עריכת הדף "יהודה אריה קורנט"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר נישואיו המשיך בעסקנות לטובת הכלל, והרבי הזכיר לו זאת באגרת משנת [[תשכ"ב]] - אגרת ברכה על ההודעה מהולדת בתו - כשהרבי מוסיף בכתב-יד-קודשו: "ולבשו"ט גם בענייני הכלל". לאחר מספר שנים בהם התגורר הזוג הצעיר ב[[ירושלים]], העבירו את מגוריהם ל[[פרדס חנה]]. היה זה בשנת [[תשכ"ד]], ומאז ועד יום פטירתו לא חדל מלהתעסק בענייניו הק' של הרבי, אשר עודד וחיזק אותו בברכות ובמענות מיוחדות ונדירות, להמשיך במילוי השליחות בפרדס חנה. | לאחר נישואיו המשיך בעסקנות לטובת הכלל, והרבי הזכיר לו זאת באגרת משנת [[תשכ"ב]] - אגרת ברכה על ההודעה מהולדת בתו - כשהרבי מוסיף בכתב-יד-קודשו: "ולבשו"ט גם בענייני הכלל". לאחר מספר שנים בהם התגורר הזוג הצעיר ב[[ירושלים]], העבירו את מגוריהם ל[[פרדס חנה]]. היה זה בשנת [[תשכ"ד]], ומאז ועד יום פטירתו לא חדל מלהתעסק בענייניו הק' של הרבי, אשר עודד וחיזק אותו בברכות ובמענות מיוחדות ונדירות, להמשיך במילוי השליחות בפרדס חנה. | ||
| − | ב[[שליחות]]ו ובהוראתו של הרבי, ניהל במקום את ה[[בית חב"ד]] המקומי, ובמהלך השנים הצטרף אליו בנו ר' יוסף קורנט שסייע לו רבות בארגון הפעילות, הקים מערך שיעורי-תורה בעיר, יחד עם ביסוס והרחבת הפעילות של [[עשרת המבצעים|מבצעי הקודש]]. בשנת [[תשל"ה]], חשב שלטובת [[חינוך]] ילדיו כדאי לעזוב את פרדס חנה ולעבור להתגורר בירושלים. הרבי שלל בתכלית הצעה זו בכותבו: "במענה לשאלות - כדאי שימשיכו בעירם עתה ( | + | ב[[שליחות]]ו ובהוראתו של הרבי, ניהל במקום את ה[[בית חב"ד]] המקומי, ובמהלך השנים הצטרף אליו בנו ר' יוסף קורנט שסייע לו רבות בארגון הפעילות, הקים מערך שיעורי-תורה בעיר, יחד עם ביסוס והרחבת הפעילות של [[עשרת המבצעים|מבצעי הקודש]]. בשנת [[תשל"ה]], חשב שלטובת [[חינוך]] ילדיו כדאי לעזוב את פרדס חנה ולעבור להתגורר בירושלים. הרבי שלל בתכלית הצעה זו בכותבו: "במענה לשאלות - כדאי שימשיכו בעירם עתה (עכ"פ בעתיד הקרוב)". מיד שכח מכוונתו לעזוב. כאשר היה נשאל: והלא הרבי דיבר רק על ה"עתיד הקרוב", היה עונה: כוונת הרבי שעלינו להישאר כאן עד להתגלות [[משיח]] צדקנו, שתהיה בעתיד הקרוב! |
ר' יהודה דאג לקרב ולעודד את תלמידי המדרשייה התיכונית השוכנת בפרדס חנה, "מדרשיית נועם", בעיקר אלו שהחליטו לטעום מ'עץ החיים' של תורת החסידות. אל ביתו היו מגיעים בכדי להתוועד ובכדי לשמוע את השיעורים ב'[[תניא]]'. בשנת [[תשמ"ט]] היו כמה רבנים שהתכנסו במטרה "להלחם בחב"ד", אמר להם הרב יוגל, רב המדרשייה: "בחב"ד אני מכיר את החסיד ר' יידל מפרדס חנה, ואני אומר לכם שלא שייך לצאת נגדם". לקראת [[חג הפסח]] דאג לחלק [[מצה|מצות שמורות]] עבודת-יד, ומ[[כפר חב"ד]] דווקא. רבים מתושבי פרדס חנה התקשרו לרבי דרכו. למי שרק יכל היה מייעץ שייסע אל הרבי. | ר' יהודה דאג לקרב ולעודד את תלמידי המדרשייה התיכונית השוכנת בפרדס חנה, "מדרשיית נועם", בעיקר אלו שהחליטו לטעום מ'עץ החיים' של תורת החסידות. אל ביתו היו מגיעים בכדי להתוועד ובכדי לשמוע את השיעורים ב'[[תניא]]'. בשנת [[תשמ"ט]] היו כמה רבנים שהתכנסו במטרה "להלחם בחב"ד", אמר להם הרב יוגל, רב המדרשייה: "בחב"ד אני מכיר את החסיד ר' יידל מפרדס חנה, ואני אומר לכם שלא שייך לצאת נגדם". לקראת [[חג הפסח]] דאג לחלק [[מצה|מצות שמורות]] עבודת-יד, ומ[[כפר חב"ד]] דווקא. רבים מתושבי פרדס חנה התקשרו לרבי דרכו. למי שרק יכל היה מייעץ שייסע אל הרבי. | ||
