יוסף ישראל בלוי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב בלוי בשנותיו האחרונות

הרב יוסף ישראל (יוס'ל) בלוי (תש"ב, 1942 - כ"ה אלול תשע"ח, 5 לספטמבר 2018) היה חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, יו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי, רב המועצה האזורית 'תמר', מראשי עסקני חב"ד, חבר בלתי רשמי ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש וחבר הועד למען שלימות העם, חבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית (סגן מנהל), חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק (סגן מנהל), מנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד. מלבד תפקידיו בכרם חב"ד היה איש ציבור רב פעלים, יועץ בכיר לשרי החינוך והדתות, חבר דירקטוריון במפעלים שונים, מעורה מאוד בהפצת יהדות וחסידות במדינות חבר העמים, לחם לשלומם, בטחונם והתבססותם של שלוחי הרבי בתפוצות (בעיקר ברחבי בריה"מ לשעבר), פעל אישית למינוי רוב רבני חב"ד המכהנים כיום בערי ובשכונות ישראל, עמד מאחורי הקמת עשרות מבנים מוסדות ואגודות קהילתיות וטביעות אצבעותיו ניכרות בכל מפת חב"ד ליובאוויטש בארה"ק החל משנות הכ"פים ועד לפטירתו.

תולדות חיים

נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770.

מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לש. ח.- "ווען יוסף בלוי, אלע זאך אז ער מאכט, ער מאכט אין שלימות"- יוסף בלוי, כל דבר שהוא עושה, הוא עושה בשלימות.

ר' יוסף היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי לשעבר בארגון הגג. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקרית מלאכי.

יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).

בשנת תשמ"ז, עקב החיכוך בין העסקנים בהנהלת המוסדות הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי, יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגרמי"ל לנדא וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה של המועצה הנ"ל. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.

בשנת תשס"ו קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין אך אינו עובד תדיר כעורך דין למעט מקרים חריגים וגם באלו אינו מתפרנס מהם.

בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף) עסק במסגרת זה במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).

גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 15 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד בנתניה, תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת תומכי תמימים לוד, תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד).

וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם את פרוייקט 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים במדינות חבר העמים שלנשותיהם יש אזרחות ישראלית, (ע"י שקבע כי כל שליח הוא מורה) על ידי משרד החינוך (בעת ששימש כסמנכ"ל המשרד) עד עתה הזרים פרויקט זה להנ"ל למעלה מ100 מליון דולר.

הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של כפר חב"ד ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר[1].

היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של כ-23 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי הגרמי"ל לנדא כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.

הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש.

ועוד פעולות רבות נוספות.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח.

משפחתו

  • בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[2], לזכרו הוקם מכון נחלי דבש
  • בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
  • בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב" ד, ירושלים
  • בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
  • בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
  • חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבה של עמק חפר
  • חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
  • חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ורב ק״ק חב״ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
  • חתנו, ר' שניאור זלמן ווגל - אשקלון
  • חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית מלאכי
  • חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית מלאכי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.
  2. לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי.