הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב ליפשיץ"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: == רבי יעקב ליפשיץ מקובנא == רבי יעקב ליפשיץ מקובנא, שימש כנושא־כליו של אחד מגדולי הדור, רבי יצחק אלחנן …)
 
(42 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 +
ר' '''יעקב ליפשיץ''' מ[[קובנא]], ([[ה' טבת]] [[תקצ"ח]] - [[כ"ט אלול|ערב ראש השנה]] [[תרפ"ב]]) היה מזכירו האישי של הגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] (קובנר), שהיה פוסק הדור בתקופתו.
  
== רבי יעקב ליפשיץ מקובנא ==
+
בהמשך ימיו נמנה עם ראשי הלוחמים על [[תנועת ההשכלה|משכילים]]. העיד עליו ר' יצחק מקובנא שהוא "בכל ביתי נאמן".
  
רבי יעקב ליפשיץ מקובנא, שימש כנושא־כליו של אחד מגדולי הדור, רבי יצחק אלחנן זצ"ל מקובנא וכאיש סודו,
+
== פעולותיו עם אדמו"רי חב"ד ==
רבי יצחק־אלחנן זצ״ל מקובנא היה בשעתו מדברנא דאומתיה, פוסק הדור, ראש גולת אריאל — ונקל לתאר עצמנו את טיבו של האיש שכיהו כ מזכירו האישי, הג״ר יעקב ליפשיץ זצ״ל, שנמנה בימיו עם ראשי המצביאים במלחמה על שלימות עם ה׳, מלחמה ב״משכילים״ ובמזייפי התורה. הגרי״א מ עיד עליו כהאי לישנא : ״בכל ביתי נאמן... שהוא עובד עבודת מתנה אתי יחד בכל כוחו — באמונה, בתמים וב יתרון הכשר ודעת וחריצות בעניני ה כלל
+
פעולתיו של ר' יעקב לטובת הכלל היהודי, נעשו בעיקר עם [[נשיאי חב"ד]]; [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. הוא השתתף בביטול גזירות הממשלה ברוסית ובפולין, בריבוי פעולות להרבצת [[תורה]] וחיזוק הדת, במלחמתו הקשה ב"מחדשים" שזממו לחבל בכרם [[ישראל]] ובתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של [[אגודת ישראל]].
הרבים ובמעשה הצדקה והחסד והטוב בעד עמנו ותוה״ק, והוא תמיד איש סודי ואיש עצתי בכל מיני הש תדלות לטובת הכלל לכל פרטי מפעלותיגו והשליך גפשו מגגד תמיד לפי תומו וחומו אשר בלבבו הבוער באהבת עמנו ותורתנו הקדושה״.
+
 
תקצר היריעה מהביל את כל שפעת המעשים הברוכים שפעל הגר״י ליפשיץ לטובת הכלל היהודי, כל זאת יחד עם אדמו"רי חב"ד, [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]][http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=422], אם בביטול גזירות רעות שחרשה עליהם מלכות הרשעה ברוסיה ובפולין, אם בריבוי פעלים להרבצת תורה וחיזוק הדת, אם במלחמתו הקשה ב״מחדשים״ המסוכנים שזממו לחבל בכרם ישראל ואם בתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של ״אגודת ישראל״. ברם, די אם נתוודע מעט אל עצמת השנאה שרחשו לו ה״משכילים״ בדורו, הרואים אותו בצדק כ״אויב מספר 1״ שלהם, המסתערים בשצף־קצף על ראש ״הלשכה השחורה״ (כפי שהם כינו את הלשכה הרבנית בקובנא של הגאון רבי יצחק אלחנן, שהתנהלה על ידו) והחורקים־שן לנוכח כל הצלחה שלו להכשיל את מזימותיהם, למקרא כל מאמר מפרי־עטו החושף את קלונם ברבים ומגלה את פרצופם האמיתי — בשביל לעמוד על רום קומתו הרוחנית של האיש, בו ראו אויבי ה תורה את הכתובת הלגיטימית לכל החצים והבליםטראות אשר גורו במטרה לפגוע בחומת אש־סיני.
+
בראשונה התכתב עם ה[[אדמו"ר המהר"ש]], בפרטים שונים, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות רוסיא, בשנת [[תר"מ]] ואילך, נוסד ועד יהודי בפטרבורג לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפ"ב ב[[אלול]] [[תרמ"א]], על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שניה ל[[אייר]] תרמ"ב, ונכתב לקהלות ישראל ב[[רוסיה]] שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, שליובאוויטש שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&hilite=7212165d-5b09-4852-96c6-a66fa433b577&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5 אגרות [[המהר"ש]] עמ' כ"ה]}}. לאחר פטירת [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר עזר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], בעבודתו ונסיונו כמזכיר ושלוחא דרבנן. הוא היה זה ששלח את המכתבים ליעדים השונים, על פי ציווי של הרש"ב, סגנן את המכתבים, ברר, מיין וכו'{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5 אגרות קודש רש"ב ב' עמ' תמט]}}. בנוסף לכך היה נוסע בשליחותם של [[הרש"ב]] ושאר גדולי ישראל מזה לזה ומזה לזה להעביר שליחויות שונות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&pgnum=146 אגרות קודש ב' עמ' תק"מ]}}, שלח דוחו"ת ומידע לרש"ב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5&pgnum=14]}} ומירב פעולותיו אין לספור. באגרותיו של הרש"ב הוא נזכר עשרות פעמים, ברוב הפעמים הוא נזכר בר"ת "יה"ל" - י'עקב ה'לוי ל'יפשיץ.
אחת ממהלומות־המחץ שהנחית הגר״י ליפשיץ על ספרות ה״השכלה״, שנואת נפשו, היא יצירתו בת שלושת הכרכים: ״זכרון יעקב״, שהסירה את הלוט מעל פני היסטוריה יהודית בת 100 שנים תמימות, שהסופרים ה״משכילים״
+
 
