הבדלים בין גרסאות בדף "יואל כהן"
| (71 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם= הרב יואל כהן | |שם= הרב יואל כהן | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=ר' יואל קאהן.jpg |
|כינוי= | |כינוי= | ||
|תיאור= | |תיאור= | ||
|תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] | |תאריך לידה= [[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] | ||
| − | |מקום לידה= [[רוסיה]] | + | |מקום לידה= [[מוסקבה]], [[רוסיה]] |
|תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]] | |תאריך פטירה= [[ו' מנחם אב]] [[תשפ"א]] | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
}} | }} | ||
| − | הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] | + | הרב '''יואל כהן''' (נהגה קאהן, [[ט"ז בשבט]] [[תר"צ]] – [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]]), שימש כ[[חוזר]] הראשי של [[הרבי]] ומשפיע [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים ב[[חב"ד]], וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי [[חסידות]] ו[[התוועדות|התוועדויות]], ובמיוחד אצל [[חסידי פולין]]. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים. |
[[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]] | [[קובץ:הרב יואל כהן אצל הרבי בחלוקת דולרים.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| הרב יואל כהן עובר אצל הרבי בחלוקת דולרים]] | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| − | ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[ | + | ר' יואל נולד ב[[ט"ז שבט]] [[תר"צ]] ב[[מוסקבה]], לאביו הרב [[רפאל נחמן כהן]]. בשנת [[תרצ"ה]] יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה ל[[ארץ ישראל]] להתגורר ב[[רמת גן]]. |
| − | בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך". | + | בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח [[הרבי]] עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע: "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך". |
| − | כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה | + | כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מ[[קנאה]] בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים. |
| − | בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]]. | + | עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[א' באדר|ראש חודש אדר א']] [[תרצ"ה]]. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו ב[[ארץ הקודש]], ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]]. |
| − | + | החל משנת [[תרח"צ]] למד בישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים בתל אביב]] אצל ה[[משפיע]] ר' [[חיים שאול ברוק]], ר' [[שלמה חיים קסלמן]] וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' [[משה גוראריה]] ומר' [[נחום גולדשמיד]], ר' [[מאיר בליז'ינסקי]] ועוד מזקני החסידים. | |
| − | |||
| − | ר' יואל | + | בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת [[פוניבז']] ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב [[ברוך דב פוברסקי]] והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז', סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית. |
| − | ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר- בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי. | + | ר' יואל ביקש מספר פעמים מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לבוא ללמוד ב-[[770]] אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני [[י' שבט]] [[תש"י]] אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה. |
| + | |||
| + | ב[[י"א שבט]] [[תש"י]], נסע ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מ[[הסתלקות]]ו של [[הרבי הריי"צ]]. בדרך ל[[ארצות הברית]] נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר - בעקבות הוראה שקיבל מ[[הרבי]], ו[[התקשרות|התקשר]] לרבי. | ||
ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי. | ב[[ט"ו אלול]] [[תשי"ד]] התחתן עם מרת לובא לאה{{הערה|ילידת ד' תמוז תרצ"ג.}}, בתו של ר' [[שניאור זלמן בוטמן]]. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי. | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו. | מיד עם הגיעו ל[[770]] ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב '[[הנחה|הנחות]]' משיחותיו של [[הרבי]], [[זקני החסידים]] שהיו עוד חוזרים אצל [[הרבי הרש"ב]] התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו. | ||
| − | ר' יואל | + | ר' יואל שימש כ[[חוזר]] תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר [[קבלת הנשיאות]] של הרבי, ב[[התוועדות]] [[י"א שבט]] [[תשי"א]] פנה אליו הרבי וביקשו להכין "[[הנחה]]" מ[[מאמר]] "[[באתי לגני]]" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי ב[[חג השבועות]] [[תשי"ב]] לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מה[[מקווה]]. בשנת [[תשכ"ה]] בעקבות ההתעסקות בכתיבת [[ספר הערכים]] ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. [[הרבי]] דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרת מצבו{{הערה|ש"פ תבא תשכ"ה.}}, בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת [[תשכ"ו]] לערך הוסיף על ידי ר' [[יהושע דובראווסקי]] חברים חדשים ב[[וועד להפצת שיחות]], והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל{{הערה|ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.}}. |
בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים. | בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ה[[התוועדות עם הרבי]] במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים. | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
===לקוטי שיחות=== | ===לקוטי שיחות=== | ||
{{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}} | {{ערך מורחב|ליקוטי שיחות}} | ||
| − | בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר'יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו | + | בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט [[לקוטי שיחות]]. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר' יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו [[חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]] ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט. |
| + | |||
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים. | בעקבות תחילת עבודתו בעריכת [[ספר הערכים]] הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים. | ||
| שורה 64: | שורה 66: | ||
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}. | בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת [[חסידות חב"ד]]. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב [[שלמה יוסף זוין]] על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"{{הערה|[https://col.org.il/news/94004 מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי]}}. | ||
| − | עם | + | בין השנים [[תשמ"ג]]–[[תשמ"ה]], דיבר הרבי ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שבת [[פרשת לך לך]] על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים{{הערה|ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.}}. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו{{הערה|כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד [[בד"צ קראון הייטס]] כרצון קודשו של הרבי}} כתב הרבי מענה מיוחד בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה: |
| + | |||
