הבדלים בין גרסאות בדף "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(התבנית לא עובדת)
שורה 44: שורה 44:
 
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]] בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם" {{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.}}, התחילו להכריז "יחי" במעמדים מיוחדים (כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים ועוד), בי"א בניסן ה'תשנ"ב קבוצה מרבני אנ"ש חתמו על פס"ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו הכריזו "חיילי צבאות ה'" את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - לראשונה - את הכרזת "יחי אדונינו".וכן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחלת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי במהלך [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]] שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] [[תשנ"ג]], בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד מהרבי  
 
לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]] בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם" {{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.}}, התחילו להכריז "יחי" במעמדים מיוחדים (כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים ועוד), בי"א בניסן ה'תשנ"ב קבוצה מרבני אנ"ש חתמו על פס"ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו הכריזו "חיילי צבאות ה'" את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - לראשונה - את הכרזת "יחי אדונינו".וכן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחלת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי במהלך [[חודש תשרי]] [[תשנ"ג]] שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. ב[[שמחת תורה]] [[תשנ"ג]], בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד מהרבי  
 
ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד .לקראת [[י' שבט תשנ"ג]],, תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי "יחי אדוננו". כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ"ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה", אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים "יחי"(וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב"ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב על גבי דף השער של גליון כפר חב"ד.
 
ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגון]] ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד .לקראת [[י' שבט תשנ"ג]],, תוכנן כינוס גדול ב - [[770]], בו ישירו לפני הרבי "יחי אדוננו". כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ"ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה", אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים "יחי"(וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב"ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב על גבי דף השער של גליון כפר חב"ד.
 +
 +
בסך הכל לאורך השנים עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־10:43, 18 במרץ 2018

הרבי מעודד את שירת ה'יחי' - תחילת תשנ"ד

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד, הוא נוסח המקובל בקרב חסידי חב"ד ואחרים, כביטוי לקבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח, על ידי העם.

חסידים שרים, מכריזים ואף כותבים אותו בהזדמנויות שונות החל משנת תשנ"א (1991). בשנים תשנ"ג - תשנ"ד, הושר ניגון זה באופן בלעדי מול הרבי שעודד את השירה.

התייחסויות הרבי

ב' ניסן תשמ"ח

ביום ב' בניסן שנת תשמ"ח הסביר הרבי את תוכנה של הכרזת "יחי המלך". כאשר העם מכריזים יחי המלך, הדבר נותן ומוסיף חיות במלך - נשיא הדור - המלך. וכך כותב הרבי:

נוסף על האמור לעיל על דבר ההוספה בעניין החיים לכל אנשי הדור על ידי נשיא הדור - הרי גם אנשי הדור פועלים הוספה בעניין החיים אצל נשיא הדור, כאמור לעיל בעניין ההכרזה "יחי המלך".

ובאותיות פשוטות: לאחרי שישנה השלימות ד"חיים" שנה לנשיאותו דנשיא דורנו - צריך להיות הוספה עיקרית בעניין החיים על ידי פעולת העם שמכריזים "יחי המלך", שתוכנה של הכרזה זו - שכבר הגיע הזמן דהקיצו ורננו שוכני עפר - כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ועד דהקיצו ורננו דוד מלכא משיחא.

והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו - כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא - בזריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות.

התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' ‎503-494‏

חודש אייר תנש"א

ביום כ"ח ניסן תנש"א הודיע הרבי בשיחה לחסידים: "אני מוסר את הענין אליכם, עשו כל אשר ביכלתכם להביא בפועל את משיח צדקנו".

רובו המוחלט של חסידי חב"ד הבינו מכך, שהגיע העת לקבל את מלכותו של הרבי כמלך המשיח באופן גלוי, דבר אשר נשלל בחריפות על ידי הרבי בשנים קודמות באומרו שאין הזמן גרמא לכך.

הדבר קיבל משנה תוקף באסיפה הדחופה שהתקיימה במוצאי שבת אור לל' ניסן בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד אשר בו הכריז הרב דוד חנזין בשם כל רבני חב"ד שהיו באסיפה שהרבי הוא מלך המשיח, ובהמשך לכך חתם הרב מרדכי שמואל אשכנזי על פס"ד בכתב בהמשך הצטרפו בהדרגה רבנים רבים לחתימות.

ביום שישי ערב פרשת תזריע-מצורע הוכנס על ידי ר' דוד נחשון בקבוק משקה למזכירות על מנת לקבלו מהרבי בהתוועדות השבת, בהקשר לכך שחתמו בפסק דין שהרבי הוא מלך המשיח (לבקבוק צורף דיווח מלא מהכינוס)

