פתיחת התפריט הראשי
ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל מר מנחם בגין בחדר היחידות אצל הרבי
הרבי ביחידות כללית לגבירים

יחידות הוא מושג בחסידות שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו.

אצל חסידים נהוג לא לשבת במהלך היחידות וכן לא להושיט את היד לרבי, למרות שהרבי מושיט לו את ידו שלו.

בדור השביעי נערכו היחידויות עם הרבי שלוש פעמים בשבוע - בימים ראשון, שלישי וחמישי. כל סדרת פגישות כזו החלה זמן קצר לאחר תחילת הלילה ונמשכה שעות ארוכות. לעיתים קרה שהמבקר האחרון היה יוצא מחדרו של הרבי לאחר עלות השחר.

משך הפגישות השתנה מאדם לאדם. היו שזכו לשהות במחיצת הרבי דקות בודדות בלבד, אך כל מי שזכה להיכנס ל'יחידות' חש בלי קשר למשכה, כי במהלכה הרבי קשוב כל-כולו לבעיותיו ומאזין בצורה ממוקדת להפליא לבקשתו ולסיפור צרכיו, ויהיו אישיים ככל יהיו.

הכנה ליחידות

" מפתגמי אבי אדוני זקני מורי ורבי: מבנה השכל והמדות של חסיד, הוא לפי ערך היחידות הראשונה אצל רבו. היחידות הראשונה היא לפי ערך מהות עצמו של החסיד, לפי אופן מהות עצמו כזה סדר עבודה נותן לו הרבי "

היום יום, כ' סיון

כשחסיד חב"ד מתכונן להכנס לרבו ליחידות, לגלות לפניו מכאובי נפשו הרוחניים ולבקש מהרבי עצה ותושיה בדרכי עבודת השם - הרי כהכנה לזה מיטהר ומתקדש החסיד ועורך חשבון נפש נוקב ממעמדו ומצבו הרוחני ומתעורר מנקודת לבו לתשובה, לצאת מחילוניותו היום-יומית ולהתרומם לחיים רוחניים עילאיים. תוך כדי התעמקות המחשבה בענינים אלה מתפרץ מלבו ניגון רגשי הנותן ביטוי למצב נפשו. ניגון כזה נקרא בפי החסידים "ניגון של יחידות"[1].

מחול היחידות

בשלושת הדורות הראשונים של חסידות חב"ד (אצל חסידי אדמו"ר הזקן[2] אדמו"ר האמצעי[3] ואדמו"ר הצמח צדק[4]) היה נהוג שכל מי שזכה להיכנס לרבי ליחידות, חבריו החסידים היו רוקדים איתו בשעת יציאתו. לריקוד זה היה ניגון מיוחד, והוא נקרא בשם "מחול היחידות" או "מחול הטהרה"[5].

בעקבות רצונו של אדמו"ר הצמח צדק להחליש את המחלוקת בין המתנגדים לחסידים, ציווה לר' הלל מפאריטש להחליש את הענין, כדי לסייע בהשקטת המחלוקת ולא לתת להם עילה להמשיך את המחלוקת[6].

יחידות אצל הרבי

 
גלופת עץ המתארת יחידות כללית של הרבי ב-770

הרבי התחיל את היחידות מיד אחרי קבלת הנשיאות[7], והיה מקבל ליחידות על פי רוב בימים ראשון שלישי וחמישי.

הנכנסים היו בדרך כלל שואלים את שאלותיהם על גבי פתק, הרבי היה קורא את הפתקים במהירות עצומה, ומיד היה מסמן על מה לענות ומתחיל לענות תוך כדי קריאה[8].

אצל הנכנסים ליחידות היו כמה סוגים:

א. אישי ציבור שהיו מגיעים (רובם בעת ביקור בניו יורק) להתייעץ עם הרבי על כל מיני נושאים, יחידותם היתה נמשכת הרבה פעמים זמן רב, והרבי היה עונה על כל דבר בצורה מיוחדת וברורה, כאילו הוא ממש נמצא בעובי הקורה.

ב. אורחים שהיו מגיעים אל הרבי היו נוהגים להכנס ליחידות[9].

ג. תלמידי הישיבה וחסידים שהיו גרים באיזור היו נכנסים אל הרבי בדרך כלל באיזור יום הולדתם.

ד. עסקני חב"ד היו נכנסים גם הם הרבה פעמים.

ה. בנוסף, היו גם אנשים שלא היה להם זמן להכנס, והם היו שואלים את שאלותיהם דרך פתק וכיו"ב.

 
חסדים מתכוננים ליחדות בגן עדן התחתון

לקראת סוף שנות הלמ"ד הפסיק הרבי אט אט את היחידויות הפרטיות בגלל חוסר זמן לקבל את כולם. כך שעד שנת תשל"ה נהגו להיכנס ביום הולדת ליחידות. בשבת בראשית באותה השנה, אמר הרבי שיחה[10] שאין להכנס בשביל יום הולדת ושכל אחד ישאל שאלותיו אצל המשפיע, ובנוגע לברכה יצא בברכה בשעת ההתוועדות פנים אל פנים. מאז הפסיקו להיכנס ליחידות ליום הולדת.

עם זאת, אורחים שהיו מגיעים לרבי היו נכנסים ליחידות עד שנת תשמ"א.

