הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה יהושע צדקה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ (עריכה אנציקלופדית)
שורה 15: שורה 15:
 
|השתייכות= עדות המזרח
 
|השתייכות= עדות המזרח
 
}}
 
}}
[[הרב]] '''יהודה יהושע צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]])  הינו מחבר הספר 'קול יהודה' וראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה ב[[ירושלים]], עמד בקשרים עם [[הרבי]] ועם [[חסידות חב"ד]].
+
[[הרב]] '''יהודה יהושע צדקה''' ([[ג' בשבט]] [[תר"ע]] - [[י"ב בחשוון]] [[תשנ"ב]])  היה ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה ב[[ירושלים]], עמד בקשרים עם [[הרבי]] ועם [[חסידות חב"ד]].
  
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
הרב יהודה יהושע צדקה נולד ביום [[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] לרב שאול ומרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים (בעל "בן איש חי"). נקרא "יהודה" על שם סבו, רבי יהודה סומך מבגדד והשם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו{{הערה|ראה ספר וזאת ליהודה}}. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף" והיה מבחירי התלמידים.  
+
נולד ב[[ג' בשבט]] שנת [[תר"ע]] ב[[ירושלים]] לרב שאול ולמרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי [[יוסף חיים מבגדד]] הבן איש חי. נקרא "יהודה" על שם סבו רבי יהודה סומך מבגדד ואת השם "יהושע" הוסיפו לו על פי [[חלום]] של אמו. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף".  
  
 
בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.
 
בשנת [[תרצ"ד]] התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.
  
במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה. העמיד אלפי תלמידים שרבים מהם משמשים כראשי ישיבות וגדולי תורה. ביניהם; בן אחותו הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב בן ציון אבא שאול ועוד.
+
במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת [[תרצ"ז]] מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת [[תש"ל]] מונה לראש הישיבה.
  
בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר{{הערה|לבית מימון סודרי - שמש ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים}}. מרת תמר נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].
+
בשנת [[תשל"ט]] נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר לבית מימון סודרי - שמש ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים. נפטרה ביום [[י"ד באדר]] [[תשס"ז]].
  
 
הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.
 
הרב צדקה היה גאון ב[[נגלה]] וב[[נסתר]], עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם [[עובד ה']] ב[[תפילה]] בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.
  
במוצאי [[שבת|שבת קודש]] יום [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.
+
במוצאי [[שבת]] [[י"ב בחשוון]] שנת [[תשנ"ב]], נפטר.
  
 
==קשריו עם הרבי==
 
==קשריו עם הרבי==
שורה 35: שורה 35:
 
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה ([[כסלו]] [[תשמ"ח]])]]
 
[[קובץ:ברכת הרבי לחתונה נכדת יהודה צדקה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה ([[כסלו]] [[תשמ"ח]])]]
 
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]
 
[[קובץ:מכתב יהודה צדקה לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה]]
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], בכינוסי [[ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.
+
הרב צדקה העריץ את [[הרבי]] כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"{{הערה|יחד עם הרבנים; [[יעקב בצלאל ז'ולטי]] ו[[שמואל אלעזר הלפרין]].}}. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד ב[[ירושלים]]; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, ב[[סיום הרמב"ם|סיומי הרמב"ם]], [[בתהלוכות ל"ג בעומר]] לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי ה[[ליקוטי שיחות]] של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם{{הערה|את הקונטרסים הביא לו הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] מ[[ירושלים]].}}.
  
הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון {{הערה|(בשנת [[תשמ"ה]])}} כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד [[הרמב"ם]] לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים נאם ואמר: {{ציטוטון|מאז ימי הרמב"ם, מעטים הם הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו מעמד זה}}. הרב צדקה השתתף בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.
+
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי.
  
בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של רבי [[ישראל אבוחצירה]]. במהלך החגיגה אמר: {{ציטוטון|יהי רצון שזכותו של אותו צדיק קדוש רבי ישראל אבוחצירה הנקרא בפי כל "בבא סאלי" זצוק"ל, וזכותו של יבדלח"ט כ"ק האדמו"ר הצדיק מרן הרבי מליובאוויטש שליט"א, תעמוד לנו ולכל ישראל, שנלך באור התורה, וספר התורה ילוונו בכל דרכנו, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי התורה הזאת}}.
+
ב[[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי.
  
ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור לרפואת הרבי {{הערה|[[שמיני עצרת תשל"ח]])}}. במכתבו למסיבה כתב הרב צדקה:
+
הרב צדקה תמך ב[[תקנת לימוד הרמב"ם]] של הרבי. לקראת [[סיום הרמב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]] כתב: {{ציטוטון|חזקו ואמצו, זכות [[הרמב"ם]] תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד [[הרמב"ם]] לכלל ישראל}}. בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים אמר בנאומו שמאז ימי הרמב"ם, מעטים הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו סיום הרמב"ם. הרב צדקה השתתף גם בסיום [[הרמב"ם]] בשנת [[תשמ"ו]] בירושלים{{הערה|נאומו הודפס בספר "[[מקדש מלך]]" ע' 39.}}.
  
{{ציטוטון|לכבוד הרבנים הגאונים וק"ק הנכבדים המשתתפים בסעודת הודיה על הצלת כ"ק מרן הגאון קדוש ישראל אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו. שמחה זו של החלמת האדמו"ר כהיום הזה לפני עשר שנים היא שמחה כללית לכל עם ישראל. ולכן מחובתנו להרגיש זאת ולהודות ולהלל לשם יתברך.. כי הצלתו היא הצלת כלל ישראל.. מפאת חולשתי לא יכולתי להשתתף בעצמי, ולכן אני כותב זאת שתהיה לי זכות במקצת. יהי רצון שה' יאריך את ימיו ושנותיו בבריאות איתנה, ויזכה להנהיג את עם ישראל בכל העולם בבריאות שלימה, עד ביאת גואל צדק בקרוב אמן. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. ממני הקטן יאודה צדקה.}}
+
בשנת [[תשמ"ו]] נערכה בעיר [[נתיבות]] חגיגת סיום [[ספר תורה]] לזכרו של [[הבאבא סאלי]]. במהלך החגיגה בירך את הקהל שזכותו של הבאבא סאלי ושל יבדלח"ט הרבי תעמוד לעם ישראל.
  
ביום [[ט"ו בכסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. על גבי ההזמנה כתב: {{ציטוטון|לכבוד מרן הגאון הגדול, מורנו ורבנו ועטרת ראשנו, כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א}}. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.
+
ב[[ראש חודש]] [[כסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נערכה בירושלים חגיגת עשור ל[[ראש חודש כסלו תשל"ח]], הרב צדקה שלח מכתב למעמד.
  
בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] רעייתו של הרבי, מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי: {{ציטוטון|כבוד מרן גאון ישראל וקדושו כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, מזועזעים אנחנו מפטירת הצדקת הרבנית. ויהי רצון שבזכות הרבצת תוה"ק ומפעליו הקדושים והטהורים בכל העולם יזכה לנחמה שלימה}}. ביום [[כ"ז בשבט]] שהיה ב"שבעה" לרבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה ואמר: {{ציטוטון|מי יתן וזכותו של אותו צדיק, כבוד קדושת האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, תשפיע ותערה רוח טהרה על כולנו, שנזכה לעמוד בפרץ ולעמוד על המשמר, ויקוים בנו והייתם לי סגולה, שנהיה כולנו עם קדוש, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן.}}
+
ביום [[ט"ו בכסלו]] שנת [[תשמ"ח]] נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב [[מנחם בן ציון וילהלם]] שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.
  
מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי וכך כתב:
+
בשנת [[תשמ"ח]], לאחר [[הסתלקות]] הרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]], שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי. ביום [[כ"ז בשבט]] במהלך ה"שבעה" על רבנית, נערך כינוס "[[הקהל]]" של רבני [[ארץ הקודש]] בירושלים, בו נאם הרב צדקה.
  
{{ציטוטון|אל כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א. הנני, לאחר נשיקת יד קדשו, מודה לו על העבר שהתפלל עלי וב"ה נושעתי, ועתה אני מבקש על להבא לקראת השנה החדשה הבעל"ט, שיתפלל עלי אני יאודה יהושוע חיים בן שמחה. בריאות והצלחה ב[[רוחניות]] וב[[גשמיות]]. אני וכל הבנים ומשפחותיהם, וכל הנכדים, שיזכו לתורה ויראת-שמים ובריאות ונחת. ויקויים בכבוד-תורתו ואברכה מברכיך. ממני הקטן יאודה צדקה בן שמחה".}}
+
מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי [[מנחם בן ציון וילהלם|הרב וילהלם]] מכתב אל הרבי.
  