| + | {{ציטוטון|בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא '''דזמן רב''' וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) '''העיקר חסר'''. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף '''שפשוטה היא''': אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''': תביעה לבית דין ובנוגע לאיש '''מסוים''', והאיש מחנך '''בדברי אלוקים חיים''' מאות אנשים (ומהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות '''ברבים''': 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון '''שמעולם''' לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), '''מפורסם''' '''שבעידודי''' עוסק '''בכמה וכמה דברים''' ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו '''היפך הטבע''' בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו ([[לקוטי תורה]] אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע '''אף מילה אחת''' מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'}}. | ||
===משפיע ומחנך=== | ===משפיע ומחנך=== | ||
| − | תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. | + | [[קובץ:הרב יואל כהן.jpg|250px|ממוזער|שמאל|ר' יואל מוסר שיעור ל[[תמימים]] ב[[זאל הקטן]] שב[[770]] בשנים עברו]] |
| + | תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מ[[ז' אדר]] [[תשמ"ז]] כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם '''בהפכו ממש''' . . והאיש מחנך ב'''דא"ח''' (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1hrQqtkKJ1ls_03nmB2ldxoZbo47YM0um/view ליקוט מענות קודש תשמ"ז] מענה קב}}. | ||
| − | + | ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'[[קבוצה]]'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך ל[[התקשרות]] ל[[רבי]]. | |
| − | ר' יואל שימש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית - 770]], מסר שיעורים ב-[[770]] והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'{{הערה|יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות ב[[י' שבט]] ו[[י"ט כסלו]] הוא נוכח ומתוועד.}}, כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב ה[[תמימים]]) היה מדגיש בעיקר את הצורך | ||
| − | במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו | + | במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו מסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות ל[[הפצת המעיינות|הפצת החסידות]] ב[[ארצות הברית]], [[אירופה]] ו[[ארץ הקודש]], במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מ[[חסידי פולין]]. |
| − | בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד. | + | בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב [[שלמה זרחי]], הרב [[לייבל שפירא]], הרב [[נחמן שפירא]], הרב [[מענדל וכטר]], הרב [[אלימלך צוויבל]], ועוד. |
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
| שורה 80: | שורה 84: | ||
===מסעות בקרב גדולי תורה=== | ===מסעות בקרב גדולי תורה=== | ||
| + | [[קובץ:ר' יואל והרב ושטיינמן.jpeg|ממוזער|בפגישה עם הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן|אהרון שטיינמן]]]] | ||
| + | [[קובץ:ר' יואל ור' חיים.jpg|ממוזער|בביקורו אצל הרב [[חיים קנייבסקי]]]] | ||
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי. | בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי. | ||
| שורה 86: | שורה 92: | ||
בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}. | בין היתר ניפגש עם [[יעקב אריה אלתר|האדמו"ר מגור]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_החוזר_הרב_כהן_נפגש_עם_האדמור_מגור_תמליל_בלעדי_93599.html ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי] {{חב"ד און ליין}}}}, [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=93562 ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא] {{חב"ד און ליין}}}} הרב [[חיים קנייבסקי]] (בפגישה זו השתתף גם הרב [[אברהם מנחם מענדל וכטר]]){{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=65715 ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה] {{חב"ד און ליין}}}}, הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]]{{הערה|1=[http://col.org.il/show_news.rtx?artID=51448 הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן] {{חב"ד און ליין}}}}, עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]]{{הערה|שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' [[רפאל נחמן כהן]] בילדותו}}{{מקור}}, הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ו[[ר"מ]] בישיבת פונביז'), ועוד{{מקור}}. | ||
| − | ביקוריו זכו לסיקור נרחב | + | ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונות החרדית בארץ הקודש. |
===בעל מנגן=== | ===בעל מנגן=== | ||
| − | ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת | + | ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת בביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שלימד ניגונים בלתי מפורסמים. |
| − | בהרבה התוועדויות הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}. | + | בהרבה [[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של [[ד' בבות]] וכיוצא בזה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2815197 הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)]}}. |
בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי. | בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' [[צבי הירש גנזבורג]] (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי. | ||
| + | |||
| + | בהתוועדות [[פורים]] [[תשל"ט]], ניגנו ילדי טהרן ניגון על הפיוט [[יגדל א-להים חי (פיוט)|יגדל אלוקים חי]]. במהלך שירתם שאל הרבי את ר' יואל האם קלט את הניגון, באמרו: "אומרים עליך שביכלתך לקלוט ניגון"{{הערה|"מ'זאגט אז דו נעמסט איבער א ניגון". ניתן לשמוע בהקלטת השיחה מההתוועדות, בדקה 26:19.}}. | ||
===סיפורי חסידים=== | ===סיפורי חסידים=== | ||
| שורה 102: | שורה 110: | ||
===דעותיו בענין משיח=== | ===דעותיו בענין משיח=== | ||
| − | בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח] | + | [[קובץ:Image (1).png|שמאל|ממוזער|ה[[חוזר]] הרב יואל כהן באחד מנאומיו הרבים ב770 בהם ניתח וביאר את [[בשורת הגאולה]] ואת מהותה ועניינה של התגלות [[הרבי כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]]]] |
| + | |||
| + | בשנת [[תנש"א]] בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא ה[[מלך המשיח]] כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו ב[[שבועון כפר חב"ד]] אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש [[שבט]] [[תשנ"ב]] נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת{{הערה|[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח] {{אינפו}} - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' [[ישראל גרינברג]].}}. | ||
| − | בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח בדורנו ובנצחיות | + | בשנת [[תשנ"ג]] שימש כחבר ב[[המטה העולמי להבאת המשיח|מטה העולמי להבאת המשיח]]. בתקופה זו עסק בלהט בנושא [[פרסום זהות משיח]], [[גאולה]] ו[[יחי אדוננו]], בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות ל[[שבועון כפר חב"ד]] - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של [[הרבי כמלך המשיח]] בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים{{הערה|1=ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.}}. |
| − | לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]. | + | לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]], שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק ב[[פרסום זהות משיח]]. למרות שאין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח - כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "[[משיח שבכל דור|ראוי להיות משיח]]"){{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/pdf/mug2.pdf קובץ משיח וגאולה – ב]{{קישור שבור}}, עמוד 12, 19-20.}}, טען כי אין לערוך תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי [[תורת החסידות]] אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה. |