יחידות כללית

לאחר שבשנה זו נוצר עומס גדול, הוחלט להפסיק כליל את היחידויות הפרטיות (למעט מקרים ספורים), ולערוך בסיום החודש יחידות כללית לכל האורחים, במהלכה נשא הרבי שיחה בפניהם. וכך החל סדר חדש של יחידות - "יחידות כללית".

למעשה, סדר זה היה קיים גם קודם לכן, במתכונת דומה, כאשר הרבי נשא שיחה משותפת בפני קבוצות מוגדרות, כגון השלוחים לארץ הקודש, נוסעי הצ'רטר שהגיעו לרבי כקבוצה, ועוד.

ב"יחידות כללית" אמר הרבי שיחה קצרה לכל משתתפי היחידות יחד, מקומה נקבע לזאל הגדול, שם הוקף השטח במחיצות בפנים היו מתרכזים החסידים שהורשו להיכנס. הרבי ישב על בימה מוגבהת על יד שולחן מכוסה במפה לבנה ודיבר לקהל. היחידויות בסגנון זה התקיימו מספר פעמים בשנה בנוסף לחודש תשרי כאשר הגיעו אורחים רבים, בדרך כלל חולקו קבוצות הנכנסים ל'יחידות כללית' לקטגוריות. יחידות לחתנים וכלות, יחידות לבר מצוה, יחידות לתלמידי הישיבה, יחידות לאורחים, יחידות לתומכי חב"ד ולשלוחים.

פעמים רבות[11] לקראת סיום היחידות חילק הרבי דולרים לצדקה לנאספים. בהזדמנות זו ניתנה גם האפשרות לתת לרבי פדיונות ולקבל את ברכתו.

גם לאחר שפסקו סדרי היחידויות הפרטיות, הראה הרבי בכמה הזדמנויות שעצם מעמד היחידות לא נפגע, ואדרבה. דבר המתואר בסיפור הבא: "בהתוועדות שהתקיימה בחובבי תורה בערב שבועות תשד"מ, בכה ר' ראובן דונין: "למה אין יחידות כמו פעם?" למחרת בבוקר הכניס פתק ובו השאלה: "למה אין יחידות כמו פעם?" הרבי ענה לו תשובה באותו היום. הרב גרונר קרא לר' ראובן והראה לו את הפתק המקורי, עליו סימן הרבי את המילים "כמו פעם" בקו תחתי ומשך ממנו קו למטה ושם הוסיף בכתב יד קודשו: "ויותר מזה"!".[12]. בקשר לביטול היחידויות הפרטיות התבטא הרבי שגם שעת ההתוועדות היא 'יחידות'[13].

בשעת ההתוועדות

 
מענה מהרבי בו מזכיר את ההתוועדות כתחליף ליחידות: כל התוועדות עתה היא מעין יחידות - להרוצה בזה

כאשר פסק הנוהג של כניסה ליחידות פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.

חסידים רבים מספרים שהרגישו כיצד בשעת ההתוועדות הרבי מכוון את הדברים לאזניהם, וכיצד הם קיבלו מענה על ספקות ושאלות שניקרו אצלם, כאשר העבירו זאת במחשבתם בשעת ההתוועדות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

מדיה

הערות שוליים

  1. מתוך ספר הניגונים.
  2. רשימת שמעון הכופר.
  3. ספר התולדות אדמו"ר הזקן.
  4. "כן משפט הימים ההם, אשר כל הזוכה להיות אצל אדמו"ר ביחידות הנה בצאתו מהקודש יוצא במחול" - רשימת אחד מחסידי אדמו"ר הצ"צ ב"התמים" חוברת ב ע' קכד (קכג, ב). וראו שיחת שבת חול המועד סוכות תש"ו.
  5. רשימת שמעון הכופר בספר התולדות של אדמו"ר הזקן.
  6. מרשימת הרב אליהו יאכיל סימפסון בסה"ש תש"ט, ע' 340.
  7. היו כמה שנכנסו ליחידות גם במשך שנת תש"י.
  8. היו כאלו שהסדר היה שונה אצלם, אף על פי רוב כך היה הסדר.
  9. חלקם אפילו כמה פעמים במשך זמן שהותם.
  10. ראה מפתח עניינים לשיחות קודש, ר' יצחק מאיר סוסובר ביומן עמוד 30.
  11. בדרך כלל היה זה לאורחים שהגיעו.
  12. ר' ראובן דונין הסביר פעם מה הכוונה "כמו פעם, ויותר מזה" - "כמו פעם" - שהחסיד היה נכנס עם שלושה או ארבעה פתקים של אחרים שביקשו להעביר והרבי עונה תשובות על חשבון זמן היחידות שלך, גם היום זה לא יחידות שלך לבד. "ויותר מזה" - 1) פעם חסיד היה נכנס עם 3/4 פתקים? היום עם 300/400 2) פעם חסיד היה מכניס פתקים מנייר? היום חסיד מכניס פתקים חיים. 3) פעם חסיד היה נכנס ל-3 דקות? היום לחצי שעה! מתוך הספר "שהרבי יחייך" חלק א' בהוצאה החדשה, עמודים מס' 128 - 129.
  13. קובץ היחידות עמוד 38.