הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף יהודא מרטון"
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:יוסף | + | [[קובץ:יוסף יהודא מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון]] |
| − | ר' '''יוסף | + | ר' '''יוסף יהודא מרטון''' ([[כ' סיוון]] [[תרצ"ג]]-[[כ"ט כסלו]] [[תשע"ד]]) היה [[בעל מנגן]] חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן ב[[ירושלים]], ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת [[ניחו"ח]]. |
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]] | [[קובץ:יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יוסף מרטון בצעירותו]] | ||
[[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך "ערב חב"ד" שנערך בהיכל התרבות בתל אביב ([[ניסן]] תש"ל)]] | [[קובץ:ערב חב''ד בניצוח יוסף מרטון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרטון (משמאל) מנצח על מקהלת חסידים במהלך "ערב חב"ד" שנערך בהיכל התרבות בתל אביב ([[ניסן]] תש"ל)]] | ||
| − | מרטון נולד ב[[עיירה]] שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי רוזנבלה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (רבי יחזקאל פאנעט, מחשובי הרבנים באירופה). | + | הרב מרטון נולד ב[[עיירה]] שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה ב[[כ' סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי רוזנבלה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (רבי יחזקאל פאנעט, מחשובי הרבנים באירופה). |
סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות מרכזיות בקהילה היהודית בסיגישוארה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים. | סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות מרכזיות בקהילה היהודית בסיגישוארה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות [[ארץ הקודש|ארצה]] ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים. | ||
| − | בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף | + | בחודשי הקיץ של שנת [[תש"ז]] צורף יוסף יהודא לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים ב[[קפריסין]], הגיע [[ארץ הקודש|ארצה]] וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה [[משה צבי נריה|הרב נריה]] והרב צוקרמן. |
כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה. | כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס ל[[צה"ל]] ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה. | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים. | בשנת [[תשי"ט]] התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של '[[רשת אהלי יוסף יצחק]]' ב[[לוד]]. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים. | ||
| − | הרב יוסף | + | הרב יוסף יהודא מרטון [[נישואין|נשא]] את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב [[טוביה בלוי]] שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את [[בית הכנסת]] החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן. |
בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים. | בשנת [[תשכ"ג]] על פי בקשת הרב [[משה סגל]] ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מ[[כפר חב"ד]] ומ[[ירושלים]] (ביניהם: ר' [[זלמן ברונשטיין]], ר' [[אברהם ליסון]], ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
*בתו, נחמה - אשת חינוך, רעיית הרב דוד הורביץ, [[ירושלים]]. | *בתו, נחמה - אשת חינוך, רעיית הרב דוד הורביץ, [[ירושלים]]. | ||
*בתו, חיה רחל - רעיית הרב שמואל מנדלזון, מחנך בחדר חב"ד [[ביתר עלית]]. | *בתו, חיה רחל - רעיית הרב שמואל מנדלזון, מחנך בחדר חב"ד [[ביתר עלית]]. | ||
| − | *בנו, יצחק חיים - [[ביתר עלית]], | + | *בנו, יצחק חיים - [[ביתר עלית]], יו"ר החטיבה החינוכית 'חסד מנחם מענדל' בכולל חב"ד. |
*בתו, דבורה - רעיית הרב דניאל מקוביצקי, [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]]. | *בתו, דבורה - רעיית הרב דניאל מקוביצקי, [[אלעד]], מורה בתיכון [[בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]]. | ||
*בנו, יעקב - איש חינוך, בעל תפילה ובעל קורא. רעייתו מרת דבורה לאה, מחברת 'מבראשית' - התמצאות בחומש, מקראה לגיל הרך, [[לוד]]. | *בנו, יעקב - איש חינוך, בעל תפילה ובעל קורא. רעייתו מרת דבורה לאה, מחברת 'מבראשית' - התמצאות בחומש, מקראה לגיל הרך, [[לוד]]. | ||
| − | *בנו, הרב [[פנחס]] - רב ושליח הרבי | + | *בנו, הרב [[פנחס]] - רב ושליח הרבי בגבעת הרקפות [[קרית ביאליק]]. |
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־17:16, 18 בספטמבר 2018
ר' יוסף יהודא מרטון (כ' סיוון תרצ"ג-כ"ט כסלו תשע"ד) היה בעל מנגן חסיד חב"ד תושב שכונת בית וגן בירושלים, ממקימי מקהלת חב"ד, ומראשי העוסקים בהוצאה לאור של תקליטי חברת ניחו"ח.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב מרטון נולד בעיירה שעסבורג (סיגישוארה) שבאזור טרנסילבניה ברומניה בכ' סיון תרצ"ג לאביו הרב יעקב ולאמו מרת בילא מלכה. שני הוריו נמנים על צאצאי משפחות רבניות. סביו וסבתו, שניהם נכדיו של הגאון רבי זאב וולף הלוי רוזנבלה, שהתפרסם בספרו "חידושי הרז"ה". אימו, היא נכדתו של הגאון רבי משה הירש פוקס, ה"יד רמה", רבה של גרוסוורדיין, ומצד אמה היא נכדתו של ה"מראה יחזקאל" (רבי יחזקאל פאנעט, מחשובי הרבנים באירופה).
