הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף ישראל בלוי"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (תקלדה)
(36 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|thumb|left|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
 
[[קובץ:יוסל בלוי.jpg|250px|thumb|left|הרב בלוי בשנותיו האחרונות]]
 
+
הרב '''יוסף ישראל בלוי''' (יליד שנת [[תש"ב]], 1942) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], [[רב]] המועצה האזורית 'תמר', חבר [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]], חבר [[הועד למען שלימות העם]], חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, מנהל ביה"ס למלאכה בכפ"ח, מקים עמותת [[אור אבנר]] ויו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי.
הרב '''יוסף ישראל (יוס'ל) בלוי''' ([[תש"ב]], 1942 - [[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]], 5 לספטמבר 2018) היה חבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], יו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי, [[רב]] המועצה האזורית 'תמר', מראשי עסקני חב"ד, חבר בלתי רשמי [[ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש]] וחבר [[הועד למען שלימות העם]], חבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית (סגן מנהל), חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק (סגן מנהל), מנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד. מלבד תפקידיו בכרם חב"ד היה איש ציבור רב פעלים, יועץ בכיר לשרי החינוך והדתות, חבר דירקטוריון במפעלים שונים, מעורה מאוד בהפצת יהדות וחסידות במדינות חבר העמים, לחם לשלומם, בטחונם והתבססותם של שלוחי הרבי בתפוצות (בעיקר ברחבי בריה"מ לשעבר), פעל אישית למינוי רוב רבני חב"ד המכהנים כיום בערי ובשכונות ישראל, עמד מאחורי הקמת עשרות מבנים מוסדות ואגודות קהילתיות וטביעות אצבעותיו ניכרות בכל מפת חב"ד ליובאוויטש בארה"ק החל משנות הכ"פים ועד להסתלקותו.
 
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
 
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.                                                                   
 
נולד ב[[ה' אייר]] [[תש"ב]] לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.                                                                   
  
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
+
בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת [[תומכי תמימים]] בלוד ו[[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
  
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לש. ח.- "ווען יוסף בלוי, אלע זאך אז ער מאכט, ער מאכט אין שלימות"- יוסף בלוי, כל דבר שהוא עושה, הוא עושה בשלימות.
+
מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת [[תשכ"ו]]), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב [[אפרים וולף]] מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לרב בנימין גורודצקי- "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"- יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל. וש. ח. שהשמיע טענות נגדו בעת יחידות אמר הרבי- "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"- כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.
 
   
 
   
ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי לשעבר ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
+
ר' יוסף היה חבר ב[[ועד למען שלימות העם]], חבר בהנהלת [[אגו"ח]] בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי ב[[ארגון הגג למוסדות חב"ד|ארגון הגג]]. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד וב[[קרית מלאכי]].
  
יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם ושרי ממשלה והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
+
יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "[[מיהו יהודי]]" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם).
 +
היה האיש שהמציא את המושג שמוסד תורני (כגון ישיבה) מקבל תקציבים ממשרד החחינוך, וזאת לאחר שתלדנות ושכנוע.
  
בשנת תשמ"ז, עקב החיכוך בין העסקנים בהנהלת המוסדות הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה של המועצה הנ"ל. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.
+
בשנת תשמ"ז, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי.
  
בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין אך אינו עובד תדיר כעורך דין למעט מקרים חריגים וגם באלו אינו מתפרנס מהם.
+
יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' [[משה יהודה ליב לנדא]] אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חבדי"ם ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.
  
בנוסף לכך, הוא גם סא"ל בדימוס (פיקוד העורף) עסק במסגרת זה במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת.
+
בשנת [[תשס"ו]] קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.
  
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 15 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד).  
+
ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק ב[[מבצעים]] וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).
  
וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם את פרוייקט 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים במדינות חבר העמים שלנשותיהם יש אזרחות ישראלית, (ע"י שקבע כי כל שליח הוא מורה) על ידי משרד החינוך (בעת ששימש כסמנכ"ל המשרד) עד עתה הזרים פרויקט זה להנ"ל למעלה מ100 מליון דולר.  
+
גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד ב[[נתניה]], תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת [[תומכי תמימים לוד]], תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד רבות).
 +
עברו תחת ידו לחב"ד ממשרד החינוך בין 60-80 מיליון דולר.
 +
 
 +
וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בסביבות ה70 מיליון דולרים.  
  
