הבדלים בין גרסאות בדף "יוחנן סופר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מ (עדכון, הגהה)
מ (ביטול גרסה 301248 של 213.151.43.69 (שיחה))
 
(13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ערלוי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצל הרבי בשנת [[תשמ"ט]]]]
+
{{דמות
[[קובץ:ערלוי-ממש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר בפגישה עם ראשי [[מכון ממש]]]]
+
|שם=יוחנן סופר
'''רבי יוחנן סופר''' ([[תר"פ]] - [[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[ערלוי]] (או '''גאב"ד ערלוי'''). עמד בקשרים חמים עם [[הרבי]], וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על [[ביאת המשיח]].
+
|כינוי=האדמו"ר מערלוי
 +
|תמונה=[[קובץ:ערלוי.jpg|250px]]
 +
|תיאור= האדמו"ר אצל [[הרבי]], [[תשמ"ט]]
 +
|תאריך לידה=[[י"ג בטבת]] [[תרפ"ג]]
 +
|מקום לידה= [[ערלוי]], [[הונגריה]]
 +
|תאריך פטירה=[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]
 +
|מקום פטירה= [[ירושלים]]
 +
|מקום פעילות=[[ירושלים]]
 +
|תפקידים נוספים=
 +
|רבותיו= אביו הרב משה סופר, סבו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר פולק
 +
|תלמידיו=
 +
|חיבוריו= אמרי סופר, יומין דחנוכה, אפריון חתנים
 +
|השתייכות=[[שושלת ערלוי|ערלוי]]
 +
}}
 +
'''רבי יוחנן סופר''' ([[י"ג טבת]] [[תרפ"ג]] - [[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[ערלוי]] (או '''גאב"ד ערלוי'''). עמד בקשרים חמים עם [[הרבי]], וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]], בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על [[ביאת המשיח]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תר"פ]] לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר" שהיה אחד מחמשת החברים במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ב[[ארץ ישראל]]. הוא נחשב לאחד מממשיכי דרכה של שושלת [[החת"ם סופר]] שהוא דור חמישי אליו. אחרי [[השואה]] הקים מחדש את ישיבת פרשבורג וקהילת [[ערלוי]].  
+
נולד ב[[י"ג טבת]] [[תרפ"ג]] לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר". בצעירותו למד אצל אביו ואצל סבו, רבי שמעון סופר. כמו כן למד בישיבה בוורפלט, [[הונגריה]], אצל הרב יוסף אשר פולק. בתקופת [[השואה]] שהה במחנות העבודה ולאחר שניצל יצא לבודפסט שבהונגריה, אז [[נישואין|נשא]] את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל. בשנת [[תש"י]] עלה ל[[ארץ ישראל]].
 +
 
 +
בשנת [[תשי"ג]] הקים את ישיבת [[ערלוי]] בשכונת קטמון ב[[ירושלים]], ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין. בהמשך הוקמו מוסדות ערלוי במקומות נוספים, וקהילת ערלוי שבראשה עמד נחשבת כמממשיכה בדרכו של [[החת"ם סופר]], שהיה דור חמישי אליו.
 +
 
 +
רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי [[אהרון רוקח]] מ[[בעלז]] ורבי [[יעקב יוסף טברסקי]] מ[[סקווירא]]. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוי לחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה.
  
נפטר לאחר מחלה קצרה ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]].
+
היה מחברי מועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ב[[ארץ ישראל]].  
  
==קשריו עם חב"ד==
+
נפטר ב[[י"ג באדר א']] [[תשע"ו]], כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.
  
הרב סופר השתתף עם [[הרבי]] במאבקיו השונים על [[שלימות הארץ]].  
+
==קשריו עם הרבי==
 +
[[קובץ:ערלוי-ממש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר בפגישה עם ראשי [[מכון ממש]]]]
 +
[[קובץ:ערלויא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר ערלוי מגיה את החלטות כינוס עמותת הרבנים "פיקוח נפש"]]
 +
האדמו"ר מערלוי השתתף עם [[הרבי]] במאבקיו השונים על [[שלימות הארץ]].  
  
 
כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
 
כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.
  
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם {{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.}}.
+
בשנת [[תשל"ב]] שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם {{ציטוטון|המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים [[ארץ הקודש|ארצה]] מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר}}{{הערה|1=[[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 120.}}.
  