בשנת [[תנש"א]]  כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}} כתב בין היתר: {{ציטוטון|מה נעמו אמרי קודש כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בלקוטי שיחות}}. בספרו "קול יהודה"{{הערה|[[פרשת ויצא]] דף קסח.}} מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה{{הערה|המשך הדברים שם: {{ציטוטון|כי ידוע שכל מעשה אבות סימן לבנים, וכל ה[[חלום]] הזה וכל גלות יעקב סימן לבנים, והכוונה כאן, כי ישראל כשילכו בגלות יפחדו מחיות רעות, אלו דיעות רעות שמא יתקלקלו מדיעות והשקפות רעות, פן יכנסו בראשם דיעות מינים ואפיקורסים, שמא ח"ו יתבלבלו דעתם ואז הסכנה על כל הגוף, לכן היה צריך לקחת '''מאבני המקום''' אבנים קדושים של [[בית המקדש]] להגן עליהם, ואז אם השכל שמור אז אין חשש מחיות רעות, ועם ישראל חי וקיים בקדושתו ובטהרתו.
+
בשנת [[תנש"א]]  כתב מאמר תורני עבור [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|גיליון מ[[חודש אייר]]}}, בו כתב גם על סדרת ה[[לקוטי שיחות]]. בספרו "קול יהודה" כשהוא מציין לדברי הרבי וכותב: {{ציטוטון|עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה}}.
  
"ובדרך זו המשיך האדמו"ר שליט"א את הכתוב בתהלים "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך", אם מוכרח אתה לצאת לעבודה, הזהר יגיע כפיך כי תאכל, תשקיע שם רק את הידים, ולא את הראש. כי הראש צריך להיות שקוע בעבודת ד' ובלימוד התורה, גם כשאתה נמצא בעבודה. ורק את הידים והכפים יהיו שם ולא הראש. ולכן יעקב אבינו בידעו את המצב, עשה הגנה להראש בלבד, כי העיקר שם הפחד, ואם הראש שמור אז הכל שמור, עיין שם ותהנה}}.}}}}
+
ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] בעת ביקור תלמידו ואחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אצל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.
 
 
ביום [[ו' בחשוון]] [[תשנ"ב]] נסע תלמידו-אחיינו, הרב [[מרדכי אליהו]], אל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: {{ציטוטון|יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה}}.
 
 
 
===הקדשות לרבי===
 
[[קובץ:הקדשת יהודה צדקה לספר ששלח לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הקדשת הרב צדקה על ספרו "קול יהודה" ששלח לרבי ([[אדר ב']] [[תשמ"ד]])]]
 
לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א ב[[ניסן]] שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת [[תשמ"ב]], שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי: {{ציטוטון|לכבודו של מרן הגאון הקדוש האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בהגיעו לגבורות שמונים שנה. יזכה עוד רבות בשנים להגביר חיילים לתורה וליראה כדרכו בקודש בכל קצוי תבל, ולתקן עולם במלכות שד"י, בביאת גוא"צ בב"א}}.
 
 
 
ביום [[כ"ג באדר ב']] שנת [[תשמ"ד]] שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי:
 
 
 
{{ציטוטון|לכבוד מורינו ורבינו מנהיג הרוחני של בית ישראל, כ"ק האדמו"ר מנחם מענדיל שניאורסהון שליט"א. יתן ד' וכבוד-תורתו ימשיך מנהיגותו עד בוא משיח צדקנו, ויזכה כבוד-תורתו לקבל את פניו, ויחד איתו יזכו כל בית ישראל. הזכרתי דברי קדשו ב[[פרשת ויצא]]. ביקרא דאורייתא, יהודה ש. צדקה. נא להתפלל עלינו ועל כל המשפחה, ובפרט לכל הנכדים בריאות והצלחה בכל העניינים. יאודה בן שמחה".}}
 
 
 
בשנת [[תשמ"ט]] שלח שוב דברי תורה לספר "כבוד חכמים - עטרת פז" ובהקדמה הוא כותב: {{ציטוטון|לב מי לא ישמח ליום הולדת הפ"ז של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. יום זה עשה ה' נגילה ונשמחה בו. יום זה נרשם בהיסטוריה שזכה שיוולד בו כ"ק האדמו"ר אשר זכה להנהיג את עם ישראל בכל ארצות פזוריו, לתורה, ל[[יראת שמים]] טהורה ולגמילות חסדים. יתן ה' שיאריך ימים על ממלכתו מתוך שלוה ונחת ושלום, וימשיך להנהיג את עם ישראל עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן}}.
 
