יין

יין, הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, כן הוא מכונה בנביא "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "ראש וראשון למשקים", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על המזבח.

שמותיו

ליין יש עוד כינויים:

• תירוש.
• דם ענבים.
• חמר.
• עסיס.
• יין הרקח (וראה לקמן).
• שיכר.

ייצור היין

הכנת יין בבית חב"ד בבוליביה לקראת ליל הסדר

היין מיוצר בתהליך ממושך הכולל את בחירת הענבים היותר מובחרים, דריכתם, או כיום מעיכתם באמצעים מכנים. לאחר מכן עובר היין תסיסה, אשר בה הסוכרים הופכים לאלכוהול וכו', בתהליך זה משתמשים בשמרים. לאחר מכן מסננים את היין ומעבירים אותו לחביות ליישון. לאחר תהליך זה היין עובר למכירה ולשימוש.

בתהליך ייצורו של המיץ ענבים עוצרים את התסיסה, ולא מאפשרים ליין להפוך לאלכוהולי.

אופן נוסף של ייצור היין הוא בהכנסת צימוקים עם סוכר ומים לתוך כלי, לאחר מספר ימים המים נהפכים ליין.

לאופני הכנת היין השונים ולשלביהם יש השפעה על דינים שונים.

יין נסך

ערך מורחב – יין נסך

התורה אוסרת להנות מכל "תקרובת עבודה זרה", ולכן יין שהתנסך לעבודה זרה נאסר בהנאה. חכמים גזרו שגם "סתם יינם" של גויים יחשב כיין נסך, כיון ש"סתם מחשבת גוי לעבודה זרה".

כל יין שגוי נוגע בו נהפך ליין נסך, חוץ מאם הוא פסול לניסוך על המזבח, כגון אם בישלו אותו.

אמנם בנוגע לכוס של ברכה יש מחמירים יותר, גם אם היין מבושל.

ברכת היין

לפניו

לפני שתיית היין מברכים ברכה מיוחדת אשר נתייחדה לו:

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי הגפן

באם באמצע הסעודה הגיע יין משובח יותר, דהיינו, ששתה יין אדום והגיע יין לבן - שהוא יותר בריא לגוף, או שהגיע יין אדום משובח יותר, או ששתה יין לבן וידוע שהאדום הזה הינו יותר משובח, אומרת ההלכה כי צריך לברך עליו:

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם הטוב והמטיב

הלכה זו תקיפה גם כאשר הגיע סוג יין שלישי, וגם כאשר היין השני היה על השולחן בשעת הברכה הראשונה.

אך לא כאשר היין תסס באותה חבית, גם אם ה"יישון" שלו היה בחבית נפרדת. וכן לא על ברכת היין שלאחר ברכת המזון.

לאחריו

אם שתה יין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך אחריו ברכה אחת מעיין שלוש, עם שינוי מהנוסח הרגיל. דהיינו, שמתחיל באמירת:

ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם על הגפן ועל פרי הגפן

וחותם באמירת:

ונודה לך על הארץ ועל פרי הגפן ברוך אתה ה' על הארץ ועל פרי הגפן

ברכה על ענבים

אם בירך בטעות, או שבירך על יין והתכוון גם על אכילת ענבים בברכת "בורא פרי הגפן", יצא.

אם אכל ענבים או צימוקים, ושתה יין ובמקום לברך גם "על הפירות" וגם "על הגפן", הוא בירך רק "על הגפן", רק אם הוא כיוון בפירוש לצאת ידי חובה הוא יצא. ולכן לכתחילה לא יעשה כן.

ראש למשקין

מכיון שהיין הוא ראש לכל המשקין, לכן הוא פוטר בברכתו - הן בזו שלפניו, והן בזו שלאחריו - את כל המשקאות שהיה בדעתו לשתות, גם אם הוא לא התכוון להוציאם בברכה.

אם בירך על היין, אך לא שתה ממנו רביעית, בכדי שיתחייב לברך עליו ברכה אחרונה, אבל שתה משאר משקאות רביעית, צריך לברך עליהם "בורא נפשות" אפילו שלא בירך לפניהם.