בשנת [[תשמ"ט]] ביקר אצל הרבי, ודיבר עימו שיחה לימודית{{הערה|1=[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]}}.
+
ב[[ה' באדר ב']] [[תשמ"ט]] ביקר אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1335 בביקור אצל הרבי (2:27)]}}. בשיחתם, אמר לו הרבי שעליו לפסוק ש[[משיח]] יבוא, מכיון שרבים צריכים לו. ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את [[קץ הגלות|הקץ]], אין זה אמור לפני זמן הקץ - אבל כיום, כשכבר [[כלו כל הקיצין]], אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה... האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]}}. בסיום השיחה אמר האדמו"ר: "רבינו, תוליכנו כולנו לקראת משיח צדקנו".
באותה הזדמנות אמר לו הרבי שעליו לפסוק ש[[משיח]] יבוא. מכיון שרבים צריכים לו, ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את הקץ, אין זה אמור לפני זמן הקץ, אבל כיום שכבר כלו כל הקיצים כמובא בגמרא סנהדרין אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה.. האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו{{הערת שוליים|1=[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1989 הרבי בשיחה עם האדמו"ר מערלוי: תפסקו שמשיח יבוא!]}}.
 
  
 
ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור ב[[בית חב"ד]] בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]}}.
 
ב[[תשרי]] [[תשס"ד]] ערך ביקור ב[[בית חב"ד]] בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו ה[[חתם סופר]], וערך שם [[סיום הרמב"ם]] לפי תקנת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2795 בבית חב"ד בסלובקיה]}}.
  
== במאבק למען שלימות הארץ ==
+
כאשר נשאל על אמונת החסידים בזיהוי [[הרבי כמלך המשיח]], הגיב, שמי שמכיר את לשונו הנקיה מבין שהוא ראוי לכך. בהזדמנות אחרת ציטט את דברי זקנו ה[[חתם סופר]] אודות [[משיח שבכל דור]], והוסיף כי לכך ראוי במיוחד מי שמלמד זכות על עם ישראל, בהביאו דוגמאות וסיפורים הממחישים הנהגה זו אצל הרבי{{הערה|קונטרס "דרכיו ראיתי", עמוד מה}}.
 +
 
 +
==במאבק למען שלימות הארץ==
  
 
רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני [[עמותת פיקוח נפש]].
 
רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני [[עמותת פיקוח נפש]].
שורה 29: שורה 51:
 
בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}.
 
בחודש [[שבט]] [[תשס"ה]] במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את [[תכנית ההתנתקות]] ל[[משאל עם]]. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=9127 מגן על שלימות הארץ]}}.
  
ב[[אייר]] [[תשס"ה]] ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-‏200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-‏100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו]}}
+
ב[[אייר]] [[תשס"ה]] ערך ביקור ב[[ישיבת ליובאוויטש טורונטו|ישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו]] וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-‏200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-‏100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=11271 בביקור בישיבת חב"ד בטורונטו]}}.
 
 
== הרב יעקב סופר ==
 
 
 
הרה"צ '''יעקב סופר''' בנו השני של רבי יוחנן, רב קהילת ערלוי בביתר, מקורב לחב"ד.
 
 
 
ב[[כסליו]] [[תשס"ג]] השתתף במעמד [[י"ט כסליו]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום הרמב"ם בביתר]}}.
 
  
בשנת [[תשס"ה]] השתתף באירוע החבד"י נגד [[ההתנתקות]], ואף סיים מסכת בסיום האירוע, כהוראת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14959 מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות]}}.
+
==משפחתו==
 +
*בנו הרב משה סופר, האדמו"ר הנוכחי
 +
*בנו הרב יעקב סופר, רב קהילת ערלוי ב[[ביתר עלית]]. מקורב לחב"ד. השתתף ב[[התוועדות]][[י"ט כסלו]] [[תשס"ג]] בביתר, וערך שם את [[סיום הרמב"ם]]{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=156 בסיום [[הרמב"ם]] בביתר]}}. כמו כן השתתף בשנת [[תשס"ה]] באירוע החבד"י נגד [[ההתנתקות]], ואף [[סיום מסכת|סיים מסכת]] בסיום האירוע, כהוראת הרבי{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=14959 מסיים מסכת באירוע נגד ההתנתקות]}}.
 +
*בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי
 +
*בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" ב[[צפת]]
 +
*בנו הרב עקיבא סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בני ברק]]
 +
*בנו הרב זלמן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[בורו פארק]]
 +
*בנו הרב אהרן סופר, רב קהילת ערלוי ב[[אלעד]]
  
 
== לקריאה נוספת ==
 
== לקריאה נוספת ==
 
*[[שיח שרפי קודש]]
 
*[[שיח שרפי קודש]]
 
*[[שמן ששון מחבריך]]
 
*[[שמן ששון מחבריך]]
 +
*שניאור זלמן לוין, '''"תפסקו את ההלכה שמשיח צריך כבר לבוא"''', {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] מס' 1010
  
