הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב אבינו"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
כך היה גם כאשר ניצל מ[[לבן הארמי]] ומ[[אליפז]], אמר: קטנתי מכל החסדים. | כך היה גם כאשר ניצל מ[[לבן הארמי]] ומ[[אליפז]], אמר: קטנתי מכל החסדים. | ||
| − | היפוכו הגמור של יעקב היא מידת [[ישמעאל]] | + | היפוכו הגמור של יעקב היא מידת [[ישמעאל]]{{הערה|1= [[אגרת הקודש - פרק ב']]</REF> |
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | [[קטגוריה:אישים בתנ"ך]] | ||
גרסה מ־21:52, 28 בדצמבר 2015
יעקב אבינו הוא השלישי באבות, בנו של יצחק אבינו.
מאחר שנשמות האבות נמשכות מהמדות העליונות בעולם האצילות ודבקות בהן, לכן התכונות שבנשמותיהם תואמות את המידות מהן נמשכו.
נשמת יעקב נמשכת מספירת התפארת, אשר ענינה - מידת הרחמים, שהיא שילוב של חסד וגבורה ביחד.
ולכן אמר: "אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי", התכללות חסד וגבורה כאחד, שזהו עניין מידת הרחמים הנקראת בשם תפארת, שענינה - היופי הנוצר מהגיוון והמיזוג של שני הפכים.
לכן עבודתו של יעקב משולבת - שעל-אף הרגשת הביטול, הריחוק והאפסיות - כלפי ה', מחמת הרגשת קדושתו יתברך שהוא קדוש ומובדל ולית מחשבה תפיסא ביה כלל, הנה הוא חוזר ומתעורר באהבה וגעגועים אל ה' ומעורר רחמים רבים על נשמתו, וכמו שכתוב "מרחוק ה' נראה לי", דהיינו מדת הרחמים על נשמתו בגלל הרגשת הריחוק.
ולזאת הצטיין גם במידת הרחמים על הילדים הרכים ועל הצאן וכו'.
שפלות וביטול
מדתו של יעקב אבינו היא שפלות וביטול כלפי הקדוש ברוך הוא.
במיוחד ניכרת שפלותו וביטולו המיוחדת, שגם כאשר משפיע עליו הקב"ה חסדים, אינו מגדיל את עצמו, אלא להיפך, ככל שנשפעים עליו החסדים כך מקטין את עצמו.
כך היה גם כאשר ניצל מלבן הארמי ומאליפז, אמר: קטנתי מכל החסדים.
היפוכו הגמור של יעקב היא מידת ישמעאל{{הערה|1= אגרת הקודש - פרק ב'</REF>
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