סילפוה ביודעין. [http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28294_22.pdf]
+
גם את בנו ר' נטע, היה משתף בעבודתו, והיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לרש"ב ושאר גדולי ישראל. באגרות הרש"ב הוא מכונה בשם: "בן יה"ל"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%. אגרות קודש ב' עמ' תר"ל]}}. הרש"ב העריך ביותר את זריזותו וחריצותו, עד שקורא לאב ובנו - ר' יעקב ור' נטע - בתואר: "אבי החרוץ, וגם הוא"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9% אגרות קודש ב' עמ' תרל"ה]}}.
 +
 
 +
== ספריו ==
 +
 
 +
*אחת ממהלומות המחץ שהנחית הגר"י ליפשיץ על ספרות ה"השכלה", שנואת נפשו, היא יצירתו בת שלושת הכרכים: "זכרון יעקב", שהסירה את הלוט מעל פני היסטוריה יהודית בת 100 שנים תמימות, שהסופרים המשכילים סילפוה ביודעין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28294_22.pdf]}}.
 +
*תולדות יצחק.
 +
*מחזיקי הדת.
 +
{{הערות שוליים}}
 +
 
 +
[[קטגוריה:רבני ליטא|ליפשיץ יעקב]]

גרסה מ־15:54, 5 ביוני 2020

ר' יעקב ליפשיץ מקובנא, (ה' טבת תקצ"ח - ערב ראש השנה תרפ"ב) היה מזכירו האישי של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (קובנר), שהיה פוסק הדור בתקופתו.

בהמשך ימיו נמנה עם ראשי הלוחמים על משכילים. העיד עליו ר' יצחק מקובנא שהוא "בכל ביתי נאמן".

פעולותיו עם אדמו"רי חב"ד

פעולתיו של ר' יעקב לטובת הכלל היהודי, נעשו בעיקר עם נשיאי חב"ד; אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ[1]. הוא השתתף בביטול גזירות הממשלה ברוסית ובפולין, בריבוי פעולות להרבצת תורה וחיזוק הדת, במלחמתו הקשה ב"מחדשים" שזממו לחבל בכרם ישראל ובתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של אגודת ישראל.

בראשונה התכתב עם האדמו"ר המהר"ש, בפרטים שונים, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות רוסיא, בשנת תר"מ ואילך, נוסד ועד יהודי בפטרבורג לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפ"ב באלול תרמ"א, על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שניה לאייר תרמ"ב, ונכתב לקהלות ישראל ברוסיה שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, שליובאוויטש שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"[2]. לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש, כאשר עזר לאדמו"ר הרש"ב יחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ, בעבודתו ונסיונו כמזכיר ושלוחא דרבנן. הוא היה זה ששלח את המכתבים ליעדים השונים, על פי ציווי של הרש"ב, סגנן את המכתבים, ברר, מיין וכו'[3]. בנוסף לכך היה נוסע בשליחותם של הרש"ב ושאר גדולי ישראל מזה לזה ומזה לזה להעביר שליחויות שונות[4], שלח דוחו"ת ומידע לרש"ב[5] ומירב פעולותיו אין לספור. באגרותיו של הרש"ב הוא נזכר עשרות פעמים, ברוב הפעמים הוא נזכר בר"ת "יה"ל" - י'עקב ה'לוי ל'יפשיץ.

גם את בנו ר' נטע, היה משתף בעבודתו, והיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לרש"ב ושאר גדולי ישראל. באגרות הרש"ב הוא מכונה בשם: "בן יה"ל"[6]. הרש"ב העריך ביותר את זריזותו וחריצותו, עד שקורא לאב ובנו - ר' יעקב ור' נטע - בתואר: "אבי החרוץ, וגם הוא"[7].

ספריו

  • אחת ממהלומות המחץ שהנחית הגר"י ליפשיץ על ספרות ה"השכלה", שנואת נפשו, היא יצירתו בת שלושת הכרכים: "זכרון יעקב", שהסירה את הלוט מעל פני היסטוריה יהודית בת 100 שנים תמימות, שהסופרים המשכילים סילפוה ביודעין[8].
  • תולדות יצחק.
  • מחזיקי הדת.

הערות שוליים