| − | |||
| − | + | ==סוף ימיו== | |
| + | עם רכישת ביתו הפרטי של ר' [[מאיר איטקין]] הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות [[ספריית ליובאוויטש]], שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית. | ||
| − | + | בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. | |
| − | בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת [[תש"פ]] בפרוץ [[מגיפת הקורונה]] בשכונת [[קראון הייטס]], נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי [[ו' במנחם אב]] [[תשפ"א]] השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] סמוך | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| − | * '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]]. | + | * '''[[ספר הערכים - חב"ד]]''' (עורך ראשי) - אנציקלופדיה ל[[תורת החסידות]] 9 כרכים (כרכים נוספים נותרו בכתיבה) בהוצאת [[קה"ת]] |
| − | * '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות | + | * קונטרס '''גדרן של מצוות חוקים ומשפטים''' במשנתו של [[הרבי]] (עורך שותף יחד עם הרב [[דוד אולידורט]]), [[תשנ"ד]]{{הערה|נדפס שוב בתוך "מחשבת החסידות" מהדורת [[מעיינותיך]], [[תשפ"ב]].}} |
| − | * '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות | + | * '''מהותם של ישראל''' - לאור תורת החסידות |
| + | * '''מאי חנוכה''' - נס [[חנוכה]] על פי תורת החסידות | ||
* '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | * '''המועדים בחסידות''' ו'''סוגיות בחסידות''' - 2 כרכים. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | ||
| − | * '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי | + | * '''חוקים ומשפטים''' - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של [[הרבי]] |
| − | * '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] | + | * '''שיעורי חסידות - גאולה''' - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי [[גאולה]], [[משיח]] ו[[בית המקדש השלישי]]. נערך על ידי ר' [[שמואל חיים בלומינג]]. יצא לאור בשנת [[תשנ"ב]] |
* '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | * '''[[אגרת התשובה]]''' - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | ||
| − | * '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על | + | * '''[[שער היחוד והאמונה]]''' - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום |
| − | * '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] | + | * '''[[מענה חכם]]''' - יישוב טענותיו של [[יואל טייטלבוים|האדמו"ר מסאטמר]] בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא ה[[ציונות]] ואודות בענין עשרת המבצעים |
| − | * '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג | + | * '''ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש''' - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג |
| − | * ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי | + | * ''' מחשבת החסידות''' - שני כרכים, לקט נושאים ב[[תורת החסידות]] וב[[:קטגוריה:ערכים במבט החסידות|מבט החסידות]], שנערכו מתוך שיעורי ר' [[יואל כהן]] על ידי הרבנים [[מנחם מענדל ברוד]] ו[[משה מרינובסקי]] עבור מדור בשם זה ב[[שבועון כפר חב"ד]]. הספר יצא לאור ב[[תשס"ה]] על ידי הרב [[מנחם מענדל קפלן (דטרויט)|מנחם מענדל קפלן]]{{הערה|הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.}}. מהדורה חדשה ומתוקנת - על "תורה ומצוות" בשנת [[תשפ"ב]] בהוצאת [[מעיינותיך]] ובעריכה מחודשת של הרב ברוד, ונכלל בו הקונטרס "גדרן של מצוות חוקים ומשפטים". |
| − | * '''בדרכי החסידים''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו | + | * '''[[בדרכי החסידים (ספר)|בדרכי החסידים]]''' - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו. חלק א - [[תשע"ה]]. מהדורה חדשה עם הוספות, יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, [[תשפ"ב]]. חלק ב - [[תשפ"ב]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] |
* '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | * '''להבין ולהשכיל'''. ביאור ארבעה מאמרים של [[הרבי]] י"ל על ידי [[מעיינותיך]] [[תשע"ו]]. בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] | ||
| − | * '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת | + | * '''שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות''' - בהוצאת מעיינותיך [[תשע"ח]], בעריכת הרב [[אליהו אברהם קירשנבאום]] והרב [[מאיר שלמה קפלן]] |
| − | * '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת | + | * '''פירורים משולחנו של ר' יואל''' - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת - אלול [[תש"פ]], בעריכת ר' אברהם גולדשמיד |
| − | * '''[[האמנתי כי אדבר | + | *'''[https://chabadpedia.co.il/images/9/90/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A_%D7%97%D7%91%D7%93%D7%99_%D7%9E%D7%94%D7%95_%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%9C.pdf חינוך חב"די מהו?]''', בהוצאת [[איגוד המלמדים (קראון הייטס)|איגוד המלמדים]], סיון תשפ"ג |
| + | *'''משולחנו של ר' יואל''' - הוצאת יחד [[תשפ"ב]], ליקוט מתוך הספרים "בדרכי החסידים" | ||
| + | *'''כולו אורה''' - הוצאת [[מעיינותיך]] [[תשפ"ג]], לקט שיחות שנמסרו על ידי ר' יואל ונערכו על ידי הרב [[מנחם מענדל פלדמן (נתניה)|מנחם מענדל פלדמן]] עבור גיליונות [[כי קרוב (גליון)|כי קרוב]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1koc74Eob-zXIPAmbH3DYH4Qq_DLolvuD/view פירסום על הספרים בגיליון כי קרוב].}} | ||
| + | |||
| + | ===לאחר פטירתו=== | ||
| + | לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר [[בית דין רבני חב"ד]] ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו{{הערה|1='''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/02/06-02-2022-00-48-46-בית-ההוראה-14-E.pdf גליון 'מבית ההוראה' 14]''', אדר א' תשפ"ב}}. | ||
| + | * '''האמנתי כי אדבר (הוצאה ב')''' - לקט נאומים, [[התוועדות|התוועדויות]], וראיונות שאמר וכתב בשנים [[תנש"א]] - [[תשנ"ד]], נאומים אלו חדורים בלהט אודות [[משיח]] ו[[הרבי כמלך המשיח]]. [[כסלו]] [[תשפ"א]], בהוצאת מכון 'חוצה'. | ||
| + | * '''שמענו מר' יואל''' - בהוצאת [[חזק]], תשפ"א חודש לאחר פטירתו | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
| − | * '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', | + | * '''השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל''', "[[תחיינו]]" גליון מס' 3, [[י' שבט]] [[תשע"ו]] |
| − | *'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29 | + | *'''ר' יואל יצר אנשים חדשים''', [[שבועון כפר חב"ד]] 1920 עמוד 29 |
| − | * | + | *'''ראש הישיבה של משנת החסידות''' - [[יצחק קפלן]] קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' [[אלול]] [[תשפ"א]] |
| + | *'''חוזרים מספרים''' - (מענדי קורטס) [[שבועון כפר חב"ד]] 1918 עמוד 44 | ||
| + | *'''כל מילה שלו זעקה 'אין עוד מלבדו'''', שלום מגידמן, גליון [[שבועון כפר חב"ד]] מס' 1970 עמוד 49-57 {{*}} '''להיות חסיד''', ישראל שוחט ע' 60-65 {{*}} '''החוזר והפרופסור''', הרב שלום מגידמן, ע' 66-70 | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| + | ;שיעורים: | ||
| + | * [http://video.chasidut.net/videos/load/hachozer שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן], באתר "חסידות נט" {{וידאו}} | ||
| + | * [https://www.chassidus.com/rebyoel/ שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן], באתר [[היכל מנחם]] | ||
| + | * [https://otzerhachassidus.com/play/?filter%5boz_presenter%5d%5b%5d=%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%99%d7%95%d7%90%d7%9c-%d7%9b%d7%94%d7%9f שיעורים], באתר [[אוצר החסידות]] | ||