  
 
==משפחתו==
 
==משפחתו==
 
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]
 
[[קובץ:שער הספר קול יהודה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'קול יהודה']]
[[קובץ:יהודה צדקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה ר' [[משה צדקה]] מ[[ירושלים]] מראשי ישיבת "פורת יוסף" - גאולה, בן בכור להרב [[יהודה צדקה]] מ[[ירושלים]].]]
 
 
נשא בזיווג ראשון לאשה את הרבנית [[פהימה]] לבית [[בטאט]].
 
נשא בזיווג ראשון לאשה את הרבנית [[פהימה]] לבית [[בטאט]].
 
;בניו
 
;בניו
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - הבכור וממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]], מתגורר בשכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים.
+
*הרב משה צדקה מ[[ירושלים]] - ממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף [[גאולה]], מתגורר בשכונת [[שמואל הנביא]] ירושלים.
*הרב דוד צדקה - שימש בצעירותו רב קהילה בארגניטנה תקופה קצרה וכיום משמש בתפקיד רבה הראשי של [[פרדס חנה]] - כרכור.
+
*הרב דוד צדקה - רבה של [[פרדס חנה]] - כרכור.
 
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]].
 
*הרב אליהו צדקה - ראש [[כולל אברכים|כולל]] "דורשי תורה" ב[[רמת גן]].
 
*הרב שאול צדקה - [[ר"מ]] ומגיד שיעור.
 
*הרב שאול צדקה - [[ר"מ]] ומגיד שיעור.
שורה 81: שורה 68:
  
 
;חתניו
 
;חתניו
*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית ומחבר הספרים; "נעימות נצח" ו"חינוך ילדים" ועוד.
+
*הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית.
 
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.
 
*הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש [[כולל אברכים|כולל]] בירושלים.
  
בזיווג שני נשא לאשה את הרבנית [[תמר]] לבית סודרי בת רבי [[מיימון אסודרי]] משמש בקודש בישיבת פורת יוסף ב[[ירושלים]].
+
==ספריו==
 
 
הרב יהודה צדקה התגורר שנים רבות ב[[רחוב יואל]] בירושלים בסמיכות לשכונות [[שכונת מאה שערים]] ו[[שכונת גאולה]], בשנותיו האחרונות עבר להתגורר ב[[רחוב חיים שאול עבוד]] ב[[שכונת בית ישראל]] בירושלים בסמיכות לבית בו היה מתגורר הרב [[יעקב חיים סופר]] מירושלים בעל [[כף החיים]].
 
 
 
==ספרו==
 
 
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים.
 
*"קול יהודה" - דרושים על [[פרשות השבוע]], חידושים על ה[[ש"ס]] ומאמרים.
 
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה במבוא.
 
*'''הגדה של פסח''' קול יהודה במבוא.
שורה 103: שורה 86:
 
*ט. ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113-117.
 
*ט. ר' [[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 113-117.
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
+
{{מיון רגיל:צדקה, יהודה יהושע}}
 +
[[קטגוריה:רבני ספרד]]

גרסה מ־13:27, 21 בינואר 2021

רבי יהודה יהושע חיים צדקה
[[קובץ:
יהודה יהושע צדקה.JPG
|250px]]
ראש ישיבת "פורת יוסף"
הרב יהודה צדקה
לידה ג' בשבט תר"ע
ירושלים
פטירה י"ב בחשוון תשנ"ב
ירושלים
מקום פעילות ישיבת "פורת יוסף"
השתייכות עדות המזרח
רבותיו רבי עזרא עטייה
תלמידיו הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול, הרב עובדיה יוסף, ועוד.
חיבוריו "קול יהודה"

הרב יהודה יהושע צדקה (ג' בשבט תר"ע - י"ב בחשוון תשנ"ב) היה ראש ישיבת "פורת יוסף" גאולה בירושלים, עמד בקשרים עם הרבי ועם חסידות חב"ד.

