עריכת הדף "יהודה לייב אסתרין"

[[קובץ:יהודה לייב אסתרין.jpg|ממוזער|תצלום החותמת של הרב אסתרין]]
הרב '''יהודה לייב אסתרין''' ([[תר"ז]]-[[תרע"ב]], מכונה גם בשם 'עפשטיין') היה הרב הראשון של העיירה החסידית-חב"דית [[שצעדרין]], ו[[מורה הוראה]] מפורסם בכל [[רוסיה הלבנה]].

==קורות חיים==
שנת הולדתו של הרב אסתרין מוטלת בספק, על פי אחד המקורות{{הערה|למן יוסף בן מיכאל סלאווין משצעדרין, 'המודיע', פולטובה תרע"ב.}}, נולד בשנת [[תר"ז]].

לאחר סיום מסלול לימודיו, הכשרתו לכהן ברבנות, ונישואיו, התמנה לכהן ברבנות העיר טיחיניץ שב[[פלך מוהילוב]].

בשנים אלו התידד מאוד עם הרב [[חיים חזקיהו מדיני]] בעל ה'שדי חמד', והתכתב עמו רבות בעניני הלכה ומנהג{{הערה|חלק מההתכתבויות הובאו בספרו של הרב מדיני, 'שדי חמד'.}}.

היה ידוע כאיש שלום שיודע לפשר בתבונה בין הניצים בדיני ממונות, והיה נקרא מידי פעם לעיירות שונות על מנת להשכין שלום. ולאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[התקשרות|התקשר]] לבנו, [[אדמו"ר המהר"ש]].

===רב העיר [[שצעדרין]]===
עם הקמתה וביסוסה של המושבה היהודית-חסידית ב[[שצעדרין]], התמנה כרבה הראשון של המושבה{{הערה|ישנם חילוקי דעות בנוגע לשנת התמנותו, ומי מרבותינו נשיאינו הטיל עליו את התפקיד. על פי 'רשימות דברים' לרב יהודה חיטריק מונה לתפקיד זה עוד על ידי אדמו"ר הצמח צדק, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו}}.

מלבד תפקידו כ[[מורה הוראה]], עסק רבות בביסוסה ופיתוחה של המושבה, והתערה בין תושביה כשהוא מסייע בכל יכולתו בכל המישורים.

בין פעולותיו ניתן למנות הקמת קופת גמילות חסדים בשם "לינת הצדק" בשנת [[תר"ס]], שפעלה במתן הלוואות כספיות לנצרכים, הקמת ישיבת [[תומכי תמימים שצעדרין|תומכי תמימים]] בעיירה, ודאגה ל[[קמחא דפסחא|צרכי הפסח]] לעניי העיר.

היה נוסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[חודש החגים]] יחד עם תושבי העיירה, ואף השתתף בשמחת [[ברית מילה|ברית המילה]] של [[אדמו"ר הריי"צ]].

===פטירתו===
נפטר ביום [[כ"א אדר]] [[תרע"ב]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] של העיירה, בהשתתפות כל תושבי העיירה, שהורידו אותו בבכי אל הקבר כשהם סופדין מרה על פטירתו. 

על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]], את מקומו ברבנות העיירה שצעדרין מילא הרב [[רפאל כהן גארמענאוויטש]].

==כתביו==
לאחר פטירתו נמצאו גליונות בכתב ידו בהם מופיעים חידושי תורה שכתב, הכרוכים בגליון נייר שקרא לו בשם "אפיק יהודה", שם גם מופיעים תשובות בהלכה שהשיב לשואליו.

כתב יד זה אבד במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], ולא ראה מעולם את אור הדפוס.

מלבד תכריך כתבים זה, מפוזרים חלק מחידושי תורתו במקומות שונים, וביניהם בגליון 'המודיע' שיצא לאור בפולטובה, ובסדרת הספרים 'שדי חמד'.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק|אסתרין יהודה לייב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|אסתרין יהודה לייב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|אסתרין יהודה לייב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|אסתרין יהודה לייב]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ב]]