יהושע הוטנר
הרב אברהם יהושע הוטנר (י"ז בכסלו תרע"א,(18 בדצמבר 1910)-כ"ו בניסן תשס"ט, 20 באפריל 2009)) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג,האנציקלופדיה התלמודית ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים. ממקימי האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק ומעורכי כתביו.
ביוגרפיה
נולד בפולין לרב יהודה ליב הוטנר, דיין בוורשה[1], ולבת-שבע, בתו של הרב יהודה הלוי סגל, גם הוא מרבני העיר. אביו היה בנו של הרב יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק.
בשנים תרפ"ג-תרפ"ז למד בישיבת "תורת חיים" בוורשה ולאחר מכן בישיבת ראדין אצל החפץ חיים (תרפ"ז-תרפ"ח) ובישיבת גרודנה אצל הרב שמעון שקאפ (תרפ"ט-תרצ"א).
באלול תרצ"ד (1934) עלה לארץ ישראל ומאז התגורר בירושלים. בתשרי תרצ"ו (1935), מיד לאחר פטירת הראי״ה קוק, יזם והקים עם גיסו הרב צבי יהודה קוק, הרב מאיר ברלין ועוד, את האגודה להוצאת ספרי הראי"ה קוק, שבה פעל כמנהל וכאחד מעורכי הכתבים[2]. במסגרת זו הציע לרצי"ה לצרף לספר אורות מאופל, את אורות ישראל והמאמר "למהלך האידאות בישראל"[3].
בשנת תש"ב (1942) ביקשו הרב מאיר ברלין לנהל את האנציקלופדיה התלמודית עם היווסדה. הוא ייסד וניהל גם את "מפעל הש"ס הישראלי השלם", שניהם במסגרת יד הרב הרצוג. במסגרת תפקידיו אלה נסע פעמים רבות, לגיוס תרומות, בדיקת כתבי יד ועוד.
נפטר בגיל 98 ונקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.
הקשר לחב"ד
בשנת תשט"ו ביקר הרב הוטנר ביחידות אצל הרבי, ביחידות דיבר איתו הרבי אודות האנציקלופדיה התלמודית בהתלהבות רבה ואודות אותו לעשות את זה בזריזות.
בהמשך התכתב הרב הוטנר עם הרבי רבות בנושא האנציקלופדיה, שבכל מכתב הרבי מעודד אותו לעשות זאת במהירות.[4]
כל כרך חדש שיצא היה הרב הוטנר שולח לרבי ובתמורה היה הרבי שולח לו מכתב הערצה והוקרה, הרבי אף סייע בהשגת כספים בשביל כרכי האנציקלופדיה.
הערות שוליים
- ↑ שערי ציון, שנה ז חוברות יב-יג, אב-אלול תרפז, דף טז, ב
- ↑ בהקדמת ספר השו"ת של הראי"ה משפט כהן שיצא לאור בשנת תרצ"ז כתב הרצי"ה ביחס לגיסו: "על חשבון מסירותו ומומחיותו יש לזקוף, לא מעט, את התקדמות ממשיותה של כל עבודת קדשנו זאת ת"ל, וגם לרבות שכלול צורך הספר וסדור דבריו".
- ↑ הקדמת הרצי"ה לספר אורות, ירושלים תש"ט, עמ' ח.
- ↑ לימים אמר הרב הוטנר שרק בזכות דרבונו של הרבי נתן לו את הכוח לעשות את האנציקלופדיה
