יעקב ישראל קנייבסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב ישראל קנייבסקי
[[קובץ:ממוזער|250px]]
הסטייפלר
לידה ט' בתמוז תרנ"ט
הורנסטייפל, אוקראינה
פטירה כ"ג באב תשמ"ה
בני ברק
מקום פעילות ליטא
השתייכות ליטא
חיבוריו קהילות יעקב, קריינא דאיגרתא

הרב יעקב ישראל קנייבסקי (מכונה הסטייפלר) (ט' בתמוז תרנ"ט - כ"ג באב תשמ"ה) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק בבני ברק וממנהיגי הציבור הליטאי-מתנגדי בארץ הקודש, יחסיו עם חסידות חב"ד והרבי היו מורכבים.

תולדות חיים

הסטייפלר נולד בעיירה הורון-סטייפלא בשנת תרנ"ט לאביו החסיד ר' חיים פרץ קנייבסקי, חסידו של האדמו"ר רבי מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל, שהיה נכדו של אדמו"ר האמצעי ובנו של ר' מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי). הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי יעקב ישראל מטשערקאס, בנו של ר' מרדכי מטשרנוביל וחתנו של אדמו"ר האמצעי, בעל בתו הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי). ר' מרדכי היה הסנדק שלו.[1].

בהיותו בן שש נפטר עליו אביו, וכעבור שנתיים, שלחה אותו אמו מרת ברכה קנייבסקי לישיבת נובהרדוק, מישיבות תנועת המוסר למרות היותו מבית חסידי, כיוון שבסביבתם לא הייתה ישיבה חסידית.

הוא גדל בתורה ובעבודת ה' ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן מלחמת העולם הראשונה גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר במסירות נפש על היהדות[2].

בשנת תרפ"ה פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני[3] קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי החסידות - רבי יחיאל מאיר מאוסטרובצה והגה"ח ר' מנחם זמבא, וכן של ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי.

שנה לאחר הוצאת הקונטרס ראה החזון איש את הקונטרס והתפעל ממחברו. כאשר בירר אודות המחבר, הובהר לו כי הינו רווק, ומרוב התפעלות דאג החזו"א לשדך את אחותו עם הרב קנייבסקי.

בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש והתיישב בבני ברק שם עמד בראש ישיבת נובהרדוק. שמו נודע כמרביץ תורה וכגאון גדול, והיה ממנהיגי הציבור הליטאי.

נפטר בליל שבת קודש, כ"ג מנחם אב תשמ"ה.

אות בספר התורה - תש"ב

שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת בספריית חב"ד.

בשנת תש"ב רכש הסטייפלער שתי אותיות בספר תורה של משיח. אחד לעצמו והשני, ככל הנראה, לרעייתו. שמו הופיע ברשימת הקונים עליה היה אחראי בארץ הקודש, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב. כיום מוצג הדף עם שם הסטייפלער בספריית אגודת חסידי חב"ד.

הסטייפלר ירא שמיים, ויש ליצור עמו קשר

בטרם צאתו של הרב אוריאל צימר לארץ הקודש בראשית קיץ תשט"ז הטיל עליו הרבי ביחידות בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר להפצת המעיינות בהציבור החרדי. בין השאר אמר לו הרבי "יש לחזון איש גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא ירא שמים וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד חסידות". הביקור לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות[4].

אות בספר התורה של משיח - תש"ל

גם בשנת תש"ל קנה הסטייפלר אות בספר תורה של משיח.

היה זה בחודש שבט. על מנת לסיים את הספר, יצאו התמימים לזכות יהודים בקניית אותיות. בבני ברק החתימו התמימים קלונימוס קופצ'יק ואליהו אריה פרידמן. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.

כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשב"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה בפוניבז' טען כי עניין הס"ת שייך לעבודה זרה, והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אך פרידמן התעקש, והם עלו, ודפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון.

הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונכם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"ת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, שלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא".

הם ענו לו בכתב: "כאן לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ".

הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם חסידים של הרבי שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא המשיח גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף". השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית.

כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה[5].

במקום אחר[6] מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על רגליו לכבודו של הרבי.

למען 'מיהו יהודי'

בזמן המאבק על מיהו יהודי חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורה, על כרוז למען המאבק[7].

עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות

מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער

בימים הסוערים כשרב מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו בחסידות וברבי, הרב טוביה בלוי עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה.

לאחר שנים העיד הרב בלוי: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה בחסידות אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד תהלוכת ל"ג בעומר - בשנת תש"מ. עם זאת, יש מבני משפחתו[8] הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.