 
הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.
 
הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של [[כפר חב"ד]] ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר{{הערה|בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.}}.
  
היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של כ-23 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות.
+
היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של 28 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי [[הגרמי"ל לנדא]] כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.
  
הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם הרב לוי לבייב, כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש.
+
הקים את ארגון '[[אור אבנר]]' יחד עם מר [[לוי לבייב]], במסגרתו מקבלים עד היום 15 בתי ספר בברית המועצות השייכים לחב"ד תקציבים ממשלתיים. כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש.
  
 
ועוד פעולות רבות נוספות.
 
ועוד פעולות רבות נוספות.
  
בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76 באור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].
+
בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור ל[[כ"ה אלול]] [[תשע"ח]].
 +
 
 +
==ספר הסוקר את תולדות חייו==
 +
בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' [[בנימין ליפקין]] וממשיכים להתפרסם מעת לעת.
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
*בנו, ר' שלום דב בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ"ד]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]].}}, לזכרו הוקם [[מכון נחלי דבש]]
 
 
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
 
*בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
*בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב" ד, ירושלים
+
*בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר [[כולל חב" ד]], ירושלים
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
+
*בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על [[שלימות הארץ]], ונפטר ב[[כ"ד כסלו]] [[תשנ]]{{הערה|לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב [[טוביה בלוי]].}}, לזכרו הוקם [[מכון נחלי דבש]]
 
*בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
 
*בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - רבה של עמק חפר
+
*בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל [[כולל חב"ד]], ביתר עילית
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - כפר חב"ד
+
*חתנו, ר' [[יוסף קרסיק]] - רבו של עמק חפר
 
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב ק״ק חב״ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
 
*חתנו, הרב [[נחום גרינוולד]] - מעורכי [[היכל הבעש"ט]] ורב ק״ק חב״ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
 +
*חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - פולין
 
*חתנו, ר' שניאור זלמן ווגל - אשקלון
 
*חתנו, ר' שניאור זלמן ווגל - אשקלון
 
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית מלאכי
 
*חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית מלאכי
 
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית מלאכי
 
*חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית מלאכי
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=100869 הרב בלוי מספר את סיפור חייו בראיון לחברת המדיה jem]''' {{וידאו}} {{שטורעם}}
 +
*בנימין ליפקין, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=100977 המחולל]''', כתבה על דמותו ופועלו לרגל מלאות 30 לפטירתו, [[שבועון כפר חב"ד]] כ"ו תשרי תשע"ט
 +
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}
 
{{מיון רגיל:בלוי, יוסף ישראל}}

גרסה מ־07:09, 9 במרץ 2020

הרב בלוי בשנותיו האחרונות

הרב יוסף ישראל בלוי (יליד שנת תש"ב, 1942) היה איש ציבור ועסקן חב"די מהבולטים שפעלו בארץ הקודש, בין התפקידים שמילא: חבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש, רב המועצה האזורית 'תמר', חבר ארגון הגג למוסדות חב"ד בארץ הקודש, חבר הועד למען שלימות העם, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית, מנהל ביה"ס למלאכה בכפ"ח, מקים עמותת אור אבנר ויו"ר המועצה הדתית בקרית מלאכי.

תולדות חיים

נולד בה' אייר תש"ב לאביו ר' ברוך יהודה בלוי ולאמו מרת רחל טעמרל.

בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב טוביה בלוי, הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ולמד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים בלוד ותומכי תמימים המרכזית ב-770.