סבו, הרב צבי מרטון, ורעייתו הרבנית אידל, היו דמויות מרכזיות בקהילה היהודית בסיגישוארה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה גזלו השכנים האנטישמיים את רכוש המשפחה. הסבתא אידל זכתה לעלות ארצה ולאחר פטירתה נטמנה ב"חלקת הרבנים" בהר המנוחות שבגבעת שאול ירושלים.
בחודשי הקיץ של שנת תש"ז צורף יוסף יהודא לקבוצת ילדים שהועלתה לארץ ישראל על סיפונה של אוניית המעפילים "פאן יורק" (אחת משלושת הפאנים המפורסמים). חיל הים הבריטי עצר את הספינה וכלא את כל נוסעיה בקפריסין. לאחר שהייה בת שלושה חודשים בקפריסין, הגיע ארצה וביקש להיקלט בישיבה; כך הגיע לכפר הרוא"ה וזכה ליחס אבהי וקירבה מראשי הישיבה הרב נריה והרב צוקרמן.
כשסיים את לימודיו בישיבה ובתיכון, התגייס לצה"ל ושירת בחיל ההנדסה; לאחר שחרורו המשיך את לימודיו בטכניון בחיפה בפקולטה להנדסה.
לאורך כל שנות נעוריו התעניין במוזיקה וגילה כישרון מצוין בתחום זה. באופן ספציפי למד ניצוח ולצד עיסוקו בהוראה (מתמטיקה ומקצועות יסוד עיוניים נוספים) עסק בארגון מקהלות. כשהגיע לחיפה, השתתף בפעילות של הקאמרית בחיפה וניצח על מקהלת הנוער של בני עקיבא ועל מקהלת ביה"ס הריאלי בחיפה. בין היתר נטל חלק פעיל במופעים המוסיקאליים המרשימים שהועלו בחיפה לרגל חגיגות העשור למדינת ישראל.
התקרבותו לחב"ד
בשנת תשי"ז הכיר בחיפה את הטרקטוריסט החסידי הנודע הרב ראובן דונין שמשך אותו ללימוד חסידות והשפיע עליו להתקרב לחב"ד. בעידודו ובהשפעתו של ר' ראובן החליט ללכת לביקור בישיבת תומכי תמימים לוד - ואף זכה לקבל על כך ברכה חמה מהרבי נשיא דורנו. הוא הוקסם מהישיבה והאווירה הטהורה והמיוחדת שכבשה את ליבו, עזב את כל עיסוקיו בחיפה ונותר ללמוד חסידות אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן, שם גם רכש ידידים רבים ובהם האחים לבית ליפסקר ואייזנבאך, הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב אליהו לנדא, הרב מאיר צבי גרוזמן והרב משה נפרסטק, האחים מזרחי ועוד. בהוראתו וברכתו של הרבי החל לנצל את ידיעותיו וכישוריו המוזיקאליים בכרם חב"ד - לשחזר ניגונים עתיקים ולהפיצם בין החסידים, לרשום ניגונים מפיהם של זקני החסידים ולסייע בכל דרך לפעילות חברת ניח"ח עליה הופקד ידידו הרב שמואל זלמנוב.
בשנת תשי"ח חיבר את המילים 'ופרצת ימה ונגבה' ללחן הדוברוונאי שלא היה ידוע עד אז בין החסידים. הניגון התקבל על ידי הרבי, והפך להמנון כמעט רשמי של כלל הפעילות הציבורית של חסידי חב"ד בהפצת המעיינות בעולם כולו.
בתקופת לימודיו בישיבה, היה נוסע מידי פעם לשבות ביישובים שונים יחד עם מספר מחבריו, ועושה נפשות לחסידות חב"ד[1].
בשנת תשי"ט התבקש על ידי הנהלת רשת אוהלי יוסף יצחק להתגייס למשימת חינוך - והפך למנהל ראשון של ביה"ס של 'רשת אהלי יוסף יצחק' בלוד. עם הגעתם של עולי רומניה וצפון-אפריקה, התבקש להקים ולנהל את בית הספר במעברת עיר גנים, מוסד חינוך המפאר עד היום את שכונת "עיר גנים" במערב ירושלים.