הקפדה על מנהג חסידי

היה מקפיד על המנהג החסידי לאכול מצה בפסח שני על אף שהגר"א לא נהג כן וגיסו החזון איש שלל זאת ואף קבע שיש בזה חשש של בל תוסיף[9]

מכתבו אודות תפילה על דעת הבעש"ט והצמח צדק

באחד ממכתביו הנדפס בספרו קריינא דאיגרתא שח על בחור חסיד חב"ד שהתמודד עם מחשבות זרות ונהג לערוך לפני התפילה מסירת מודעה שמתפלל על דעת האריז"ל וכו' עד הבעש"ט והצ"צ, כשבשעת התפילה עצמה כיוון להתפלל "בהתחברות צדיק המפורסם" כשככל הנראה הנראה הכוונה לרבי. הסטייפלער מסיים את תיאור המעשה באומרו שהאריך בסיפורו כדי שיוכל ללמוד מזה מי שמתמודד עם בעיה דומה וזה לשון המכתב:

"למעלת כבוד ידידי... קבלתי מכתבו... הדעת נותנת שכל אלו המחשבות הבלתי טהורות... אין בהם ממש: היה לי ג"כ עסק עם בחור יקר אחד אשר נתבלבל במחשבות עבודה זרה רחמנא ליצלן כו', ונתברר שהועיל לו מאד כשעשה לפני התפילה מסירת מודעה שהוא מתפלל על דעת האריז"ל והט"ז והש"ך והמגן אברהם וזה שטיפלתי עמו הי' חסיד ואמר גם כן על דעת הבעל שם טוב והצמח צדק ואחר כך בשעת התפילה התכוון שהוא מתפלל בהתחברות צדיק מפורסם... ונודע לי שזה הועיל לו לגמרי כמעט להתפלל בלי מחשבות רעות... גם הבחור שעסקתי עמו הוא כהיום אברך יקר ומוצל מכל הרהורים תודה לשם יתברך, ונתרפא לגמרי כפי הנראה מדבריו... הארכתי בזה כי אולי יהי' זה להצלתו..." [10].

עם הגרא"ח נאה

בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, החזון איש, לבין הגאון הרב אברהם חיים נאה, תקף הסטייפלער את דברי הרב נאה בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם "שיעורין דאורייתא" ובו ציטוטים מסולפים מהספר "שיעורין של תורה" של ר חיים נאה. ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב את דבריו. לאחר מכן הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעורים, ועל כך יצא הקצף של ר' חיים נאה.

הרב נאה כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, ועל כך מסופר: הרב נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיו[11] להשיב על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב ברוך נאה להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו"[12].

כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת המקווה בור על גבי בור של אדמו"ר הרש"ב[13].

עם החסיד ר' זלמן לייב אסטולין

הגאון החסיד ר' זלמן לייב אסטולין היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

אף את בר-המצוה של בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה[14].

'המותר בפיך'

בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער על שיטת אדמו"ר הזקן בליקוטי אמרים - פרק ל"ח בעניין 'המותר בפיך'. הרב שלום דובער וולפא חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלר. יש שכתבו[15] כי בנו, הגאון ר' חיים קנייבסקי קיבל את הספר והודה לרב וולפא, ויש שפקפקו[16].

ציפיה לביאת המשיח

הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות בספר תורה של משיח, התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאד לביאת המשיח". בנו ר' חיים קנייבסקי אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"[17].

לוחות הברית

בשנת תשמ"א יצא הרבי בקריאה לשינוי ציורי לוחות הברית מעגולות למרובעות, על יסוד הגמרא במסכת בבא בתרא ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות[18]. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' יחזקאל סופר כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות[19].

ספריו

  • שערי תבונה
  • קריינא דאגרתא
  • קהילות יעקב

משפחתו

  • בתו הרבנית יוספה ברזם[20].
  • בתו הרבנית אהובה ברמן.


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים

פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
==הערות שוליים==

  1. את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרב ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל היראת שמים שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפילה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י'). הוא נהג ללמוד מידי שב"ק בספה"ק נועם אלימלך כשראשו חבוש שטריימל שהיה של הרה"ק מטשערקאס, וישנה גם תמונה שלו בשטריימל. הוא גם מביא בכתביו מעניני החסידות. בנו הגר"ח שליט"א העיד שאביו היה הוגה בכל ספרי החסידות.
  2. מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי"נ הללו
  3. שבועון כפר חב"ד גל' 205
  4. עדות מקורבו של הרב צימר, הרב טוביה בלוי, פרד"ס חב"ד גליון 14 עמ' 165 בהערה.
  5. עדות הרב קופצ'יק, שליחו של הרבי מלך המשיח בחדרה.
  6. שבועון כפר חב"ד גליון מס' 205.
  7. קובץ 'בית מנחם' עמ' 16.
  8. נכדו הרב ברים.
  9. אורחות רבינו
  10. קריינא דאגרתא עמ' קסא - ב
  11. חלק-שני לקונטרס "אבני צדק" שנדפס בסוף-ספר "שיעור מקוה"
  12. הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז תשס"ט.
  13. הרב לוי יצחק הלפרין, ראש 'המכון המדעי-טכנולוגי להלכה' מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה
  14. ספר גאון וחסיד.
  15. כתבה בחב"ד אינפו
  16. תגובות בשטורעם
  17. ראה: יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח, חב"ד אינפו.
  18. חב"ד אינפו
  19. המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת תש"ע.
  20. תלמידתו של המשפיע הרב נחום גולדשמיד