הבדלים בין גרסאות בדף "יחוד (קבלה)"
(ערך ראשוני) |
(בעריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''יחוד''' הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני [[פרצוף|פרצופים]] עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם. | + | '''יחוד''' הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני [[פרצוף|פרצופים]] עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם. |
==יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים== | ==יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים== | ||
יחוד של שם [[הוי"ה]] ושם [[אלהי"ם]] ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם [[הוי"ה]] יורד למטה לשם [[אלהי"ם]] ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז ה[[אל"ף]] של שם [[אדנ"י]] קודמת ל[[יו"ד]] של שם [[הוי"ה]], ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם [[אלהי"ם]] עולה למעלה ונכלל בשם [[הוי"ה]] ואז ה[[יו"ד]] קודם ל[[אל"ף]]. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת [[יש]], אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת [[אין]]. | יחוד של שם [[הוי"ה]] ושם [[אלהי"ם]] ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם [[הוי"ה]] יורד למטה לשם [[אלהי"ם]] ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז ה[[אל"ף]] של שם [[אדנ"י]] קודמת ל[[יו"ד]] של שם [[הוי"ה]], ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם [[אלהי"ם]] עולה למעלה ונכלל בשם [[הוי"ה]] ואז ה[[יו"ד]] קודם ל[[אל"ף]]. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת [[יש]], אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת [[אין]]. | ||
| + | |||
| + | ==דרגות בייחוד== | ||
| + | שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]]. ש[[יחודא עילאה]] הוא ייחוד של [[אבא]] ו[[אמא]], ו[[יחודא תתאה]] הוא יחוד של [[זעיר]] ו[[נוקבא]]. | ||
| + | |||
| + | ==המשכת נבראים חדשים על ידי ייחוד== | ||
| + | על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות [[בי"ע]], מבואר ש[[נשמות ישראל]] נמשכות על ידי ייחוד בבחינת [[זיווג גופני]], ו[[מלאכים]] נמשכים על ידי בחינת [[זיווג נשיקין]]. | ||
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||
גרסה מ־19:17, 1 בנובמבר 2009
יחוד הוא לשון כללית של חיבור וזיווג של שני בחינות עליונות או שני פרצופים עליונים. מבואר שענין יחוד הוא המשכה, שנמשך מבחינה עליונה אל בחינה נמוכה יותר. ענין היחוד הוא על ידי גילוי והמשכה של אור עליון הגבוה משניהם.
יחוד שם הוי"ה ושם אלוקים
יחוד של שם הוי"ה ושם אלהי"ם ישנם שני דרכים. הראשון הוא ששם הוי"ה יורד למטה לשם אלהי"ם ונקרא שילוב הוי"ה באלוקים, ואז האל"ף של שם אדנ"י קודמת ליו"ד של שם הוי"ה, ששם אלוקים מלביש את שם הוי"ה. והאופן השני הוא ששם אלהי"ם עולה למעלה ונכלל בשם הוי"ה ואז היו"ד קודם לאל"ף. והיתרון והמעלה הוא כששם אלוקים עולה למעלה, כי כשהשם של הוי"ה יורד לבחינת שם אלקים להתלבש בו הנה הוא על ידי כמה צמצומים להיות התלבשות בבחינת יש, אבל כששם אלוקים עולה ונכלל בשם הוי"ה הרי זה בבחינת אין.
דרגות בייחוד
שני דרגות יסודיות בייחודים בעולמות עליונים הוא בחינת יחודא עילאה ויחודא תתאה. שיחודא עילאה הוא ייחוד של אבא ואמא, ויחודא תתאה הוא יחוד של זעיר ונוקבא.
המשכת נבראים חדשים על ידי ייחוד
על ידי ייחוד של בחינות עלינות נמשכים נבראים חדשים בעולמות בי"ע, מבואר שנשמות ישראל נמשכות על ידי ייחוד בבחינת זיווג גופני, ומלאכים נמשכים על ידי בחינת זיווג נשיקין.