הרב יוסף יהודא מרטון נשא את מרת חנה גיטל בת ר' יחיאל גולדברג, והצטרף לגרעין המייסד של קהילת חב"ד בשכונת פאג"י סנהדריה (בראשות ידידו הרב טוביה בלוי שליט"א). למרבה הצער לאחר כמה שנים חלתה רעייתו ונפטרה בדמי ימיה. כעבור מספר שנים נישא בשנית למרת שיינדל ועבר לשכונת "בית וגן" שם יסד עם חבריו הרב אריה שלמה יקונט, הרב קלמן שמואלביץ, הרב אברהם זלמן ויינר, הרב אברהם שלמה פבזנר וחסידים נוספים את בית הכנסת החב"די בו התקרבו עשרות רבות מקרב בני הישיבות בבית וגן.
בשנת תשכ"ג על פי בקשת הרב משה סגל ובברכת הרבי, ייסד את המקהלה החב"דית הראשונה, שהיתה מורכבת מחסידי חב"ד מכפר חב"ד ומירושלים (ביניהם: ר' זלמן ברונשטיין, ר' אברהם ליסון, ועוד), שנחלה הצלחה רבה בהופעותיה בקיסריה ובמקומות נוספים.
לאורך השנים עסק בהוצאה לאור של תקליטי ניחו"ח, ובכתיבת תווים של ניגוני חב"ד, ואף שימש ככתב קבוע של מדור הניגונים בבטאון חב"ד.
בשנת תשמ"ח, לרגל שנת הקהל, הלחין ניגון עם מילות הפסוקים העוסקים במצוות ה'הקהל' מתוך חומש דברים: "מקץ שבע שנים במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' במקום אשר יבחר. הקהל את העם, האנשים והנשים והטף.. למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלוקיכם, ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת". הניגון לא פורסם אז כל כך, ובשנת הקהל תשע"ו, הוקלט מחדש וזכה לפרסום רב.
נפטר בכ"ט כסלו תשע"ד נר חמישי של חנוכה אחרי מחלה קשה.
חיבוריו
- אנעים זמירות - בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
משפחתו
- בנו, אוריאל בנימין - צפת, איש חינוך, חזן ומוזיקאי. רעייתו רחל, מחנכת לגיל הרך.
- בתו, שלומית דקל - יקנעם, חברת הסגל החינוכי הבכיר במכללת בית רבקה, ורעייתו של הרב נועם דקל רב ושליח בעיר יקנעם עילית.
- בתו, שרה - אשת חינוך, הפועלת בקירוב, ובהקמת שיעורי הלכה לנשים דוברות עברית ודוברות אנגלית, פסנתרנית; רעיית הרב הלל גינזבורג, מאברכי כולל מיר בירושלים.
- בתו, חנה אסתר - רעיית הרב צבי אריה ביר, שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים ירושלים.
- בתו, נחמה - אשת חינוך, רעיית הרב דוד הורביץ, ירושלים.
- בתו, חיה רחל - רעיית הרב שמואל מנדלזון, מחנך בחדר חב"ד ביתר עלית.
- בנו, יצחק חיים - ביתר עלית, יו"ר החטיבה החינוכית 'חסד מנחם מענדל' בכולל חב"ד.
- בתו, דבורה - רעיית הרב דניאל מקוביצקי, אלעד, מורה בתיכון בית רבקה בכפר חב"ד.
- בנו, יעקב - איש חינוך, בעל תפילה ובעל קורא. רעייתו מרת דבורה לאה, מחברת 'מבראשית' - התמצאות בחומש, מקראה לגיל הרך, לוד.
- בנו, הרב פנחס - רב ושליח הרבי בגבעת הרקפות קרית ביאליק.
לקריאה נוספת
- סיפור אישי - פרדי ברוד, עמ' 260, ראיון עם בתו דבורה מקוביצקי.
- שבועון כפר חב"ד - גליון לחג הפסח תשס"ז, הרב מרטון מספר לבנו את סיפור חייו.
קישורים חיצוניים
- לדעת לקרוא בתורה - שיעור וידאו עם הרב מרטון.
- היו ימים: מקהלת חסידי חב"ד בניצוח הרב יוסף מרטון
- הרב מרטון שר את הניגון שלו על שנת הקהל -
- שמחה פרידמן ועמי כהן עם הניגון שחיכה 28 שנים – "הקהל"! -
- מקהלת ת"ת חברון שרים את הניגון של המלחין החב"די ל'הקהל' -
- הרב משה מרינובסקי, סיפורו של המנצח ● יין ישן וטוב - באתר שטורעם
הערות שוליים
- ↑ בין תוצאות פעולותיהם, ניתן למנות את הביקור בקיבוץ משואות יצחק, שפעל את התקרבותו של הרב חיים בנימיני, ראש ישיבת חב"ד בפטרפוליס בברזיל.