;מפרי עטו, והוצאה לאור: | ;מפרי עטו, והוצאה לאור: | ||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ | *[http://www.teshura.com/teshurapdf/פירורים%20משולחנו%20של%20ר'%20יואל%20-%20תשורה%20גולדשמיד-2.pdf '''פירורים משולחנו של ר' יואל'''], תש"פ | ||
| − | *'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}} | + | *'''יומן החוזר:''' [https://files.anash.org/uploads/2021/01/יומן-החוזר-א.pdf חלק ראשון]''' {{*}} '''[https://files.anash.org/uploads/2021/03/יומן-החוזר-חלק-ב.pdf חלק שני]''', '''[https://files.anash.org/uploads/2022/08/%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%9F-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%96%D7%A8-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%92.pdf חלק שלישי]''' מערכת רבי דרייב {{PDF}}{{אנש}} |
| + | *'''[https://col.org.il/news/132646 התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה]''' {{COL}} | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}} | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=76096 אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש] {{חב"ד און ליין}} | ||
;ראיונות, הרצאות ונאומים: | ;ראיונות, הרצאות ונאומים: | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/132591 כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו]''' {{COL}}{{וידאו}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}} | *'''[https://chabad.info/video/documentary/moshiach-documentary-video/692772/ הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות]''' {{חב"ד אינפו}} | ||
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}} | * '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון!]''' באתר{{חב"ד אינפו}} | ||
| − | * ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http:// | + | * ראיון עם הרב כהן, שבועון [[כפר חב"ד]] גיליון 558, [[שבט]] [[תשנ"ג]] - [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=28818 קטעים מהראיון] - {{אינפו}} |
| − | |||
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}} | * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=14988 הקלטה מהתוועדות] של ר' יואל כהן - אתר שטורעם {{שמע}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=69786 "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות"] - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו [[תשנ"ד]] - {{אינפו}} | ||
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | *'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2523753 מפלתו של המן המודרני] {{*}} [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3346488 האורח חצה את קו התאריך]''' - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}} | ||
* {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}} | * {{קישור חבד און ליין|92599|אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית||כ"ה [[תשרי]] תשע"ו}} | ||
| − | |||
לאחר פטירתו: | לאחר פטירתו: | ||
* '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}} | * '''[https://chabad.info/beis-medrash/692667 אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה]''' - ידיעה על פטירתו באתר {{חב"ד אינפו}} | ||
| שורה 158: | שורה 181: | ||
*'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}} | *'''[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:המבשר_תורני_-_פרשת_ואתחנן.pdf דבר חב"ד אשר היה אל יואל]''', המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך {{PDF}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}} | *'''[https://col.org.il/news/132696 בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר]''' {{COL}} | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/132482 תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל]''' {{COL}} | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/132584 התוועדות ZOOM לזכרו]''' {{COL}} | ||
;שונות: | ;שונות: | ||
*'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}} | *'''[https://chabad.info/exclusive/694764/ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח]''' {{חב"ד אינפו}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/147061 כשהחוזר הרב יואל כהן עצר את הבחורים: "לא לערבב ניגונים"{{col}}] | ||
{{תורת הרבי}} | {{תורת הרבי}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| + | |||
{{מיון רגיל:כהן, יואל}} | {{מיון רגיל:כהן, יואל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]] | [[קטגוריה:חברי אוצר החסידים]] | ||
| − | [[קטגוריה:צוות | + | [[קטגוריה:צוות תומכי תמימים המרכזית]] |
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
| − | [[קטגוריה:בוגרי | + | [[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]] |
[[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]] | [[קטגוריה:אישים שהרבי סידר עבורם קידושין]] | ||
[[קטגוריה:חוזרים]] | [[קטגוריה:חוזרים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | [[קטגוריה:משפחת בוטמן]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"א]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפיעים]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת כהן (2)]] | ||
| + | [[קטגוריה:כותבי יומנים מ-770]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:17, 13 במרץ 2024
| הרב יואל כהן | |
|---|---|
| |
| לידה | ט"ז שבט תר"צ |
| מוסקבה, רוסיה | |
| פטירה | ו' מנחם אב תשפ"א |
| תפקידים נוספים | חוזר ומשפיע |
| רבותיו | כ"ק אדמו"ר הריי"צ וכ"ק אדמו"ר שליט"א |
הרב יואל כהן (נהגה קאהן, ט"ז בשבט תר"צ – ו' במנחם אב תשפ"א), שימש כחוזר הראשי של הרבי ומשפיע ישיבת תומכי תמימים המרכזית במשך שנים רבות, ופורסם כאחד המשפיעים הבולטים בחב"ד, וזאת הן בזכות היותו ה'חוזר' והן בשל כשרונותיו הייחודיים, זיכרון פינומינלי, הבנה מעמיקה וחוש הסברה. הרב כהן היה מרצה מבוקש לשיעורי חסידות והתוועדויות, ובמיוחד אצל חסידי פולין. שיעוריו לוקטו, נערכו ויצאו לאור בספרים שונים.
תוכן עניינים
תולדות חיים
ר' יואל נולד בט"ז שבט תר"צ במוסקבה, לאביו הרב רפאל נחמן כהן. בשנת תרצ"ה יצאה משפחתו מרוסיה ועברה דרך פולין בדרכה לארץ ישראל להתגורר ברמת גן. בפולין זכו להכנס ליחידות אצל הרבי הקודם, לפי המסופר כשיצאו מהיחידות שוחח הרבי עם הילד יואל, ושאלו: "מה ההבדל בין הרבי הזה לרבי שלך בחיידר?" ענה הילד יואל: "זה הרבי של כל הרביים". הרבי נהנה מהתשובה ואמר לאביו פולע: "יש לך ילד מיוחד, תשמור על הבן שלך".
כשהיו בדרכם לספינה שלח הרבי הקודם לילד יואל שגרם לו נחת רוח, חפיסת שוקולד, האימא שחששה מקנאה בין הילדים חילקה את השוקולד בין כל הילדים.
עלה לארץ ישראל בראש חודש אדר א' תרצ"ה. בשנות צעירותו חי בקהילות החסידיות שהתפתחו בארץ הקודש, בתל אביב ורמת גן.
החל משנת תרח"צ למד בישיבת אחי תמימים בתל אביב אצל המשפיע ר' חיים שאול ברוק, ר' שלמה חיים קסלמן וכן ספג חינוכו מהחסיד המשכיל ר' משה גוראריה ומר' נחום גולדשמיד, ר' מאיר בליז'ינסקי ועוד מזקני החסידים.
בניגוד לחלק גדול מבני קהילת אנ"ש שהלכו ללמוד בישיבת פוניבז' ר' יואל סירב לשמוע על הצעה כזו. גם כאשר חבריו הרב ברוך דב פוברסקי והרב שלמה ברמן עברו מישיבת אחי תמימים לפוניבז', סירב לשמוע כלל על לימוד בישיבה לא חב"דית.
ר' יואל ביקש מספר פעמים מאדמו"ר הריי"צ לבוא ללמוד ב-770 אך הרבי סירב. תקופה קצרה לפני י' שבט תש"י אישר הרבי את נסיעתו, ומיד סידר את הניירת והתכונן לנסיעה.
בי"א שבט תש"י, נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. כשעלה על האוניה לא נודע לו עדיין מהסתלקותו של הרבי הריי"צ. בדרך לארצות הברית נודע לו על הסתלקותו של הרבי הריי"צ, ונשאר - בעקבות הוראה שקיבל מהרבי, והתקשר לרבי.