מספר שנים לאחר נישואיו עם רעייתו מרת מרים (בשנת תשכ"ו), התחיל לעבוד כמזכיר בישיבת תומכי תמימים המרכזית והתגורר בלוד, היה הממונה על כתיבה לרבי בנוגע לחב"ד בארץ (-שנוהלה ע"י הישיבה בלוד), לאחמ"כ נתמנה כסגנו ועוזרו הראשי של הרב אפרים וולף מנהל מוסדות חב"ד בארה"ק, השתתף באסיפות רבות בהן התייעצו ראשי עסקני חב"ד בארץ הקודש כיצד להביא להרחבה ומינוף בפעולות שביקש הרבי לבצע. בשנת תשכ"ט (בעקבות עלייתם של יהודי גרוזיה לארץ) חרגה פעילותו מתחומי ישיבת תומכי תמימים המרכזית והוא נתמנה גם על בניית שיכון חב"ד בקריית מלאכי (נחלת הר חב"ד) ובלוד (מטעם אגודת חסידי חב"ד - בה שימש כחבר ההנהלה). בתקופה זו עקב חוסר משפחות שרצו לעבור לנחלת הר חב"ד עבר באישור ועידודו של הרבי יחד עם עסקנים נוספים להתגורר בה בעצמו, זכה וגילה אליו יחס מיוחד הרב חדוקוב יו"ר המזכירות, והרב גורודצקי בא כח של הרבי. זכה והרבה מן ההוראות שהורה הרבי עברו ונתבצעו על ידו. זכה ואמר עליו הרבי לרב בנימין גורודצקי- "יוסף בלוי, ס'איז ניטא קיין עניין וואס ער וויל אויספירען און ער פירט דאס נישט אויס"- יוסף בלוי, אין עניין שהוא חפץ לפעול ואינו מבצעו בפועל. וש. ח. שהשמיע טענות נגדו בעת יחידות אמר הרבי- "ווען יוסף בלוי פירט אויס אן עניין, פירט ער דאס אויס בשלימות"- כאשר יוסף בלוי מבצע עניין כלשהו, הוא מבצעו בשלימות.

ר' יוסף היה חבר בועד למען שלימות העם, חבר בהנהלת אגו"ח בארה"ק, חבר הנהלת ישיבת תו"ת המרכזית- חבר הנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק, וחבר בלתי רשמי בארגון הגג. (ועוד עמותות שאינם של חב"ד), ניהל את בית הספר למלאכה בכפר חב"ד ובקרית מלאכי.

יצר קשרים עם אישי ציבור, חכי"ם, שרי ממשלה וחצרות אדמו"רים והביא מכך תועלת רבה לחב"ד, פעל רבות לתיקון החוק "מיהו יהודי" (מתוקף חברותו בוועד לשלמות העם). היה האיש שהמציא את המושג שמוסד תורני (כגון ישיבה) מקבל תקציבים ממשרד החחינוך, וזאת לאחר שתלדנות ושכנוע.

בשנת תשמ"ז, הפסיק את פעילותו במוסדות חב"ד באופן רשמי.

יסד את כולל 'פעמי יעקב' בראשות הגאון ר' משה יהודה ליב לנדא אב"ד בני ברק, וסיע רבות בהזרמת תרומות ותקציבים עד ימיו האחרונים, הקים את המועצה הדתית תמר וסיפח אליה את המועצות האזוריות- מגילות וים המלח, ומונה כרבה האזורי של המועצה הנ"ל, במסגרת זו דאג לכך שבכל מועצה אזורית זו עד אילת אין דלת בלא מזוזה ולשם כך התרים מאות אלפי שקלים וקנה בהם את כל המזוזות הנ"ל, הכניס עשרה ספרי תורה, עשה מהפיכות בכל הבתי מלון שבאיזור זה, מינה 3 רבנים חבדי"ם ועוד. בהמשך עזב את תפקידו זה ומונה לתפקיד יו"ר המועצה הדתית קרית מלאכי.

בשנת תשס"ו קיבל הכשרה (דוקטורט- תואר שלישי) לשמש כעורך דין.

ר' יוסף שירת בצה"ל כסגן אלוף בדימוס (פיקוד העורף), במסגרת זו עסק במבצעים וקירב קצינים וחיילים שחלקם הפכו לחסידי חב"ד לתפארת. במלחמת המפרץ היה מפקד חבל בפיקוד העורף (גזרת דרום).

