יעקב יצחק בידרמן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־12:19, 29 במרץ 2018 מאת כתית למאור (שיחה | תרומות) (השליחות בווינה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב יצחק בידרמן נואם בהתוועדות י"ט בכסלו המרכזית בכפר חב"ד (תשע"ז)

הרב יעקב יצחק בידרמן (תשי"ח) הוא שליח הרבי למדינת אוסטריה ומנהל מוסדות חב"ד בווינה, מייסד ויו"ר האוניברסיטה היישומית "בית ספר לאודר לעסקים" וסגן נשיא קרן לאודר.

תולדות חיים[עריכה]

האדמו"ר מלעלוב, רבי משה מרדכי מלעלוב, סבו של הרב בידרמן

הרב בידרמן נולד ביום ה' בכסלו שנת תשי"ח בירושלים. אביו הוא הרב דוד צבי ישראל בידרמן, בנו של האדמו"ר מלעלוב, רבי משה מרדכי בידרמן[1]. אמו, מרת אסתר חנה, היא בתו של החסיד הרב אברהם פרשן.

הרב בידרמן גדל בתל אביב ולקראת הגיעו לבר מצווה, בשנת תשל"א, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול שבקנדה. בשנים תשל"ה-תשל"ו, למד בישיבת תומכי תמימים ברינוא שבצרפת. בשנת תשל"ז, עם סיום לימודיו בצרפת, המשיך בישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 שבניו יורק, שם הוסמך מאוחר יותר לרבנות על ידי ראשי הישיבה, הרב ישראל יצחק פיקרסקי והרב מרדכי מנטליק.

בשנת תשל"ח נשלח על ידי הרבי, יחד עם קבוצת בחורים, לייסד את ישיבת "אור אלחנן-חב"ד" בלוס אנג'לס. בהזדמנות זו הוענק לכל אחד מהשלוחים קונטרס אהבת ישראל שיצא באופן מיוחד לחלוקתו למשפיעים כאשר הרבי חתם באופן אישי בתוך כל קונטרס.

בשנת תשל"ט נשא לאשה את רעייתו אדלה, בת הרב יששכר דב גורביץ, מנהל מוסדות בית רבקה שבצרפת. לאחר נישואיו המשיך את לימודיו ב"כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי" בקראון הייטס.

השליחות בווינה[עריכה]

הרב בידרמן (במרכז) אצל הרבי עם מר קלמן טייכמן, מראשוני תומכי מוסדות חב"ד בווינה
אחד מבנייני האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול"

בשנת תש"מ, כשנה לאחר נישואיו, נקרא הרב בידרמן לחדר מזכירו של הרבי, הרב מרדכי אייזיק חודקוב, שם נאמר לו כי נבחר לשמש כשליח הרבי לאוסטריה. כשבועיים לאחר מכן יצא שליחות עם רעייתו, כאשר אוטובוס של חסידים מלווה אותם משכונת קראון הייטס לשדה התעופה קנדי, בהוראת הרבי. הם קבעו את מרכז שליחותם בווינה, בירת אוסטריה.

במהלך השנים הקימו בני הזוג בידרמן מוסדות רבים (ראו פירוט להלן). הרב בידרמן פעל להדפסת תרגומים לגרמנית של ספרי חב"ד וכתבי עת יהודיים, פרסם מאמרים תורניים והנו מרצה בנושאי יהדות. בשנת תשס"ג יזם הרב בידרמן את הקמת האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול", כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות[2]. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה[3]. בהמשך הוקם בצמוד אליה "מרכז למורשת היהדות"[4].

בשנת תש"ס, היה הרב בידרמן ממקימי מרכז רבני אירופה אשר פועל מבריסל, והנו חבר הנהלת גוף רבני זה. במקביל משמש כסגן נשיא קרן לאודר, אשר מושבה בניו יורק, והוא האחראי על תחום החינוך בקרן.

עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"ד בהם, ביניהם בערים זלצבורג, מינכן, פרנקפורט ובודפשט.

באמצעות הרב בידרמן נודע או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד"ר ויקטור פרנקל, ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה"; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"[5]; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארה"ב לאוסטריה[6].

הרב בידרמן נושא בתארים אקדמיים. את הדואר דוקטור קיבל בשנת תשמ"ה על עבודתו בנושא השוואה בין מקורות בכתבי רבי חסדאי קרשקש למקורות הקבלה והחסידות. בשנת תשס"ב קיבל תואר פרופסור מטעם ה"אקדמיה להכשרת מורים יהודים" אותו יסד בשנת תשס"א.

מוסדות חב"ד בווינה[עריכה]