בט"ו אלול תשי"ד התחתן עם מרת לובא לאה[1], בתו של ר' שניאור זלמן בוטמן. כפי שנהוג היה באותו תקופה, מי ששימש כמסדר הקידושין בחתונה היה הרבי.
פעילותו התורנית
כחוזר
מיד עם הגיעו ל770 ניכרו בו כשרונותיו המעולים, והתחיל לכתוב 'הנחות' משיחותיו של הרבי, זקני החסידים שהיו עוד חוזרים אצל הרבי הרש"ב התפעלו מכוחו המיוחד הן בהבנה והן בזכרון מדהים. הרבי הורה לו להיות חוזרו הראשי ומאז ואילך ראה בו כאחראי ראשי על כל ההנחות וההוצאה לאור של תורתו.
ר' יואל שימש כחוזר תורתו של הרבי מראשית תחילת הנשיאות. ימים ספורים לאחר קבלת הנשיאות של הרבי, בהתוועדות י"א שבט תשי"א פנה אליו הרבי וביקשו להכין "הנחה" ממאמר "באתי לגני" שנאמר בהתוועדות. ידוע גם כי בחג השבועות תשי"ב לפנות בוקר, הרבי התוועד והמתין עם אמירת המאמר עד לשובו של ר' יואל מהמקווה. בשנת תשכ"ה בעקבות ההתעסקות בכתיבת ספר הערכים ומצב רוחו הירוד, רצה ר' יואל להפסיק את החזרות. הרבי דיבר על כך בפומבי, והורה לו להמשיך בתפקידו למרת מצבו[2], בהמשך כשנה לאחר מכן בשנת תשכ"ו לערך הוסיף על ידי ר' יהושע דובראווסקי חברים חדשים בוועד להפצת שיחות, והרבי אמר בהתוועדות שהם ממונים להיות עוזרים לר' יואל[3].
בעקבות תפקידו זה, היה ר' יואל עומד בעת ההתוועדות עם הרבי במקומו הקבוע שתחת מקום ישיבתו של הרבי על מנת לעקוב אחר הדברים.
ועד להפצת חסידות
| ערך מורחב – ועד להפצת חסידות |
בשנת תשי"א הצטרף ר' יואל והחיה מחדש את הוועד להפצת חסידות שנוסד כעשר שנים לפני כן בשנת תש"א, על מנת להדפיס את שיחות הרבי, וכן על מנת להפיץ חסידות בחוגים שונים, ר' יואל ערך החומר הנדפס והנמסר בשיעורים הרדיו, במסגרת זו הגיה הרבי שיחות רבות.
לקוטי שיחות
|
| ערך מורחב – ליקוטי שיחות |
בתור חוזר כתב ר' יואל והכין להגהה שיחות רבות, מחלקם נדפסו לאחר מכן הכרכים א' עד ד' בסט לקוטי שיחות. לאחר שראו שהרבי מסכים להגיה את השיחות, אך דורש שיעברו עריכה מקיפה לפני ההכנסה להגהה, התמסר ר' יואל לעריכה מחדש של השיחות, שבהתחלה היה בעיקר שיחות על פירוש רש"י, שאותם התחיל הרבי לומר לאחר הסתלקות אמו הרבנית חנה ומהם נדפסו לקוטי שיחות חלקים ה-ט.
בעקבות תחילת עבודתו בעריכת ספר הערכים הועבר תפקידו זה האחרון לעורכים אחרים.
מאמרים מוגהים
כן כתב חלק גדול מההנחות של מאמרי הרבי, והחל משנת תשמ"ו עסק בעריכה קבועה של מאמרי הרבי והכין אותם להגהה, מהם הודפסו לאחר מכן ששה כרכי ספר המאמרים מלוקט.
ספר הערכים
|
| ערך מורחב – ספר הערכים |
בראשית שנות הנשיאות הורה הרבי לר' יואל להתחיל בכתיבת אנציקלופדיה מקיפה לתורת חסידות חב"ד. את הכתיבה התחיל יחד עם הרב חיים שלום דובער ליפסקר שבהמשך פרש מהעבודה. במענה להערת הרב שלמה יוסף זוין על האריכות רבה יותר מדי כשכל ענין מתחלק לפרטים, פרטי פרטים, ופרטי פרטי פרטים עד שהמעיין מאבד את החוט המקשר ולפעמים נדמה שהרי זה כמו מבוך, הגיב הרבי: "כמובן, צודק בהערתו ע"ד הפרטיות וכו' שבספר הערכים דחב"ד, וכמה פעמים עוררתי על דבר זה את העורכים שי' (ועוד ידי נטויה) – ולעת עתה פעלה במקצת. וקשה אפהאלטן פון קאכן זיך אין חסידות [=לעצור את ההתלהבות בחסידות], קשה "גם" להמגביל"[4].
בין השנים תשמ"ג–תשמ"ה, דיבר הרבי בהתוועדות שבת פרשת לך לך על כך שר' יואל (בלי לנקוב בשמו) לא מתמקד בכתיבת ספר הערכים[5]. כשהיו מי שניסו להתלות בדברים אלו להזמינו לדין תורה ופרסמו את האשמה זו לרעתו[6] כתב הרבי מענה מיוחד בו פירט את שבחו מחד ומאידך דוחה את הנימוקים שצויינו לתביעה:
"בתמהון הכי גדול קראתי הנ"ל והמצו"ב והסיום "ושלום על ישראל" - שלאחרי שקלא וטריא דזמן רב וחקירה ודרישה (לכאורה על כל פנים) העיקר חסר. ומכריחים אותי (וגם - להעלות על הכתב) ביטוין שאיני רגיל בהם כלל. ועל כל פנים אקצר כפי האפשרי, ובהקדמה אף שפשוטה היא: אין המדובר [ב]"יושבי קרנות" כי אם בהפכו ממש: תביעה לבית דין ובנוגע לאיש מסוים, והאיש מחנך בדברי אלוקים חיים מאות אנשים (ומהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'. ותוכן בקיצור דהתביעה: ציויתי להנ"ל בהתועדות ברבים: 1) שלא יתעסק בשום דבר אחר כו', 2) שענינו רק דבר אחד כו' 3) והנ"ל ברבים עשה בהיפך ממש ובבית המדרש - מתפלל וכו' - ולכן תוארו (ובמילא דינו) כך וכך. כיון שמעולם לא ציוויתיו (וגם לא בקשתיו כיצא בזה) הנ"ל ברבים (וגם לא ביחיד), מפורסם שבעידודי עוסק בכמה וכמה דברים ועשיריות בשנים (ובודאי גם חברי הבית דין יודעים מזה), התביעה להבית דין והאשמות דהנ"ל - פורסמו להרבה יותר מג' אנשים. והמענה שלהם על כל זה (בצירוף תוכן המצורף בזה) הוא כנ"ל! ולהעיר - גם לאחרים לא ציוויתי כנ"ל (וגם לא בקשתי) - כי זהו היפך הטבע בו נברא האדם (להתעסק רק בדבר אחד) - ועל פי המבואר בדא"ח היפך מעלתו (לקוטי תורה אמור - לז, ב. ובכמה מקומות). עוד ענין - תביעה עיקרית אשר הפונה להבית דין והמאשים וכו' - בעצמו לא שמע אף מילה אחת מכל זה שכותב בשמי. אלא ששמע אותיות פורחות ואחר כך חיפש ברשימות וכו'. ולכאורה שאלה הראשונה דהבית דין אצלו הייתה צריכה להיות: מה שמע וכו' - וה"ז עיקר גורם לכל הנ"ל. ובאם התביעה אמתית - למה העלים ענין עיקרי כזה וכו'".