גם לאחר שהפסיק את עבודתו במוסדות באופן רשמי, המשיך לפעול לטובת מוסדות חב"ד ושלוחי הרבי, השיג תקציבים עבור בניית 17 מוסדות חב"ד ברחבי הארץ (-מוסדות חב"ד בנתניה, תלמוד תורה לבנים ובית ספר לבנות חב"ד בביתר עילית, בניין הזאל ובניין הכיתות של ישיבת תומכי תמימים לוד, תלמוד תורה חב"ד לבנים בלוד, מוסדות חב"ד בנחלת הר חב"ד, מוסדות חב"ד במגדל העמק, ביה"ס חב"ד כפר סבא, ביה"ס חב"ד חיפה, ביה"ס חב"ד אשדוד, ביה"ס בית חנה ירושלים, ביה"ס חב"ד קרית גת וסמינר בית חנה בדנייפרפטרובסק שבאוקרינה ועוד רבות). עברו תחת ידו לחב"ד ממשרד החינוך בין 60-80 מיליון דולר.

וכן דאג לכלל מוסדות חב"ד בארץ שיקבלו סיוע מהביטוח לאומי למרות שאינם חברים בהסתדרות. יזם פרוייקט הנקרא 'חפציבה' שמאפשר תשלום משכורות לשלוחים המשמשים כמורים במדינות חבר העמים לשעבר על ידי ממשרד החינוך, היוזמה תוקצבה על ידי המדינה בסביבות ה70 מיליון דולרים.

הגדיל את המשכורת והפנסייה של רבו של כפר חב"ד ושל נחלת הר חב"ד שתשתווה למשכורת של רב עיר[1].

היה שותף במינויים של חסידי חב"ד ברבנות של 28 ערים ומועצות מקומיות או אזוריות, בראשם מינוי הגרמי"ל לנדא כממשיך מקום אביו בעיר בני ברק בשנת תשמ"ז.

הקים את ארגון 'אור אבנר' יחד עם מר לוי לבייב, במסגרתו מקבלים עד היום 15 בתי ספר בברית המועצות השייכים לחב"ד תקציבים ממשלתיים. כן הקים את הארגון 'קונגרס יהודי בוכרה', סייע רבות בהבאת תקציבים לכולל חב"ד, כן יזם כנסים בכנסת ישראל לכבודו של הרבי מליובאוויטש.

ועוד פעולות רבות נוספות.

בשנותיו האחרונות סבל ממחלה קשה ונפטר בגיל 76, אור לכ"ה אלול תשע"ח.

ספר הסוקר את תולדות חייו

בשנותיו האחרונות החל לעסוק בכתיבת ביוגרפיה אישית, וחלק מהפרקים פורסמו עוד לפני פטירתו בקובצי מדיה באמצעות האינטרנט בעריכת הסופר החסידי ר' בנימין ליפקין וממשיכים להתפרסם מעת לעת.

משפחתו

  • בנו, ר' יצחק בלוי - יד בנימין
  • בנו, ר' מנחם מענדל בלוי - יו"ר כולל חב" ד, ירושלים
  • בנו, ר' שלום דב בער בלוי - נפל מגובה רב במהלך הפגנה על שלימות הארץ, ונפטר בכ"ד כסלו תשנ"ד[2], לזכרו הוקם מכון נחלי דבש
  • בנו, ר' ברוך יהודה בלוי - מנכ"ל רשת המוסדות אור אבנר, וקונגרס יהודי בוכרה העולמי, ביתר עילית
  • בנו, ר' ישעיהו חיים צבי בלוי - מנכ"ל כולל חב"ד, ביתר עילית
  • חתנו, ר' יוסף קרסיק - רבו של עמק חפר
  • חתנו, הרב נחום גרינוולד - מעורכי היכל הבעש"ט ורב ק״ק חב״ד - ליובאוויטש ליקווד, ניו ג'רזי
  • חתנו, ר' מאיר צבי סטמבלר - פולין
  • חתנו, ר' שניאור זלמן ווגל - אשקלון
  • חתנו, ר' חיים מאיר בורגן - קרית מלאכי
  • חתנו, ר' שמואל דוד ניימרק - קרית מלאכי

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בדומה למשכורת רבה הראשי של תל אביב.
  2. לזכרו יצא לאור הקונטרס 'באו גויים בנחלתך', מאת דודו הרב טוביה בלוי.