בליל שבת קודש אור לו' אייר תנש"א עודד הרבי את הניגון "שישו ושמחו בשמחת הגאולה" בדרך יציאתו מתפילת ערבית,,לאחר מכן דרבן הרב דוד נחשון את הציבור להצטרף לריקודים ושירת ""יחי אדוננו מורינו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד"" ואכן באותו ליל שבת נמשכו הריקודים בניגון זה זמן רב ואף בשלום זכר שהיו בלילה זה ברחבי השכונה נוגן ניגון זה למחרת בהתוועדות בסיום שיחה ד' הזכיר הרבי כרגיל שכעת יעלו מלמטה למעלה ויכריזו את פרטי הדברים וכו' (והפעם הרבי הוסיף עוד קטע שלא נאמר בשבתות האחרות:) ש"מצוה לפרסם עושי מצוה" ופרסום זה נעשה הפרסום בכל העולם כולו, ועד לכל סדר ההשתלשלות, וזוכים לשמוע ההכרזה ש"הנה זה (משיח) בא" וההכרזה תהדהד בכל סדר ההשתלשלות. בסיום החלוקה ניגשו ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב ור' שמריה הראל כדי לקבל את בקבוק המשקה. הרבי מזג להם כחצי כוס משקה (יותר מהמקובל). ואז הכריז ר' דוד נחשון (להלן תוכן ההכרזה) "משקה זה יחולק בכל המטות הפועלים את התגלותו והכתרתו של הרבי. בהמשך לפסיקת הבתי-דינים שהרבי צריך להתגלות ולכן (והכריז בפעם הראשונה בנוכחות הרבי) יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!", ואחריו חזר כל הקהל בהכרזת : "יחי!". וכך לסירוגין שלשה פעמים הרבי הנהן בראשו בשעת מעשה, כאשר פניו לימין והוא מעודד את הקהל בידו הקדושה .

במוצאי שבת כשהרבי נכנס לתפילת מעריב בזאַל הקטן בקומה העליונה (כרגיל בכל מוצש"ק), במשך מספר דקות לפני שנכנס שרו "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" (בניגון של "זאָל שוין זיין די גאולה"), ובכניסתו עודד הרבי בידו הקדושה את הניגון, וכשהגיע למקום הקבוע לתפלתו אף עודד בשתי ידיו (דבר שאינו שגרתי כשמתפלל ב""זאל הקטן""). וגם כשיצא לאחר התפילה עודד את ניגון ה"יחי".

ביום שני ט"ו אייר תנש"א בסיום תפילת מנחה, אמר שיחת קודש וחילק דולרים לקהל. ולאחר מכן יצא הרבי מבית הכנסת כשבדרכו מעודד בחוזקה את ניגון "ה"יחי אדוננו" כאשר את ר' דוד ישראל נחשון מעודד בצורה מיוחדת בהנפת ידו הק' בסיבוב שלם[1].

וכן לאחר תפילת מעריב באותו יום, כשיצא הרבי עודד את הקהל ששר ניגון זה בעוצמה רבה.

תולדות תשנ"ב

בהתוועדות שהתקיימה כשנה לאחר מכן בשבת פרשת תולדות תשנ"ב, התייחס הרבי שוב להכרזה "יחי אדוני המלך דוד לעולם", וביאר כי תוכנה של ההכרזה היא "התגלות מציאותו של מלך המשיח הפועלת את התגלותו לעין כל".

תשנ"ג

לאחר כ"ז אדר תשנ"ב בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם" [2], התחילו להכריז "יחי" במעמדים מיוחדים (כמו לפני התקיעות בראש השנה, בסיום תפילת נעילה ביום הכיפורים ועוד), בי"א בניסן ה'תשנ"ב קבוצה מרבני אנ"ש חתמו על פס"ד מיוחד בו נפסק שהרבי הוא המלך המשיח, ונכנסו לתוך חדרו הק' של הרבי להגיש לו את פסק הדין, באותו זמן נערך מחוץ ל770 כינוס צבאות ה' בו הכריזו "חיילי צבאות ה'" את 12 הפסוקים ובסיומם הכריזו - לראשונה - את הכרזת "יחי אדונינו".וכן אחרי התקיעות ביום הראשון של ר"ה שרו רק את המנגינה ללא המילים (מכיוון שהיה זה לאחר התקיעות, ואין להפסיק מתחלת התקיעות עד סיום התפילה). וביום השני כאשר נגנו לאחר התקיעות זכו לעידוד מיוחד מהרבי במהלך חודש תשרי תשנ"ג שרו את ה"יחי" בפני הרבי מספר פעמים והרבי עודד את הקהל. בשמחת תורה תשנ"ג, בעת ההקפות כששרו ניגון זה זכו לעידוד מיוחד מהרבי ומאז הפך שירת ניגון זה לנוהג קבוע בכל תפילה כאשר ראו את הרבי ובכל פעם זכו לעידודו של הרבי, ניגון ולעיתים קרובות ניכרה ההתאמצות המיוחדת בעידוד .לקראת י' שבט תשנ"ג,, תוכנן כינוס גדול ב - 770, בו ישירו לפני הרבי "יחי אדוננו". כאשר המעמד ישודר באמצעות רשתות הטלויזיה לכל העולם כולו. לקראת מעמד זה התכוננו אנ"ש בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה", אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן ויגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים "יחי"(וכן לאחר קריאת התורה וכן קודם התקיעות של ראש השנה). מיד לאחר ג' תמוז היה כינוס בית דין רבני חב"ד בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב על גבי דף השער של גליון כפר חב"ד.

בסך הכל לאורך השנים עודד הרבי את שירת 'יחי אדוננו' בלמעלה מ-450 הזדמנויות, 417 מתוכם מתועדות בהסרטות וידאו, ולמעשה זהו הניגון שהרבי עודד אותו הכי הרבה פעמים לאורך שנות הנשיאות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

שיחות הרבי;

יחי אדוננו בעידודו של הרבי

שונות

הערות שוליים

  1. ט"ו אייר תשנ"א, הרבי מעודד את שירת ה"יחי" - קובץ וידאו
  2. כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכבאונו סבלם'.