הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף יצחק לאש"
מ (החלפת טקסט – "[[קטגוריה:גבאי [[בית הכנסת]] ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויטש]]" ב־"[[קטגוריה:גבאי בית הכנסת ובית המדרש ליובאוויטש שבליובאוויט�) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב ישראל ואמו מרים לאה לאש. אביו היה יליד [[פולין]], ושם משפחתו המקורי היה קוק, אלא שבמהלך המלחמה החליף את שמו על מנת להסתיר את זהותו. | + | נולד ב[[כפר חב"ד]] לאביו הרב ישראל ואמו מרים לאה לאש. אביו היה יליד [[פולין]], ושם משפחתו המקורי היה קוק, אלא שבמהלך המלחמה החליף את שמו על מנת להסתיר את זהותו והינו אחיינו של ר' [[דוד קוק]] מכפר חב"ד. |
בצעירותו, למד בסניפי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]], ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]]. | בצעירותו, למד בסניפי ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[תומכי תמימים לוד|לוד]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד|כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים מוריסטון|מוריסטון]], ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] שב-[[770]]. | ||
גרסה מ־23:13, 18 בינואר 2020
הרב יוסף יצחק לאש, מומחה לאסטרונומיה שחיבר ספר המבאר את הלכות קידוש החודש בספר הרמב"ם. מכהן כגבאי בית הכנסת ובית המדרש של 770 למעלה מעשר שנים.
תולדות חיים
נולד בכפר חב"ד לאביו הרב ישראל ואמו מרים לאה לאש. אביו היה יליד פולין, ושם משפחתו המקורי היה קוק, אלא שבמהלך המלחמה החליף את שמו על מנת להסתיר את זהותו והינו אחיינו של ר' דוד קוק מכפר חב"ד.
בצעירותו, למד בסניפי ישיבות תומכי תמימים בלוד, כפר חב"ד, מוריסטון, ובישיבת תומכי תמימים המרכזית שב-770.
בזמן לימודיו בישיבה, עסק לצד שינון החומר הנצרך לסמיכה לרבנות, בלימוד תורת התכונה וגרמי השמים, כשלצורך הבנת הדברים לעומקם קבע חברותא עם המשגיח בישיבה הרב שלום מרוזוב.
לאחר נישואיו עם רעייתו נחמה, קבע את מגוריו בקראון הייטס, ובשנת תשמ"ח הוציא לאור את החוברת ספר התכונה למתחיל המבארת בצורה פשוטה וקלה את ההלכות המסובכות בהלכות קידוש החודש בספר הרמב"ם, וזאת על מנת להקל על לומדי השיעורים בתקנת הרמב"ם עליה הורה הרבי כארבע שנים קודם לכן.
בשנת תשנ"ו נבחר כאחד הגבאים של בית הכנסת ובית המדרש ב-770 והוא משמש בתפקיד לסירוגין כבר למעלה מעשור.
מידי שנה בשבוע בו חלים פרקי הרמב"ם הנוגעים להלכות קידוש החודש, נוהג להרצות ב-770 על ההלכות בליווי מפות ותרשימים, ודגמים שונים של גרמי השמים אותם יצר על מנת לסייע בהבנת ההלכות. השיעורים החלו כבר בשנת תשמ"ז.