משפיע ומחנך
תקופה קצרה לאחר הגיעו ל-770, נתמנה להיות מגיד שיעור בחסידות בתחילה בישיבה בבדפורד ודין ואח"כ בישיבה ב-770. בתחילת שנת תשי"ד סידרו בישיבה כיתה חדשה לחסידות וחיפשו משגיח לחסידות. הציעו לפני הרבי כמה הצעות והרבי שאל: "פארוואס ניט יואל? ער וואלט זיין פאסיק צו דעם" [=למה לא יואל? הוא מתאים לזה]. במענה קדשו מז' אדר תשמ"ז כתב עליו הרבי: "אין המדובר ב"יושבי קרנות" כי אם בהפכו ממש . . והאיש מחנך בדא"ח (מהם בתומכי תמימים) במשך עשיריות בשנים וכו'"[7].
ר' יואל שימש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770, מסר שיעורים ב-770 והתוועד עם בחורי ה'קבוצה'[8], כמו כן נהג להשתתף בחלק מאסיפות ההנהלה והיה מחווה דעה מזמן לזמן בעניני ניהול הישיבה). בהתוועדויות הרבות בקרב חסידי חב"ד (ובעיקר בקרב התמימים) היה מדגיש בעיקר את הצורך להתקשרות לרבי.
במשך שנים מסר שיעורים במונסי, ובלייקווד, במסגרתם התקרבו אלפים לחסידות חב"ד. במסגרת זו מסר שיעור שבועי בבית הכנסת חב"ד "בית מנחם" בשדרה ה-16 בבורו פארק. לעיתים יצא למסעות להפצת החסידות בארצות הברית, אירופה וארץ הקודש, במהלכם מסר שיעורי חסידות רבים לקהלים מחסידי פולין.
בין תלמידיו המובהקים נמנים סלתה ושמנה של משפיעי ורבני חב"ד, מהם: הרב שלמה זרחי, הרב לייבל שפירא, הרב נחמן שפירא, הרב מענדל וכטר, הרב אלימלך צוויבל, ועוד.
פעילות ציבורית
מסעות בקרב גדולי תורה
בשנות הסמ"ך ועי"ן במהלך מסעותיו השנתיים לארץ הקודש נפגש ר' יואל עם גדולי תורה ואדמו"רים בציבור החרדי הליטאי והחסידי.
המסע על פי עצת כמה עסקני חב"ד, בהתייעצות עם בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש, על מנת שהפגישות יביאו קירוב בין הקהלים והחצרות, דבר שייסע להפצת החסידות.
בין היתר ניפגש עם האדמו"ר מגור[9], האדמו"ר מבעלז[10] הרב חיים קנייבסקי (בפגישה זו השתתף גם הרב אברהם מנחם מענדל וכטר)[11], הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן[12], עם ראשי-ישיבת פוניבז' הרב ברוך דב פוברסקי[13][דרוש מקור], הרב חיים-פרץ ברמן (חתנו של הרב פוברסקי ור"מ בישיבת פונביז'), ועוד[דרוש מקור].
ביקוריו זכו לסיקור נרחב בעיתונות החרדית בארץ הקודש.
בעל מנגן
ר' יואל היה נודע כבעל מנגן מדייק ומופלא. את הניגונים קיבל מאביו ומזקני חסידי חב"ד כשלמד בארץ הקודש וכן מזקני החסידים ב-770. במהלך הסדר ניגונים בליל שבת בזאל הקטן ב-770, וכן בסעודות שבת בביתו, הרבה לנגן ולדייק בניגונים, ואף פעמים שלימד ניגונים בלתי מפורסמים.
בהרבה התוועדויות, הרבי היה מורה לו להתחיל את הניגונים והיה מסמן לו סימונים שונים בענין הניגונים כגון כמה פעמים לנגן התנועה האחרונה של ד' בבות וכיוצא בזה[14].
בשנות היו"ד הרבי התלונן שאין סדר בניגונים בהתוועדויות, מונה ועד המנגנים בראשות ר' צבי הירש גנזבורג (הערשקע), והוא התחיל הניגונים בהתוועדויות, מפני שר' יואל היה עסוק בסיכום השיחות בשעת הניגון, אבל מצד הרבי האחראי היה ר' יואל, ורק פעם אחת כאשר רק יואל התחיל ניגון בטעות לא מה שהרבי הורה, ור' צבי התחיל הניגון הנכון, סימן הרבי לפלא לר' יואל, ואישר הניגון של ר' צבי.
בהתוועדות פורים תשל"ט, ניגנו ילדי טהרן ניגון על הפיוט יגדל אלוקים חי. במהלך שירתם שאל הרבי את ר' יואל האם קלט את הניגון, באמרו: "אומרים עליך שביכלתך לקלוט ניגון"[15].
סיפורי חסידים
ר' יואל היה ממעתקי השמועה והמסורה בסיפורי חסידים שרבים קיבל מאביו, מחבר שמועות וסיפורים הרב רפאל נחמן כהן, וכן מחסידים מבוגרים נוספים. ר' יואל היה דייקן גדול בפרטי הסיפורים ונהג לספרם בהתוועדויות ובסעודת ליל שבת בביתו לבחורים.
וכן יצא לאור בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום.