תולדות חיים

נולד בג' בשבט שנת תר"ע בירושלים לרב שאול ולמרת שמחה צדקה. אמו הייתה בת אחותו של רבי יוסף חיים מבגדד הבן איש חי. נקרא "יהודה" על שם סבו רבי יהודה סומך מבגדד ואת השם "יהושע" הוסיפו לו על פי חלום של אמו. בילדותו למד בתלמוד תורה "בני ציון" ובבחרותו למד בישיבת "פורת יוסף".

בשנת תרצ"ד התחתן עם מרת פהימה למשפחת בטאט.

במשך ארבעים שימש את רבו, רבי עזרא עטייה, שראה אותו כיורשו הרוחני. בשנת תרצ"ז מינה אותו רבו למסור שיעורים בישיבה ובשנת תש"ל מונה לראש הישיבה.

בשנת תשל"ט נפטרה אשתו והוא נישא בשנית למרת תמר לבית מימון סודרי - שמש ישיבת "פורת יוסף" בעיר העתיקה בירושלים. נפטרה ביום י"ד באדר תשס"ז.

הרב צדקה היה גאון בנגלה ובנסתר, עניו וצנוע וביחד עם זה עמד בתוקף על קדושת התורה וכבוד שמים. היה גם עובד ה' בתפילה בהשתפכות הנפש. עסק בהצלת ילדי העולים מחינוך של כפירה.

במוצאי שבת י"ב בחשוון שנת תשנ"ב, נפטר.

קשריו עם הרבי

הרב צדקה (יושב מימין) כותב אות בספר התורה של ילדי ישראל
הרב צדקה נואם בכנס לילדי צבאות השם
מכתב הברכה מהרבי לחתונה נכדו של הרב צדקה (כסלו תשמ"ח)
מכתבו של הרב צדקה בו מבקש ברכה לרפואה

הרב צדקה העריץ את הרבי כמנהיג ישראל הדואג לכל יהודי בעולם. דיבר הרבה על גדולתו של הרבי בתורה ובהנהגה ועל הצורך לציית להוראותיו. היה חתום על כרוז של גדולי ישראל לתיקון חוק "מיהו יהודי" והיה חבר ב"ועדת הרבנים למען שלימות העם"[1]. השתתף כמעט בכל האירועים התורניים של חב"ד בירושלים; בחגיגת סיום ספרי התורה הכללים בירושלים העתיקה, בסיומי הרמב"ם, בתהלוכות ל"ג בעומר לילדים ועוד. כשהיה מקבל את קונטרסי הליקוטי שיחות של הרבי, היה מביע את התפעלותו מהם[2].

לקראת יום הולדתו של הרבי בי"א בניסן שנת תשל"ז, הודפס קובץ מיוחד של חידושי תורה מגדולי ישראל ובין היתר, שלח גם הרב צדקה מחידושי תורתו. לקראת יום הולדתו השמונים לרבי, בשנת תשמ"ב, שלח גם מדברי תורתו לספר "כבוד חכמים" שהודפס והוסיף הקדשה לרבי.

בכ"ג באדר ב' שנת תשמ"ד שלח לרבי את ספרו "קול יהודה" ובדף השער כתב הקדשה לרבי.

הרב צדקה תמך בתקנת לימוד הרמב"ם של הרבי. לקראת סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה כתב: "חזקו ואמצו, זכות הרמב"ם תגן עליכם ועל כלל ישראל, שנזכה כולנו לקבל את פני משיח צדקנו ביחד עם כבוד קדושת האדמו"ר שליט"א היוזם לימוד הרמב"ם לכלל ישראל". בחגיגת הסיום בבניני האומה בירושלים אמר בנאומו שמאז ימי הרמב"ם, מעטים הכינוסים התורניים שהיה בהם מעמד של קידוש ה' כמו סיום הרמב"ם. הרב צדקה השתתף גם בסיום הרמב"ם בשנת תשמ"ו בירושלים[3].

בשנת תשמ"ו נערכה בעיר נתיבות חגיגת סיום ספר תורה לזכרו של הבאבא סאלי. במהלך החגיגה בירך את הקהל שזכותו של הבאבא סאלי ושל יבדלח"ט הרבי תעמוד לעם ישראל.

