פתיחת התפריט הראשי

תולדות חייםעריכה

נולד במושב קוממיות לאביו הרב ראובן לימאן, יהודי ניצול שואה ממשפחה חרדית צרפתית.

כשנולד, משפחתו כבר הייתה חב"דית בזכות העובדה שאחיו ואחיותיו הגדולים למדו במוסדות ובישיבות חב"ד.

הבית בקוממיות רחש תמיד פעילות חב"דית אותה הביאו האחים מהישיבות ומבתי הספר. באופן טבעי, יוסי בצעירותו המשיך את הפעולות של אחיו לאחר שהם בגרו ועזבו את המושב. עוד לפני הגיעו למצוות כבר הזמין מניידות חב"ד טנק שיחנה ביישוב במהלך השבת ויהווה מוקד לפעילות של מסיבות שבת. הוא אף ניהל את סניף צבאות ה' המקומי בצורה פעילה, ובערב שבת היה עולה על אופניו ומחלק עלוני פרשת שבוע לכל ישובי הסביבה באיזור לכיש ושפיר.

שיא הפעילות שלו כנער צעיר היתה בתקופת חנוכה בדמות הדלקות מרכזיות בכל יישוב, ובתהלוכות ל"ג בעומר שהקיפו את כל היישובים.

בחודש ניסן תשס"א, בכניסה לשנת המאה של הרבי, החליט עוד בהיותו בחור צעיר להעניק לרבי מתנה בדמות 100 תהלוכות ל"ג בעומר. הוא גייס תרומות יפות וכן חוליות של בחורים מהישיבה בצפת, שם למד, ודאג לתהלוכה שתתקיים בכל אחד ממאה יישובי הסביבה. כך התחיל למעשה המושג 'ופרצת קוממיות' שפעיל עד היום.

לקראת שנת הלימודים תשס"ג נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.

לאחר חתונתו עם רעייתו מרת תפארת לבית הורביץ ממיאמי, החל את לימודיו בכולל בקראון הייטס ואשתו שימשה כמורה. כשנתיים לאחר החתונה, על פי תשובות מהרבי שהתקבלו באמצעות האגרות קודש החליטו לצאת לשליחות לפיליפינים.

הרב לוי משמש גם כחבר ועד כינוס השלוחים העולמי שע"י המרכז לעניני חינוך.

השליחות לפיליפיניםעריכה

בשנת תשס"ט החלו את הפעילות החב"דית במדינה ופתחו בית חב"ד בעיר מנילה בירת הפיליפינים.

פעילותם מתרכזת בעבודה עם היהודים המקומיים, הישראלים שעובדים במדינה, וכן עם מטיילים שפוקדים את המקום.

במקביל, מתעסקים בהפצת שבע מצוות בני נח והרב לוי מוסר שיעורים בקבלה לבני נח.

עשר שנים לאחר בואם למנילה חנכו במקום בניין בית חב"ד בדוגמת בניין 770 שבניו יורק. הבניין מתנשא לגובה תשע קומות וכולל בית כנסת, מסעדה כשרה, חנות לממכר אוכל כשר למהדרין, מטבח ואולם אירועים, גן ילדים, כיתות לימוד, חדרי אירוח, מקווה טהרה ועוד.

במקביל לבניית הבניין והרחבת הפעילות במנילה, גייס הרב לוי שלוחים נוספים שהתפרסו בערים נוספות ברחבי המדינה.

משפחתועריכה

קישורים חיצונייםעריכה