דעותיו בענין משיח
.png)
בשנת תנש"א בעקבות עידודי הרבי לפעולות לקבלת מלכותו כמלך המשיח כתב מאמר שבו הסביר את אמונת החסידים שהרבי הוא המלך המשיח כשמבסס את דבריו על כך שהלכתית מוכח שמשיח הוא דווקא בן אדם, בשר ודם כשאף טען במאמר שלא רק שאין איסור על חסיד לומר על רבו שהוא המשיח אלא שמי שמאמין באמת שרבו הוא גדול הדור ומאמין במשיח, צריך בטבעיות להאמין שמשיח יהיה רבו, וכהנה וכהנה. המאמר הוגש לעיונו של הרבי לקבלת אישור להדפסתו בשבועון כפר חב"ד אך הרבי שלל בחריפות את הדפסתו. בחודש שבט תשנ"ב נדפס מאמר כזה תחת שמו בשבועון כפר חב"ד כששבועיים לאחמ"כ נדפס אף ראיון ארוך עמו בנושאים הללו. הדבר נעשה לאחר שהפנו שוב שאלה לרבי בנוגע לכך והרבי אישר להדפיס זאת[16].
בשנת תשנ"ג שימש כחבר במטה העולמי להבאת המשיח. בתקופה זו עסק בלהט בנושא פרסום זהות משיח, גאולה ויחי אדוננו, בהתוועדויות, שיעורים, הרצאות ובראיונות לשבועון כפר חב"ד - בהם השמיע את דעתו הברורה על הוודאות בהתגלותו השלימה של הרבי כמלך המשיח בדורנו ובנצחיות חייו בגוף גשמי. בהקשר זה השתמש בביטוי שהדבר וודאי יותר מזריחת השמש בכל בוקר, ביטוי שעם השנים הפך לסמל לעמדתו זו באותם ימים[17].
לאחר ג' תמוז תשנ"ד, שינה את דעותיו והכריז כי אין לעסוק בפרסום זהות משיח. למרות שאין ספק כי הרבי עתיד להיות המשיח - כיון שבמבט פנימי, תורתו ופועלו של הרבי הם ביטוי של גילוי נשמת המשיח (ולא רק "ראוי להיות משיח")[18], טען כי אין לערוך תעמולה על כך מחוץ לחב"ד, היות ולדבריו האמונה ברבי כמלך המשיח יסודה בביאורי תורת החסידות אודות עניינו של משיח, ולא על פסקי הלכה.
סוף ימיו
עם רכישת ביתו הפרטי של ר' מאיר איטקין הסמוך ל-770, והעברתו לידי בעלות ספריית ליובאוויטש, שופץ עבורו חדר בקומה הראשונה שם שקד על עבודתו. ובהמשך גם עבר להתגורר בקומה הראשונה של הבית.
בשנה האחרונה לחייו ידע מצבו הרפואי עליות ומורדות. בשנת תש"פ בפרוץ מגיפת הקורונה בשכונת קראון הייטס, נדבק אף הוא בנגיף אך החלים ממנו לאחר תקופה קצרה. בחודשים האחרונים לחייו אושפז מספר פעמים בבית הרפואה במנהטן עד שביום חמישי ו' במנחם אב תשפ"א השיב את נשמתו לבוראה ונקבר למחרת בבית העלמין מונטיפיורי סמוך לאוהל אדמו"ר הריי"צ.
ספריו
- ספר הערכים - חב"ד (עורך ראשי) - אנציקלופדיה לתורת החסידות 9 כרכים (כרכים נוספים נותרו בכתיבה) בהוצאת קה"ת
- קונטרס גדרן של מצוות חוקים ומשפטים במשנתו של הרבי (עורך שותף יחד עם הרב דוד אולידורט), תשנ"ד[19]
- מהותם של ישראל - לאור תורת החסידות
- מאי חנוכה - נס חנוכה על פי תורת החסידות
- המועדים בחסידות וסוגיות בחסידות - 2 כרכים. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
- חוקים ומשפטים - מהותם של המצוות על-פי שיחותיו של הרבי
- שיעורי חסידות - גאולה - שיכתוב שיעוריו של ר' יואל בנושאי גאולה, משיח ובית המקדש השלישי. נערך על ידי ר' שמואל חיים בלומינג. יצא לאור בשנת תשנ"ב
- אגרת התשובה - הוצאת מעיינות. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
- שער היחוד והאמונה - ביאורים משיעורי ר' יואל על שער היחוד והאמונה בתניא. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
- מענה חכם - יישוב טענותיו של האדמו"ר מסאטמר בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' על השקפת הרבי בנושא הציונות ואודות בענין עשרת המבצעים
- ליקוטי אמרים עם ביאור השווה לכל נפש - פירוש על התניא, בהוצאת המאור שבתורה, תשס"ג
- מחשבת החסידות - שני כרכים, לקט נושאים בתורת החסידות ובמבט החסידות, שנערכו מתוך שיעורי ר' יואל כהן על ידי הרבנים מנחם מענדל ברוד ומשה מרינובסקי עבור מדור בשם זה בשבועון כפר חב"ד. הספר יצא לאור בתשס"ה על ידי הרב מנחם מענדל קפלן[20]. מהדורה חדשה ומתוקנת - על "תורה ומצוות" בשנת תשפ"ב בהוצאת מעיינותיך ובעריכה מחודשת של הרב ברוד, ונכלל בו הקונטרס "גדרן של מצוות חוקים ומשפטים".
- בדרכי החסידים - פרקי התוועדויות סיפורים ושיעורים, בעריכת תלמידיו. חלק א - תשע"ה. מהדורה חדשה עם הוספות, יחד הוצאה לאור וספריית מעיינותיך, תשפ"ב. חלק ב - תשפ"ב. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
- להבין ולהשכיל. ביאור ארבעה מאמרים של הרבי י"ל על ידי מעיינותיך תשע"ו. בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום
- שיעורים בקונטרס ענינה של תורת החסידות - בהוצאת מעיינותיך תשע"ח, בעריכת הרב אליהו אברהם קירשנבאום והרב מאיר שלמה קפלן
- פירורים משולחנו של ר' יואל - לקט פנינים מדברים שנאמרו בהתוועדויות שערך עם בחורים שסעדו על שולחנו בליל שבת - אלול תש"פ, בעריכת ר' אברהם גולדשמיד
- חינוך חב"די מהו?, בהוצאת איגוד המלמדים, סיון תשפ"ג
- משולחנו של ר' יואל - הוצאת יחד תשפ"ב, ליקוט מתוך הספרים "בדרכי החסידים"
- כולו אורה - הוצאת מעיינותיך תשפ"ג, לקט שיחות שנמסרו על ידי ר' יואל ונערכו על ידי הרב מנחם מענדל פלדמן עבור גיליונות כי קרוב[21]
לאחר פטירתו
לאחר פטירתו, התעורר בקשר להדפסת ספריו פולמוס הלכתי האם ניתן להדפיס דברים שנערכו על פי שיעורים והתוועדויות שאמר בציבור, אף שהביע את רצונו המפורש נגד זה, כאשר בית דין רבני חב"ד ופוסקים בולטים נוספים צידדו לאסור זאת, ולאפשר את הדפסת ספריו רק על ידי תלמידיו שהוסמכו לכך על ידו[22].
