הבדלים בין גרסאות בדף "יום טוב שני של גלויות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (←‏בגאולה: תקלדה)
שורה 24: שורה 24:
  
 
==הלכות היום==
 
==הלכות היום==
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". וכן כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|ב[[אגרות קודש]] חלק ד' עמ' רמד, חלק ז' עמוד קסח, ח"י עמוד שפו}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו}}.
+
ב[[שולחן ערוך]], מהדורה שנייה, כותב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערת שוליים|סימן א' סעיף ח'}}: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". לאידך כותב [[הרבי]]{{הערת שוליים|ב[[אגרות קודש]] חלק ד' עמ' רמד, חלק ז' עמוד קסח, ח"י עמוד שפו}}: שבני [[ארץ ישראל]] הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה [[אדמו"ר הרש"ב]]{{הערת שוליים|אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו}}.
  
 
למעשה, ישנם רבני חב"ד רבים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2095 הרב הענדל פסק לבחורים מחו"ל: לחגוג יום טוב שני]}} הלומדים ממקומות שונים שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.
 
למעשה, ישנם רבני חב"ד רבים{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2095 הרב הענדל פסק לבחורים מחו"ל: לחגוג יום טוב שני]}} הלומדים ממקומות שונים שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.

גרסה מ־01:59, 9 באוקטובר 2017

יום טוב שני של גלויות הוא היום הנוסף שמוסיפים יהודים תושבי מדינות העולם, פרט לתושבי ישראל, לכל אחד מהימים הטובים.

הסבר הלכתי

בימי בית המקדש הייתה הסנהדרין מקדשת את החודש על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואה על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש.

לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים (ניסן, אב, אלול, תשרי, כסלו, אדר ואייר‏‏) הועברה על ידי שלוחי בית הדין.

במקומות שהיו מרוחקים מירושלים, היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו חז"ל שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם.

ביום כיפור - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ופיקוח נפש הוא שיצומו במשך יומיים. ובראש השנה - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ואף תושבי ירושלים לפעמים היו עושים שני ימי קודש (כיום בכל מקום חוגגים שני ימים).

בזמן הגלות

גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את יום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות המנהג.

הסבר החסידות

בתורת החסידות מוסבר, כי השתלשלות הארועים שיצרה את הצורך ביום-טוב שני, באה במקביל לירידה רוחנית שנולדה בגלות שבעקבות חורבן בית ראשון:

בכל יום-טוב שורה בעולם גילוי רוחני גבוה. בזמן בית ראשון היו לבני ישראל נשמות גבוהות, שיכולות להכיל בבת אחת את הגילוי הרוחני הגבוה. כאשר חרב בית-המקדש השפיע הדבר לרעה על היכולת הרוחנית של הנשמות, עד שהן הגיעו למצב בו הדרך היחידה שהן מסוגלות להכיל את הגילוי הרוחני שבכל יום-טוב הוא על-ידי שיתחלק ליומיים. וזו העילה הרוחנית לכך שהשתלשלו הדברים כפי שהשתלשלו, עד שנולד 'יום טוב שני של גלויות'.

אמנם בארץ-ישראל המשיכו בכל הזמנים, גם בגלות, לחגוג יום אחד בכל חג - אך זהו מפני אווירת הקדושה המיוחדת ששוררת בארץ הקודש, עליה נאמר: "תמיד עיני השם אלוקיך בה" - והיא שמאפשרת לנשמות גם כעת להכיל את הגילוי הרוחני הגבוה בתוך יום אחד. אולם בחו"ל, שם לא קיימת קדושה זו - חוגגים יומיים.

בגאולה

בגאולה תהיה לכל היהודים נשמות גבוהות ואז ישובו לחגוג בכל העולם יום אחד בכל חג[דרוש מקור]. החתם סופר אומר אשר גם בימות המשיח יחגגו כל ישראל יומיים. הרבי ציין לחתם סופר זה[1].

הלכות היום

בשולחן ערוך, מהדורה שנייה, כותב אדמו"ר הזקן[2]: "בני ארץ ישראל הבאים לחו"ל חייבים בקדושת היום". לאידך כותב הרבי[3]: שבני ארץ ישראל הבאים לחוץ-לארץ ינהגו כבני ארץ ישראל, ובני חוץ לארץ שבאים לארץ ישראל ינהגו כבני חו"ל, וכן הורה אדמו"ר הרש"ב[4].

למעשה, ישנם רבני חב"ד רבים[5] הלומדים ממקומות שונים שבני חוץ לארץ צריכים לחגוג יומיים גם בארץ ישראל.

בני ארץ ישראל שמגעים בחגים לרבי המתגורר בחו"ל, חוגגים יומיים, מכיון שהם באים על דעת הרבי[דרוש מקור][6].

ראו גם

הערות שוליים

  1. ראה שיחת חג השבועות תנש"א.
  2. סימן א' סעיף ח'
  3. באגרות קודש חלק ד' עמ' רמד, חלק ז' עמוד קסח, ח"י עמוד שפו
  4. אגורת הקודש שלו חלק ב' עמ' תרכו
  5. הרב הענדל פסק לבחורים מחו"ל: לחגוג יום טוב שני
  6. בהמלך במסיבו כתוב שפעם אמרו לרבי שהבאים לחצרות קדשנו שומרים יומיים יום טוב מכיון שבאו על דעת הרבי, הרבי הגיב על זה שצריך לבדוק אם באמת כל מה שעושים כאן זה על דעת הרבי.