יום הכיפורים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־22:13, 21 בספטמבר 2015 מאת הנחה (שיחה | תרומות) (לבנתיים...)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור המתאר את הכהן הגדול נכנס להשתחוות ביום הכיפורים
הרבי בחלוקת מעות לצדקה ערב יום כיפור
הרבי, ערב יום כיפור

יום הכיפורים הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום י' בתשרי מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד.

מצוות היום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

תשובה וכפרה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ביום הכיפורים ישנו חיוב ומצווה לעשות תשובה וכלשון הרמב"ם:[1] "יום הכיפורים הוא 'זמן תשובה' לכל".{{והוא חיוב בפני עצמו (ואינו המשך לעשרת ימי תשובה שלכן הוא 'מוסיף' וכותב כעניין חדש על ההלכה לפני זה בקשר לעשרת ימי תשובה וגם אינו 'תוצאה' בלבד מזה שהוא 'קץ סליחה' שאם כן היה עליו לכתבו בסדר הפוך - לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205.}} "ומצוות עשה מין התורה להעיר האדם את רוחו לחזור בתשובה ביום הכיפורים שנאמר: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו"[2]

לבד זאת ישנו חיוב לעשות תשוב מצד היותו זמן מחילה ויום כפרה[3] (כדלהלן)

יום הכיפורים הוא 'קץ מחילה וסליחה לישראל' שהוא גמר העשרת ימי תשובה שבהם "התשובה והצעקה יפה ומתקבלת מיד" ונעלית יותר לפי ש"עצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים שנאמר[4]: כי ביום הזה יכפר עליכם".[5]

אולם נחלקו התנאים אם כפרתה של יום הכיפורים היא רק לשבים וחוזרים בתשובה או אף בלי התשובה.

מנהגי היום

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ערב יום הכיפורים

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ערב יום הכיפורים

בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים בגדי חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה: כפרות, טבילה במקווה, מלקות, ווידוי בתפילת מנחה, ברכת הבנים ועוד.

מנהגי ליל יום הכיפורים

לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהילים מתחילתו ועד סופו.

הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת תשי"א עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהילים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים[6].

בשנת תשי"ב, לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ובירך את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהילים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול-רם[7] [8].

כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ [9], יש לקבוע משמרות לאמירת תהילים בציבור במשך כל הלילה.

מוצאי יום הכיפורים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בעת הסעודה דמוצאי יום הכיפורים שנת תשי"א דיבר הרבי אודות המעלה דבעלי תשובה, והזכיר המאמר שהקב"ה אוהב רשעים. וסיים, שבמוצאי יום הכיפורים הכל מתוקן ומסודר ("אַלץ איז אין אָרדענונג").

בשנת תשכ"א הזכיר הרבי בשם אדמו"ר הריי"צ, שהורה שבמוצאי יום הכיפורים מתעסקים עכ"פ בדיבור בענין (עשיית) סוכה.

מהותו של יום

עיקר עניינו של יום הכיפורים הוא כלשון הרמב"ם[10] "עיצומו של יום מכפר" שביום זה מתגלה עצם ההתקשרות של נשמות ישראל עם הקב"ה ומצד זה מגיעה הכפרה וכפרה זו להיותה מגיעה מ"עיצומו של יום" נעלית יותר מכל כפרה שהיא.

'גילוי' זה מתבטא בכל ענייני היום של יום הכיפורים בעבודת הכהן גדול בבבית המקדש, בתפילות שנתקנו ביום זה, במצוות היום, ובעבודת התשובה שביום זה.(כדלהלן)

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

ספרים

מולטימדיה

הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.


הערות שוליים

  1. הלכות תשובה ב, ז.
  2. רבינו יונה בספרו שערי תשובה שער ב' אות יד בסופו.
  3. לקוטי שיחות חלק כט עמוד 205 בשולי הגליון
  4. ויקרא טז, ל.
  5. רמב"ם הלכות תשובה א, ג.
  6. ימי בראשית, עמ' 255.
  7. ראה אוצר מנהגי חב"ד אלול-תשרי, עמ' רי"ג.
  8. בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים.
  9. מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג אלול תרצ"ז.
  10. הלכות תשובה א, ג.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.