הבדלים בין גרסאות בדף "יושבים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
(שייך ל'חדרים')
שורה 3: שורה 3:
 
|תמונה=
 
|תמונה=
 
|כתובית=
 
|כתובית=
|אפיון=[[כולל]] ל[[אברכים]]
+
|אפיון=[[ישיבה]] ו[[כולל]] ל[[אברכים]]
 
|תאריך יסוד=
 
|תאריך יסוד=
 
|תאריך סגירה=
 
|תאריך סגירה=
שורה 15: שורה 15:
 
|מפה=
 
|מפה=
 
}}
 
}}
'''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית.  
+
'''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית, אך בייסודו והכוונתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], שהייתה היסוד להרחבת סנפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]]{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 והילך]}}. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=ראה [[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]}}.  
  
לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ו[[חסידות]]. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה.
+
==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן ==
 
 
== בזמן אדמו"ר הזקן ==
 
 
{{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}}
 
{{ערך מורחב|ערך=[[החדרים]]}}
ראשית הקבוצה היא בימי [[אדמו"ר הזקן]] אשר ייסד שלוש מחלקות ("חדרים"), הראשונה נוסדה בשנת [[תקל"ח]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת [[תק"מ]], והשלישית בשנת [[תקמ"ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הוא [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים.  
+
ראשית הקבוצה הייתה בימי [[אדמו"ר הזקן]] שייסד שלוש כיתות לימוד שכונו '''"חדרים"'''. הראשונה נוסדה בשנת [[תקל"ח]] ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת [[תק"מ]], והשלישית בשנת [[תקמ"ב]]. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הויה [[אדמו"ר האמצעי]], ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו [[חסידים]] רבים.
 +
== בזמן הצמח צדק==
 +
בשנת [[תקצ"ד]] ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]]. עם התפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, הרחיב אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם:[[ליאוזנה]], קאלישק, ראסאסנע, דובראוונה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליא, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת. במסגרת זו גם הרחיב אדמו"ר הצמח צדק כוללים ישנים רבים, וייסד עוד כוללים חדשים רבים{{הערה|שם=ספר השיחות}}.  
  
== בזמן הצמח צדק==
+
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן.  
בשנת [[תקצ"ד]] ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]], חלה חלישות בקבוצה.
 
  
 
בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט}} (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ"ז]]).
 
בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]]{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט}} (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר ([[תרנ"ז]]).
 
 
==היושבים (רשימה חלקית)==
 
==היושבים (רשימה חלקית)==
 
{{להשלים}}
 
{{להשלים}}
שורה 41: שורה 39:
 
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]
 
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]
 
*הרב [[אריה לייב זיבוב]]
 
*הרב [[אריה לייב זיבוב]]
 +
*הרב שמואל מאזינקער{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ז' עמוד שפ"ה}}
 
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}
 
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}
 
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
 
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
שורה 46: שורה 45:
 
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]
 
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]
 
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}}
 
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135}}
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|1=ראה ליקוטי שיחות חלק כ' עמוד391}}  
+
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}}  
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] (חלק י"ג אגרת ד'תתעח}}
+
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג אגרת ד'תתעח}}
 
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]
 
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]]
 
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}}
 
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}}

גרסה מ־12:17, 28 בפברואר 2018

יושבים
אפיון ישיבה וכולל לאברכים
מיקום ליובאוויטש
ראש הישיבה אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הרש"ב

יושבים ("זיעצער'ס" באידיש) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר רבותינו נשיאנו בליובאוויטש ועסקו בלימוד נגלה ובחזרה ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית, אך בייסודו והכוונתו של אדמו"ר הצמח צדק, שהייתה היסוד להרחבת סנפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה בין השנים תר"ד-תר"ה[1]. במקומות מסויימים היה המנהג שאברכים אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה[2].

ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – החדרים

ראשית הקבוצה הייתה בימי אדמו"ר הזקן שייסד שלוש כיתות לימוד שכונו "חדרים". הראשונה נוסדה בשנת תקל"ח ולמדו בה כחמישה עשר תלמידים, את המחלקה השנייה ייסד בשנת תק"מ, והשלישית בשנת תקמ"ב. בחדרים אלו למדו למשך תקופה של שלוש שנים כאשר המשגיח הויה אדמו"ר האמצעי, ולאחרי תקופת הלימודים יצאו לרחבי אירופה ועל ידם נוספו חסידים רבים.

בזמן הצמח צדק

בשנת תקצ"ד ייסד אדמו"ר הצמח צדק ישיבה קבועה בליובאוויטש. עם התפשטותה של תנועת ההשכלה ברוסיה, הרחיב אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם:ליאוזנה, קאלישק, ראסאסנע, דובראוונה, רודניא, יאנאוויטש ודאבראמיסליא, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסדיים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמדים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת. במסגרת זו גם הרחיב אדמו"ר הצמח צדק כוללים ישנים רבים, וייסד עוד כוללים חדשים רבים[1].

לאחר הסתלקות אדמו"ר מהר"ש בי"ג תשרי תרמ"ג, במשך השנים המכונות "חורבן ליובאוויטש" כאשר לא היה רבי רשמי בעקבות התנגדות אדמו"ר הרש"ב לקבל על עצמו את הנשיאות, חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של אדמו"ר המהר"ש לנהל ולהדריך אותן.

בשנת תרנ"ד, כאשר המשכילים והציונים הגבירו את פעולותיהם, קיבץ אדמו"ר הרש"ב בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם דא"ח וראה בהם כמגן נגד התנועת ההשכלה והציונות שפשטו בימים ההם. חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה בגמרא ובפוסקים. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מאדמו"ר הרש"ב. משפיע הקבוצה היה ר' חנוך הענדל קוגל[3] (שהיה בעצמו "יושב" אצל אדמו"ר המהר"ש), שלימד אותם תניא מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני לתומכי תמימים ליובאוויטש, שהוקמה שלוש שנים מאוחר יותר (תרנ"ז).

היושבים (רשימה חלקית)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

יושבי ה"חדרים" בתקופת אדמו"ר הזקן

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק

בתקופת אדמו"ר המהר"ש

בתקופת אדמו"ר הרש"ב

לקריאה נוספת

הערות שוליים