 
== קישורים חיצוניים ==
 
== קישורים חיצוניים ==
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 האדמו"ר מערלוי מוסר ד"ש לרבי דרך שליחו הרב משה פרקש (11:02)] {{וידאו}} {{אינפו}}
+
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1360 האדמו"ר מערלוי מוסר ד"ש לרבי דרך שליחו הרב משה פרקש (11:02)] {{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=2177 הרבי לאדמו"ר מערלוי: תפסוק שיבא משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
+
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2177 הרבי לאדמו"ר מערלוי: תפסוק שיבא משיח] {{וידאו}} {{אינפו}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{חצרות}}
 
{{חצרות}}
[[קטגוריה:רבנים]][[קטגוריה:גאב"דים|סופר יוחנן]]
+
{{מיון רגיל: סופר, יוחנן}}
 +
[[קטגוריה:רבנים חסידיים]]
 +
[[קטגוריה:גאב"דים]]

גרסה אחרונה מ־12:01, 20 בספטמבר 2017

יוחנן סופר
האדמו"ר מערלוי
ערלוי.jpg
האדמו"ר אצל הרבי, תשמ"ט
תאריך לידה י"ג בטבת תרפ"ג
מקום לידה ערלוי, הונגריה
תאריך פטירה י"ג באדר א' תשע"ו
מקום פטירה ירושלים
מקום פעילות ירושלים
רבותיו אביו הרב משה סופר, סבו הרב שמעון סופר, הרב יוסף אשר פולק
חיבוריו אמרי סופר, יומין דחנוכה, אפריון חתנים
השתייכות ערלוי

רבי יוחנן סופר (י"ג טבת תרפ"ג - י"ג באדר א' תשע"ו) היה האדמו"ר מערלוי (או גאב"ד ערלוי). עמד בקשרים חמים עם הרבי, וזכה לביקור מיוחד אצל הרבי בחלוקת הדולרים, בו ביקש ממנו הרבי שיפסוק על ביאת המשיח.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בי"ג טבת תרפ"ג לאביו רבי משה סופר, בעל בעל ה"יד סופר". בצעירותו למד אצל אביו ואצל סבו, רבי שמעון סופר. כמו כן למד בישיבה בוורפלט, הונגריה, אצל הרב יוסף אשר פולק. בתקופת השואה שהה במחנות העבודה ולאחר שניצל יצא לבודפסט שבהונגריה, אז נשא את הרבנית מרים בת רבי יעקב פאלל. בשנת תש"י עלה לארץ ישראל.

בשנת תשי"ג הקים את ישיבת ערלוי בשכונת קטמון בירושלים, ומונה לכהן כראש הישיבה ואב בית הדין. בהמשך הוקמו מוסדות ערלוי במקומות נוספים, וקהילת ערלוי שבראשה עמד נחשבת כמממשיכה בדרכו של החת"ם סופר, שהיה דור חמישי אליו.

רבי יוחנן הסתופף בצילם של האדמו"רים רבי אהרון רוקח מבעלז ורבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא. רבים מהמנהגים שקיבל מהם הנהיג בקהילת ערלוי. כך בהשפעתו הפכה קהילת ערלוי לחצר חסידית, למרות היותה קהילה הונגרית במקורה.

היה מחברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארץ ישראל.

נפטר בי"ג באדר א' תשע"ו, כשהוא נחשב לזקן האדמו"רים.

קשריו עם הרבי[עריכה]

האדמו"ר בפגישה עם ראשי מכון ממש
האדמו"ר ערלוי מגיה את החלטות כינוס עמותת הרבנים "פיקוח נפש"

האדמו"ר מערלוי השתתף עם הרבי במאבקיו השונים על שלימות הארץ.

כמו כן, היה מגן ביד רמה על כבודו של הרבי. באחד הימים כשנפגש עם ראש ישיבה ליטאית, שביזה את הרבי, מחה בתוקף על דבריו.

בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאות לו שבעים שנה, וחותם "המתאבק בעפר רגליו ומשתחווה אפים ארצה מול כ"ק רבינו שליט"א, יוחנן בה"ק מהר"מ סופר"[1].

בה' באדר ב' תשמ"ט ביקר אצל הרבי בחלוקת הדולרים[2]. בשיחתם, אמר לו הרבי שעליו לפסוק שמשיח יבוא, מכיון שרבים צריכים לו. ומה שכתוב כי יש איסור לדחוק את הקץ, אין זה אמור לפני זמן הקץ - אבל כיום, כשכבר כלו כל הקיצין, אין איסור. לאחר שיפסוק, ידאג גם לקיום הפסק, ואף ישלח את שמש בית הדין לצורך זה... האדמו"ר מערלוי נענה בתגובה כי הוא מצטרף לפסקו של הרבי שהמשיח צריך לבוא, אך הרבי אמר לו כי אל לו לתלות זאת ביחיד - ברבי, ועליו לפסוק בעצמו[3]. בסיום השיחה אמר האדמו"ר: "רבינו, תוליכנו כולנו לקראת משיח צדקנו".