אחד ממבני בית הספר "לאודר - חב"ד"
המרכז הקהילתי "בית הלוי-חב"ד"
  • רשת גני חב"ד - נוסד בשנת תשמ"ב, וכיום כולל קייטנות, צהרונים, ורשת של תשעה גני ילדים לקהילה היהודית.
  • המרכז הספרדי - הוקם בשנת תשמ"ט, וכולל שני בתי כנסת, אולם אירועים ומועדון לנוער. המרכז משמש את קהילות יוצאי בוכרה וגיאורגיה שהיגרו לווינה בשנות ה-80. (מוסד זה הוקם בהנחיית הרבי וביוזמת חב"ד. נבנה על שטח השייך לקהילה היהודית ובבעלותה. כיום מתנהל באופן עצמאי, ללא קשר לחב"ד).
  • בית כנסת "היכל מנחם-ליובאוויטש" - הוקם בשנת תשמ"ו ברובע 9 בווינה. הרבי אמר שיחה קצרה לכבוד חנוכת בית זה[דרוש מקור]. הרב בידרמן משמש כרב בית הכנסת.
  • מעונות יום "עולם חדש" - הוקם בשנת תשנ"ב בפארק "פרטר" בווינה, בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר אלכסנדר כהנה.
  • מוסדות חינוך "קמפוס לאודר חב"ד" - נוסד בשנת תשמ"ד כחטיבת ביניים בהמשך נפתח בית ספר יסודי. בשנת תש"ס נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות "חיידר" לילדי אנ"ש. בשנת תשע"ד הוקמה מגמה מקצועית. הקמפוס שוכן בפארק האוגרטן בווינה, ונבנה בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר רון לאודר. בניית הקמפוס החלה בשנת תשנ"ט ובטקס הנחת אבן הפינה, נכחו נציגי מהממשל האוסטרי וראש ממשלת ישראל דאז, בנימין נתניהו. בשנת תשס"ח הורחב הקמפוס ונבנתה קומה נוספת שנחנכה באירוע מיוחד[7].
  • מוסדות גן שרה - חב"ד - נוסדו בשנת תשס"ב וכוללים גן ילדים ותלמוד תורה. מוסדות אלו שוכנים במבנה ע"ש חיים ושרה שאלף, נדבת בנם מר מרטין שלאף, וממוקמים ברובע ה-19 בווינה.
  • בית חב"ד, רובע 2 וינה - נוסד בשנת תשע"א וכולל בית כנסת, מרכז תורני, מועדון לסטודנטים יהודים, תוכניות לילדים ובית אירוח לתיירים.
  • מרכז קהילתי "בית הלוי-חב"ד" - נוסד בשנת תשס"ו בעזרת הנדיבים לב לבייב וצבי הירש בוגולובוב ועוד תורמים. המרכז כולל בית כנסת, תלמוד תורה, ארגון נשים, תנועת נוער ואולם אירועים[8].
  • לאודר ביזנס סקול - נוסד בשנת תשס"ג. זוהי אוניברסיטה יהודית יחידה במינה במערב אירופה. האוניברסיטה יישומית ומוכרת ומעניקה תואר ראשון ושני בתחומי הכלכלה. קמפוס האוניברסיטה שוכן ברובע ה-19 בווינה במתחם הכולל ארבעה מבנים ופארק פרטי, כאשר הבניין המרכזי הוא ארמון הנסיכות ההיסטורי של המלכה מריה תרזה.
  • המכון למורשת היהדות - פועל בצמוד לאוניברסיטה "לאודר ביזנס סקול". מציע מעונות, חדר אוכל כשר, כמו גם שיעורי תורה ואירועי שבת וחג.
  • בית הכנסת אהל אברהם - נוסד בשנת תשס"ח והנו גם בית חב"ד ומרכז קהילתי המשרת את יהודי הרובע ה-19 בווינה[9].

התייחסות מהרבי[עריכה]

הרב בידרמן אצל הרבי בחלוקת דולרים (סיוון תש"נ)

עם הגיעו של הרב בידרמן לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, פעל הרבי אישית ובאמצעות אחרים להשפיע עליו כנער שיישאר ללמוד בישיבת חב"ד שם. לקראת הבר מצווה, התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע"ה ליחידות במאור פנים מיוחד. בתקופת לימודיו בצרפת הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, והרבי ציין על הדפים "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"[10].

ביום כ"ד בחשוון תשמ"ה הגיעו בני האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב (לימים אדמו"רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר), בשליחות אביהם, ליחידות אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו"ר ובין הדברים אמר "מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות"[11]. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם שנשאל האדמו"ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין האדמו"ר את ראשו בשתיקה ממושכת ונענה: "דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד ("אויף איין מאל"), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד"[12].

בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה: במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארה"ב באוסטריה מר רון לאודר. בעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, סגן ראש עריית ניו יורק, בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה, ועוד. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, הפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, הרבי השיב להם באיגרת כי לצערו הוא נאלץ לסרב לבקשתם שכן המועמד אינו יכול לעזוב את משרתו באוסטריה.

משפחתו[עריכה]

בניו:

  • הרב אברהם בידרמן, רב בית כנסת חב"ד ברובע השני, וינה
  • הרב משה מרדכי בידרמן, וינה

בנותיו:

  • הגברת סגל, אשת הרב מרדכי סגל, מנהל בית חב"ד בוינה
  • הגברת בוטמן, אשת הרב יחיאל מיכל בוטמן, מנהל פעילות חב"ד בוינה
  • הגברת וולוסוב, אשת הרב ישראל אריה לייב וולסוב, ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על הקשר בין הרב בידרמן לאדמו"ר מלעלוב, רבי שמעון נתן נטע בידרמן, ראו: "הרבי ממש אימץ את האדמו"ר זצ"ל כבן" - אתר שטורעם.
  2. הרב בידרמן לשלוחים: שילחו את המקורבים
  3. אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה - תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון מרכז רבני אירופה, עמוד 13.
  4. לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות - דיווח באתר חב"ד און ליין.
  5. פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד - אתר חב"ד און ליין.
  6. מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל הרבי ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.
  7. אוסטריה חגגה עם הנשיאים
  8. נחנך מרכז "בית הלוי" בוינה - דיווח באתר חב"ד און ליין
  9. וינה מציגה, כך בונים מרכז יהודי עדכני לצעירים - דיווח באתר שטורעם
  10. על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן
  11. גיליון בית חיינו, כ"ג-כ"ט מר חשוון תשמ"ה, גיליון ג'קובץ PDF.
  12. על פי עדות הרב דוד בידרמן, אביו.