיבר הרב שוחט 35 ספרים במגוון נושאים.

נפטר בכ' מנחם אב תשע"ג.

משפחתו

בניו
בנותיו
  • גב' ווגל - ווילמינגטון, דלוור.
  • גב' ציפל - לייק סיטי, יוטה.

ספריו

חיבר שלושים וחמש ספרים, במגוון נושאים ושפות, בהלכה היהודית, היטוריה, פסיכולוגיה ומדעים, רבים מהם בהוראת הרבי, עם הוראות מפורטות לגבי סגנון הכתיבה וצורת העריכה. בנוסף, ערך והגיה ספרי חסידות רבים.

רשימה חלקית של ספריו


ספרים בעריכתו/הגהתו (רשימה חלקית של ספרי החסידות שערך, הגיה או הוסיף הערות בהוראת הרבי)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. עדותו של הרב דוד שוחט (באנגלית).
  2. לקרוא בין השורות - עדות אישית באתר בית חב"ד.
  3. ראו בערך ביוגרפיה