בראש חודש כסלו שנת תשמ"ח נערכה בירושלים חגיגת עשור לראש חודש כסלו תשל"ח, הרב צדקה שלח מכתב למעמד.

ביום ט"ו בכסלו שנת תשמ"ח נישא נכדו של הרב צדקה והוא ביקש מהרב מנחם בן ציון וילהלם שישלח אל הרבי הזמנה לחתונה. הרבי החזיר לו מכתב ברכה לחתונה ועל אף חולשתו, התאמץ הרב צדקה להקריאו בתחילת החופה.

בשנת תשמ"ח, לאחר הסתלקות הרבנית חיה מושקא שניאורסון, שלח הרב צדקה מכתב ניחומים לרבי. ביום כ"ז בשבט במהלך ה"שבעה" על רבנית, נערך כינוס "הקהל" של רבני ארץ הקודש בירושלים, בו נאם הרב צדקה.

מספר שנים לפני פטירתו חלה, ושלח בידי הרב וילהלם מכתב אל הרבי.

בשנת תנש"א כתב מאמר תורני עבור שבועון כפר חב"ד[4], בו כתב גם על סדרת הלקוטי שיחות. בספרו "קול יהודה" כשהוא מציין לדברי הרבי וכותב: "עיין בזה בלקוטי שיחות של האדמו"ר מליבוויץ שליט"א שאמר בזה רעיון נפלא.. עיין שם ותהנה".

ביום ו' בחשוון תשנ"ב בעת ביקור תלמידו ואחיינו, הרב מרדכי אליהו, אצל הרבי והוא ביקש ברכת רפואה לדודו, הרב צדקה. הרבי ענה: "יש לו זכות גדולה שהעמיד הרבה תלמידים, וקיים במשך שנים רבות את הוראת המשנה: והעמידו תלמידים הרבה".

משפחתו

שער ספרו 'קול יהודה'

נשא בזיווג ראשון לאשה את הרבנית פהימה לבית בטאט.

בניו
  • הרב משה צדקה מירושלים - ממלא מקום אביו ומראשי ישיבת פורת יוסף גאולה, מתגורר בשכונת שמואל הנביא ירושלים.
  • הרב דוד צדקה - רבה של פרדס חנה - כרכור.
  • הרב אליהו צדקה - ראש כולל "דורשי תורה" ברמת גן.
  • הרב שאול צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.
  • הרב שלמה צדקה - ר"מ ומגיד שיעור.
חתניו
  • הרב יעקב שכנזי - מו"צ בעדה החרדית הספרדית.
  • הרב אבנר מרציאנו - אב"ד וראש כולל בירושלים.

ספריו

  • "קול יהודה" - דרושים על פרשות השבוע, חידושים על הש"ס ומאמרים.
  • הגדה של פסח קול יהודה במבוא.

לקריאה נוספת

  • א. ספר הגדה של פסח - קול יהודה עם מבוא (מהדורת חדד).
  • ב. תיעוד נדיר: הרב יהודה צדקה בתמונות נדירות באתר כיכר השבת.
  • ג. וזאת ליהודה (ב' חלקים) - ספר מאת ר' אהרן סוראסקי.
  • ד. מליצי יושר - ספר אנציקלופדיה (עמ' 82, ואילך), תשס"ב-תשס"ג, באוצר החכמה מאת ר' אברהם א. סופר מירושלים (שאר בשר להרב יהודה צדקה) ב"ר יעקב ח. סופר מירושלים.
  • ה. קול יהודה - הקדמת רבי יהודה צדקא, באוצר החכמה, הספריה הלאומית.
  • ו. נר יהודה - ספר מאת ר' יעקב ח. סופר מירושלים (שאר בשר להרב יהודה צדקה) ב"ר יצחק ש. סופר מירושלים, בקונטרס "יהודה יעלה", נר יהודה, תשנ"ב, באוצר החכמה.
  • ז. קונטרס אלון בכות - עם עובדות והנהגות.
  • ח. האיר המזרח - ספר מאת ר' גדעון גילקרוב מירושלים.
  • ט. ר' שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמודים 113-117.

הערות שוליים

  1. יחד עם הרבנים; יעקב בצלאל ז'ולטי ושמואל אלעזר הלפרין.
  2. את הקונטרסים הביא לו הרב מנחם בן ציון וילהלם מירושלים.
  3. נאומו הודפס בספר "מקדש מלך" ע' 39.
  4. גיליון מחודש אייר