בתשרי תשס"ד ערך ביקור בבית חב"ד בעיר בריטסלבה (פרשבורג לשעבר) שבסלובקיה - מקום קבורת סבו החתם סופר, וערך שם סיום הרמב"ם לפי תקנת הרבי[4].

כאשר נשאל על אמונת החסידים בזיהוי הרבי כמלך המשיח, הגיב, שמי שמכיר את לשונו הנקיה מבין שהוא ראוי לכך. בהזדמנות אחרת ציטט את דברי זקנו החתם סופר אודות משיח שבכל דור, והוסיף כי לכך ראוי במיוחד מי שמלמד זכות על עם ישראל, בהביאו דוגמאות וסיפורים הממחישים הנהגה זו אצל הרבי[5].

במאבק למען שלימות הארץ[עריכה]

רבי יוחנן עומד בראש מאבקו של הרבי למען שלימות הארץ, כשיטת סבו בעל ה"התעוררות תשובה", ומחזק בכל עת את רבני עמותת פיקוח נפש.

בטבת תשס"ד ארגן בביתו אסיפה של ועד רבני עמותת פיקוח נפש. המשא המרכזי היה של האדמו"ר מערלוי שציין את פסק השולחן ערוך בסימן שכ"ט, ואמר שהלכה זאת נכתבה ברוח הקודש למצבנו כעת.

בחודש שבט תשס"ה במפגש מיוחד שהתקיים בין האדמו"ר מערלוי לבין שר החוץ, סילבן שלום, סירב האדמו"ר לתמוך בהצעת החוק להביא את תכנית ההתנתקות למשאל עם. "אם התוצאה הסופית תקבע כי יש לפנות את היישובים, לא אסכים בשום אופן לתת יד לכך", נימק האדמו"ר את סירובו למהלך זה, "אינני מוכן לתת גרגיר אחד מאדמת ארץ ישראל לערבים". השר שלום טען בשיחה כי רק משאל עם יוכל למנוע שפיכות דמים בין יהודים, וגם אם לבסוף יאושר הפינוי במשאל עם, הדבר יקל על המתנחלים לעשות זאת מכיוון שזהו רצון העם. האדמו"ר מערלוי אמר לו בתגובה: "עלינו להיות עקביים בעקרונות שלנו". וחזר על הוראת הרבי כי על השגרירים של ישראל לדבר בעולם על הזכות שיש לנו על הארץ הזאת מכוח ההבטחה האלוקית כפי שכתובה בתורה[6].

באייר תשס"ה ערך ביקור בישיבת חב"ד ליובאוויטש בטורונטו וזכה לקבלת פנים מרשימה. ראש הישיבה וצוות ההנהלה, השלוחים בעיר בראשות השליח הראשי הרב גרוסבאום, קרוב ל-‏200 תלמידי הישיבה, ולמעלה מ-‏100 איש מאנ"ש קיבלו את פניו[7].

משפחתו[עריכה]

  • בנו הרב משה סופר, האדמו"ר הנוכחי
  • בנו הרב יעקב סופר, רב קהילת ערלוי בביתר עלית. מקורב לחב"ד. השתתף בהתוועדותי"ט כסלו תשס"ג בביתר, וערך שם את סיום הרמב"ם[8]. כמו כן השתתף בשנת תשס"ה באירוע החבד"י נגד ההתנתקות, ואף סיים מסכת בסיום האירוע, כהוראת הרבי[9].
  • בנו הרב אברהם שמואל בנימין סופר, ראש ישיבת ערלוי
  • בנו הרב שמעון סופר, רב בית המדרש "תורת משה" בצפת
  • בנו הרב עקיבא סופר, רב קהילת ערלוי בבני ברק
  • בנו הרב זלמן סופר, רב קהילת ערלוי בבורו פארק
  • בנו הרב אהרן סופר, רב קהילת ערלוי באלעד

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

חב"ד וגדולי ישראל
חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה
טולנאברסלבבריסקפינסק קרליןסלוניםסקוויראצ'רנובילקרליןקאפוסטרחמסטריבקארוז'יןצ'ורטקובסקוליא
חצרות גליציה
באבובצאנזמחנובקהפשברסקבעלזנדבורנאביטשינאקרטשניףזוטשקא
חצרות פולין ווואהלין
אמשינובגורזוויהללעלובסטרופקובראדזיןביאלאפשיסחאאוז'רוב
חצרות הונגריה ורומניה
פאפאויז'ניץסאטמארערלוי
חצרות ארץ ישראל ומרוקו
שומרי אמונים · אשלג · אבוחצירא