יוסף קאפח
הרב יוסף קאפח (י"ב כסלו ה'תרע"ח - י"ח תמוז ה'תש"ס) היה מגדולי רבני תימן בארץ ישראל, מתרגם ומהדיר ספרי הרמב"ם וספרי ראשונים נוספים.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בצנעא שבתימן, לאביו הרב דוד קאפח. בהיותו בן שנה התייתם מאביו, ובגיל חמש התייתם מאימו, ועבר להתגורר בבית סבו הרב יחיא קאפח[1]. בהיותו בן 14 נפטר סבו, והוא החליף אותו במסירת השיעורים בבית המדרש.
בגיל 16 התחתן[2] עם בת דודתו ברכה, ועסק בצורפות.
בשנת ה'תש"ג עלה לארץ ישראל, ונכנס ללמוד בישיבת מרכז הרב. בשנת ה'תש"י הוסמך לדיינות, והחל לשמש כדיין, עד שבשנת ה'תש"ל מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול ולחבר מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל. במהלך השנים הוצע לו מספר פעמים להתמודד על תפקיד הרב הראשי לארץ ישראל, אך הוא סירב.
הרב קאפח היה מתפלל בבית כנסת אבי דוד (הרב קפאח) שנמצא בשכונת נחלת אחים ברחוב אבן ספיר 3 בבית בושרי שנבנה על ידי ציון ואסתר בושרי בשנת תרצ"ב.
נפטר בי"ח תמוז ה'תש"ס, ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
ההדרת ספרי הרמב"ם
מפעלו המרכזי של הרב קאפח היה הוצאת ספרי משנה תורה לרמב"ם.
בצעירותו בתימן היה נוהג ללמוד לפני סבו הרב יחיה קאפח את ספר הרמב"ם כאשר רוב הלומדים היו מחזיקים בספרים מדופסים אך אצל סבו שהיה נחשב בתקופה מסיימת לרב הראשי של תימן החזיק כתבי יד עתקים של הרמב"ם, וסבו היה נוהג לבאר את שינויי נוסחאות.
כמו כן היה מקובל אצלם איזה נוסח עתיק יותר.
מהדורה זו היא על פי כתבי יד מדויקים של יהודי תימן, בתוספת ביאור מאת הרב קאפח, ופירושים עתיקים.
בנוסף ההדיר את פירוש המשניות לרמב"ם, מורה נבוכים, ספר המצוות ושאר ספרי הרמב"ם.
יחס הרבי למהדורתו
הרבי עודד את הרב קאפח פעמים רבות להמשיך במפעלו.
בחודש אלול ה'תשד"מ כתב הרבי לרב קאפח "שמחתי באומרים לי כי מוציא-לאור כבוד תורתו ספר היד על פי כתבי יד וכו'". בתור השתתפות בהכנת הספרים, שלח לו הרבי את הספר "מראי מקומות לספר משנה תורה".
בשיחה בנושא "על דבר המהדורות דספר הי"ד להרמב"ם", התייחס הרבי במיוחד למהדורת הרב קאפח על פי כתבי יד תימן[3]:
ובתקופה האחרונה נתגלו ומתגלים כתבי־יד דחיבור הרמב"ם ממהדורה יותר אחרונה, ובפרט כת"י תימן, אשר, ע"פ המקובל בתימן, קיימו יהודי תימן קשר הדוק עם הרמב"ם, על ידי שלוחים כו', ומפעם לפעם שלחו לעדכן ולהגי' את ספריהם ע"פ התיקונים וההשלמות האחרונים, עד לאחרוני האחרונים, של הרמב"ם, כך שלדבריהם המהדורה שבידם היא המתוקנת והמדוייקת ביותר
הרבי הסביר מדוע למרות גילויים של כתבי יד מדוייקים יותר, אין לומר שהפוסקים שסמכו על דברי הרמב"ם ממהדורות קודמות, טעו חלילה; ולכן אין ללמוד משינוי המהדורות להלכה למעשה. אך עם זאת בסיום השיחה עודד את העוסקים במאלכת הדפסת המהדורות המדוייקות: "טוב ונכון וכו' הדבר שעוסקים בבירור וליבון דברי הרמב"ם - שינוי הנוסחאות ממהדורה למהדורה, הפסקי־דינים שבהם חזר בו וכו', כולל - הפלפול והשקו"ט בטעמי הדברים וכו', ואשרי חלקם וגדול זכותם של העוסקים במלאכה קדושה זו".
בשנת ה'תנש"א ביקש הרב קאפח[4] מהרבי הסכמה, אך הרבי סירב ואמר שאם יתחיל לתת הסכמות אין לדבר סוף. בכרך ו' של המהדורה נדפס מכתבו של הרבי לרב קאפח, בתור המלצה.
מנורת הרמב"ם
במהדורתו של הרב קאפח התפרסם לראשונה ציור מנורת המקדש בכתב יד קודש של הרמב"ם.
הרבי התייחס לציור זה כאחד ההוכחות לכך שקני המנורה היו באלכסון.
קשריו עם הרבי
הרבי התכתב ארוכות עם הרב קאפח[5]. שליחת המכתבים לרב קאפח לא נעשתה באמצעות הדואר, אלא באמצעות שליח.
הרב קאפח הקפיד לשלוח לרבי את ספריו, והרבי שלח לו חזרה את כל הספרים העוסקים ברמב"ם שיצאו על ידי קה"ת.
בתחילת הכרך השני של הרמב"ם שהוציא, כתב הרב קאפח על תקנת לימוד הרמב"ם: "והן עתה נוספה פקודת אדמו"ר הגאון ממ"ש שליט"א לגמור את ספר היד החזקה להרמב"ם מידי שנה בשנה". את הכרך העשירי הקדיש הרב קאפח לרבי.
הרב קאפח תמך בדעתו של הרבי בשלל נושאים, כמו מיהו יהודי, שלימות הארץ ולבישת פאה נכרית.
השקפותיו
כאשר החל תהליך אוסלו התנגד לו בחריפות. התבטא שאילו היו שומעים לו, היה מתקן צום תשעה באב שני ביום חתימתו של הסכם אוסלו. חתם עם רבנים נוספים על עצרות תפילה וסירוב פקודה לפנות יישובים. באותה התקופה
קישורים חיצוניים
- כשהרבי עיכב שיחת קודש עד לבירור של הרב קאפח...
- פירוש המשניות לרמב"ם על קשריו של הרב קאפח עם הרבי, בגליון 'התקשרות'.
הערות שוליים
- ↑ סבו היה מראשי הפלג הדרדעי ביהדות תימן, שהתנגדה לעיסוק בתורת הקבלה ובספר הזוהר. היו שחשדו גם ברב יוסף קאפח כי השתייך לפלג זה
- ↑ באותו זמן גזרו שלטונות תימן לאסלם את היתומים, ולכן נהגו לחתן אותם מוקדם
- ↑ ספר השיחות תשמ"ז ע' 310.
- ↑ באמצעות מנהל 'מכון משה', המו"ל של המהדורה
- ↑ חלק מהמכתבים לוקטו בסיום ספר 'הרמב"ם השלם', מהדורת חזק