יין צימוקים

על יין שנעשה מצימוקים ששרו במים מברכים בורא פרי הגפן.

אם הצימוקים חסרי לחלוחית, דהיינו, שגם אם ידרכו ברגל או שיכתשו אותם בקורה לא תצא מהם לחלוחית, אין לזה דין יין.

בנוגע לכמויות המים והצימוקים, אפילו שהמים תססו יחד עם הצימוקים, צריך שהמים לא יהיו יותר משש פעמים כנגד מיץ הצימוקים עצמם. ואם אפשר, ראוי להחמיר שלא יהיו יותר משלוש פעמים.

אם עירב דבר נוסף בתערובת היין והצימוקים, אין מברכים עליו בורא פרי הגפן, כיון שספק אם העיקר הוא טעם הצימוקים או הדבר הנוסף. ואין זה כמו הדין שאם נתערבו דבש ופילפלין ביין שמכיון שלא נשתנה טעמו לרעה, אין זה משנה את הברכה, כיון שכאן זה עדיין לא יין.

כוס של ברכה

ערך מורחב – כוס של ברכה

בשל חשיבותו של היין, בו משתמשים בכדי ל"קדש" את שבתות ומועדי השנה, וכן במצוות הקשורות לבניין בית בישראל:

• קידוש
• הבדלה
• ארבע כוסות בליל הסדר
• חופה
• שבע ברכות
• ברית מילה
• פדיון הבן

כמו כן, בסיומה של סעודה כאשר מברכים בזימון, מברך המזמן על כוס של ברכה.

אחד מסוגי הנדרים הוא הנזירות, אשר בו האדם פורש מן היין ושאר חלקי הגפן למשך תקופה ממושכת.

ניסוך היין

ערך מורחב – ניסוך היין

בבית המקדש, לאחר הקרבת קרבנות התמיד והמוספים, היו מנסכים כמות מסוימת של יין על המזבח. הכמות הייתה משתנת על פי סוג הקרבן, והכמות שהקריבו ממנו.

כאשר היו מנסכים את היין, היו מתחילים הלויים באמירת שירה, כיוון ש"אין אומרים שירה אלא על היין".

עץ הדעת ועץ החיים

אחת הדעות בגמרא בנוגע לזהות "עץ הדעת" היא שזה היה גפן, וכך מתואר החטא: "אשכול של ענבים סחטה לו".

מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם:

• עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים.
• עץ החיים הוא ענבים ירוקים.

דבר זה מסביר מפני מה אמרו חז"ל ש"הרואה ענבים אוכמין בחלום - סימן רע לו. ענבים חוורין - סימן יפה לו".

יין המשכר

היין האדום שהוא "עץ הדעת" מורכב מ"טוב ורע". דהיינו, כאשר שותים יין, יכולות לצאת מזה שתי תופעות הפוכות:

או שהאדם ישמח, ויתעלה מזה, וכמו שדרש רב הונא בריה דרב יהושע על הפסוק "ותירוש ינובב בתולות", ש"הרגיל ביין, אפילו לבו אטום כבתולה - יין מפקחו", מפני שהוא "משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה".

או שהוא ישתכר, יושפל וירד ממדריגתו, וכמו שארע לנח, ש"וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלו". וכמו כן, חז"ל מבארים במקומות רבים, שמשכרות נגרמות כל העבירות, כמו שאומרים לסוטה כשמבקשים ממנה להודות אם חטאה, וכן מהסימנים של בן סורר ומורה הוא שתיית יין מופרזת.

הסיבה היא, שישנם ב' סוגי כרמים:

• כרם אחד הוא כרם דקדושה: "כי כרם ה' צבאות בית ישראל". וכן "כרם היה לשלמה".
• ויש כרם שאינו, ועל ענביו נאמר: "ענבימו ענבי רוש, אשכולות מרורות למו", וכדברי רבי יהודה בר אלעאי ש"אותן האשכולות הביאו מרורות לעולם", וממנו שתה נח.