- האמנתי כי אדבר (הוצאה ב') - לקט נאומים, התוועדויות, וראיונות שאמר וכתב בשנים תנש"א - תשנ"ד, נאומים אלו חדורים בלהט אודות משיח והרבי כמלך המשיח. כסלו תשפ"א, בהוצאת מכון 'חוצה'.
- שמענו מר' יואל - בהוצאת חזק, תשפ"א חודש לאחר פטירתו
לקריאה נוספת
- השקפה אחרת, הבנה אחרת, ייחול אחר - ראיון מקיף עם ר' יואל, "תחיינו" גליון מס' 3, י' שבט תשע"ו
- ר' יואל יצר אנשים חדשים, שבועון כפר חב"ד 1920 עמוד 29
- ראש הישיבה של משנת החסידות - יצחק קפלן קווים לדמותו בתוך בטאון 'אור וחיות' אלול תשפ"א
- חוזרים מספרים - (מענדי קורטס) שבועון כפר חב"ד 1918 עמוד 44
- כל מילה שלו זעקה 'אין עוד מלבדו', שלום מגידמן, גליון שבועון כפר חב"ד מס' 1970 עמוד 49-57 • להיות חסיד, ישראל שוחט ע' 60-65 • החוזר והפרופסור, הרב שלום מגידמן, ע' 66-70
קישורים חיצוניים
- שיעורים
- שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן, באתר "חסידות נט"
- שיעורים והתוועדויות של הרב יואל כהן, באתר היכל מנחם
- שיעורים, באתר אוצר החסידות
- מפרי עטו, והוצאה לאור
- פירורים משולחנו של ר' יואל, תש"פ
- יומן החוזר: חלק ראשון • חלק שני, חלק שלישי מערכת רבי דרייב
- התכתבויות ומסמכים משנותיו הצעירות של הרב ר' יואל כהן ע"ה
- אור חדש: קנאות באספקלריה תורנית סאטמר וליובאוויטש
- ראיונות, הרצאות ונאומים
- כשהנאום המעורר של ר' יואל על כפייה דתית שודר בתאגיד • צפו
- הרב יואל כהן בכינוס בט"ז שבט תשנ"ג: עידוד יחי פירושו התגלות
- הרב יואל כהן ע"ה: הופכים את ליובאוויטש למוזיאון! באתר
- ראיון עם הרב כהן, שבועון כפר חב"ד גיליון 558, שבט תשנ"ג - קטעים מהראיון -
- הקלטה מהתוועדות של ר' יואל כהן - אתר שטורעם
- "משיח כבר פה, וישנה כבר ההתגלות" - נאום הרב כהן בסעודת ההודאה המסורתית - ר"ח כסלו תשנ"ד -
- מפלתו של המן המודרני • האורח חצה את קו התאריך - הרב כהן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem
- אל תחמיצו: נאומו של ה'חוזר' - אנחנו לא מבינים אבל 'מאמינים'.. ● עברית - באתר כ"ה תשרי תשע"ו
לאחר פטירתו:
- אבל בחב"ד: ה'חוזר' המשפיע הרב יואל כהן ע"ה - ידיעה על פטירתו באתר
- תמונות מחייו
- דבר חב"ד אשר היה אל יואל, המבשר תורני פרשת ואתחנן עמוד 20 ואילך
- בניו יורק טיימס: כתבת ענק סוקרת את דמותו הנדירה של החוזר
- תורה חגרי שק: כתבה נרחבת ב'המבשר' על ה'חוזר' זצ"ל
- התוועדות ZOOM לזכרו
- שונות
- אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח
- כשהחוזר הרב יואל כהן עצר את הבחורים: "לא לערבב ניגונים"
הערות שוליים
- ↑ ילידת ד' תמוז תרצ"ג.
- ↑ ש"פ תבא תשכ"ה.
- ↑ ש"פ ט"ו בשבט תשכ"ו.
- ↑ מכתבו של הרב זוין ומענה הרבי
- ↑ ראה ש"פ לך לך תשמ"ג, מ"ד ומ"ה.
- ↑ כדי להחליש בעיני הציבור החב"די את מעמדו על רקע התערבותו לחיזוק מעמד בד"צ קראון הייטס כרצון קודשו של הרבי
- ↑ ליקוט מענות קודש תשמ"ז מענה קב
- ↑ יש לציין שאף בהתוועדויות הצוות בי' שבט וי"ט כסלו הוא נוכח ומתוועד.
- ↑ ה'חוזר' הרב כהן נפגש עם האדמו"ר מגור ● תמליל בלעדי
- ↑ ביקור היסטורי: ה'חוזר' הרב יואל כהן נפגש עם האדמו"ר מבעלזא
- ↑ ה'חוזר' של הרבי נפגש עם הרב חיים קנייבסקי ● חשיפה
- ↑ הפגישה ההיסטורית: ה'חוזר' אצל הרב שטיינמן
- ↑ שגם למד אצל אביו של ר' יואל - ר' רפאל נחמן כהן בילדותו
- ↑ הרבי מסמן לחזור על הבבא הרביעית שלוש פעמים (0:15)
- ↑ "מ'זאגט אז דו נעמסט איבער א ניגון". ניתן לשמוע בהקלטת השיחה מההתוועדות, בדקה 26:19.
- ↑ אישור הרבי לפרסום מאמרו של ה'חוזר' על זהות המשיח - מפי ר' פנחס (פינטו) גרינברג שסיפר זאת בשעת התרחשות הדברים לאחיו ר' ישראל גרינברג.
- ↑ ראה דוגמאות ב'קישורים חיצוניים' להלן.
- ↑ קובץ משיח וגאולה – ב(הקישור אינו פעיל, ג' באדר ב' ה'תשפ"ד), עמוד 12, 19-20.
- ↑ נדפס שוב בתוך "מחשבת החסידות" מהדורת מעיינותיך, תשפ"ב.
- ↑ הספר יצא שלא ברצון הרב כהן, שטען שהחומר בספר לא הוגה כל צורכו.
- ↑ פירסום על הספרים בגיליון כי קרוב.
- ↑ גליון 'מבית ההוראה' 14, אדר א' תשפ"ב
- חב"דפדיה: ערכים הדורשים השלמה
- חב"דפדיה: ערכים הדורשים מקורות
- חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ
- חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א
- חברי אוצר החסידים
- צוות תומכי תמימים המרכזית
- אישים בקראון הייטס
- בוגרי אחי תמימים תל אביב
- אישים שהרבי סידר עבורם קידושין
- חוזרים
- משפחת בוטמן
- אישים שנולדו בשנת תר"צ
- אישים שנפטרו בשנת תשפ"א
- אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי
- משפיעים
- חסידים שנפטרו עריריים
- משפחת כהן (2)
- כותבי יומנים מ-770