ולכן קיומם של המצוות שביין בדרך כלל צריכות להיות דווקא מיין אדום, כיוון שכך מבררים את הטוב מהרע.

יין המשמח

ערך מורחב – יין המשומר

היין הלבן לעומת זאת, אינו גורם לשכרות, אלא לשמחה. יין זה הוא "עץ החיים".

יין זה מכונה גם "יין המשומר", כיון שכאשר חוה סחטה אשכול ענבים בחטא עץ הדעת, היא סחטה רק אשכול ענבים אדומים, אך לא ענבים ירוקים (חוורין). מיין זה ישתו לעתיד לבוא בסעודת שור הבר והלווייתן.

שמחה ע"י יין

בנביא היין מכונה "משמח אלוקים ואנשים".

כמו כן, הגמרא במסכת פסחים, דנה על דיני שמחה ביו"ט וזהו לשונה במסקנה: "ועכשיו שאין בית המקדש קיים אין שמחה אלא ביין שנאמר "ויין ישמח לבב אנוש"".

ואכן, כך פסק הרמב"ם בהלכות "שביתת יום טוב" ששמחה נגרמת על ידי בשר ויין, וזה לשונו "הַקְּטַנִּים נוֹתֵן לָהֶם קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וּמִגְדָּנוֹת. וְהַנָּשִׁים קוֹנֶה לָהֶן בְּגָדִים וְתַכְשִׁיטִין נָאִים כְּפִי מָמוֹנוֹ. וְהָאֲנָשִׁים אוֹכְלִין בָּשָׂר וְשׁוֹתִין יַיִן שֶׁאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּבָשָׂר וְאֵין שִׂמְחָה אֶלָּא בְּיַיִן".

בעקבותו פסק כך אף השו"ע וכתב שחובה לשתות בכל סעודת יום טוב יין.

נכנס יין יצא סוד

ענינו של יין הוא גילוי, ולכן כש"נכנס יין, יצא סוד", שהרי יין הוא בגימטריה סוד (70).

דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת.

יינה של תורה

ערך מורחב – יינה של תורה

פנימיות התורה מכונה יינה של תורה, דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה. ועל כן מכונה היין גם כן "יין הרקח".

וכך כותב השל"ה: שזה שמצינו "קדושים אשר בארץ.. ששתו לפעמים הרבה יותר מדאי בסעודות גדולות.. הייתה כוונתם בזה לש"ש כי מתוך משתה היין הוו מבדחי טובא ו­מתוך כך אומרים ד"ת על השלחן הרבה מאד וכפליים לתושי'.. דמתוך שמחה מגלה החכם רזי התורה.. כי ברבות השמחה יתחזק הכח השכלי שיש בנפש ואז הוא יותר מוכן לגלות תעלומות חכ­מה.. נכנס יין יצא סוד.. שעל ידי משתה היין יצאו ד"ת הנקראת סוד כו'".

באופן זה מבאר הרבי מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין.

אהבת ה'

אדמו"ר הזקן מבאר בתורה אור, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא לאהבת ה' הטמונה בלבו של היהודי.

אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה וביטוש עצמיים (ולא על ידי אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - ערלת הלב, ואז יכולה להתגלות אהבת ה'.

כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה':

• יין אדום - מקביל לאהבת עולם, אהבה הבאה דרך התבוננות בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם.
• יין לבן - מקביל לאהבה בתענוגים, וכמו שהוא מכונה יין המשומר וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם "מעיין עולם הבא".

ראו גם

• גפן
• חטא עץ הדעת
• יין המשומר
• כוס של ברכה
• לחיים
• תקנת המשקה

לקריאה נוספת

• סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון.
• סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר.
• ספר הליקוטים ערך יין.
• לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.

קישורים חיצוניים

• היין החב"די המפורסם ביותר - סיור מצולם במפעל המייצר את יין ברטנורא שבהשגחת הרב גרשון מענדל גרליק -
• מה עושה בקבוק קוקה קולה בהתוועדות של הרבי?