יגאל אלון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־03:39, 1 באוקטובר 2020 מאת חבר (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''יגאל אלון''' היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי ששימש כראש הממשלה במשך תשעה עשר יום. כיהן כשר...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יגאל אלון היה פוליטיקאי ואיש צבא ישראלי ששימש כראש הממשלה במשך תשעה עשר יום. כיהן כשר בממשלות ישראל, סגן ראש הממשלה וכ"אלוף" בצה"ל.

תולדות חיים

נולד בד' בחשוון תרע"ט לרטובן וחיה פייקוביץ' בישוב מסחה (כפר תבור).

בגיל צעיר הצטרף למחתרת ההגנה, שם שירת כלוחם בפלמ"ח, במשך השנים התקדם מאוד, עד שמונה למפקד הפלמ"ח.

עם הקמת צה"ל והמדינה, הוא הוכתר לדרגת "אלוף" בצה"ל, ופיקד על מספר מבצעים, כמו כן היה ממפקדי מבצע אלטלנה.

בעת שירותו בצבא, כשניתנה ההוראה לכל אלופי צה"ל לעברת שינה את שם משפחתו מפייקוביץ' לאלון.

קריירה פוליטית

אלון נבחר לראשונה לכנסת השלישית מטעם "אחדות העבודה" לאחר תחילת כהונת הכנסת הרביעית פרש מהכנסת, כדי ללמוד באוניברסיטה בארה"ב.

שנה לאחר מכן, בשנת תשכ"א חזר לכנסת ומונה לכהן כשר העבודה בממשלה. בהמשך איחד את מפלגתו - אחדות העבודה עם מפלגת מפא"י ויצר את "המערך". כשהוא ממשיך לכהן כשר העבודה, תפקיד בו כיהן עד שנת תשכ"ח.

לפני מלחמת ששת הימים הוצע למנות את אלון לפקיד שר הביטחון, אך לבסוף מונה לתפקיד משה דיין, כשאלון במקביל היה לאחד מחברי הועדה המייעצת לראש הממשלה, אלון היה מאלה שטענו שיש לכבוש את העיר העתיקה במהירות האפשרית, לימים טען אלון, שהייתה אפשרות לקצר את המלחמה ואף על פי כן להגיע להישגים טובים יותר.

לאחר המלחמה, תמך בהתיישבות בירושלים, והעלה מספר הצעות להחלת החוק הישראלי על השטחים ששוחררו מידי הערבים. בנוסף, עבר להתגורר ברובע היהודי.

אלון היה לפוליטיקאי הראשון שהציג תכנית לחלוקת ארץ ישראל, מיד לאחר המלחמה, במסגרת התכנית, יישארו ירושלים, גוש עציון ובקעת הירדן בידיים יהודיות, ושאר השטחים יוחזרו לירדן או שתוקם בהם אוטונומיה פלסטינית.

אמנם התכנית לא התקבלה, אך הייתה לה השפעה על עתיד ההתיישבות, כך לדוגמא, כשהחלו הקמת הישובים היהודיים ("ההתנחלויות") ביהודה ושומרון, מוקמו רובם בשטחים שהיו אמורים להישאר בידיים יהודיות במסרגת תכנית אלון.

בשנת תשכ"ח מונה אלון לתפקיד שר הקליטה וסגן ראש הממשלה, אז היו מפגשיו העיקריים עם חסידות חב"ד.

ההצעה להקים ישוב חב"די בחברון

אלון סייע להקמת ישובים יהודיים בשטחים שיועדו ליהודים בתכניתו, כך סייע להקמת הישוב היהודי בחברון.

בשנת תשכ"ח פנה אלון אל הרבי, בבקשה להקים יישוב חב"די בחברון.

הרבי השיב לו כי על אף שלחב"ד יש נכסים בחברון, הרי שבסופו של דבר לא יישבו אותם בחברון עצמה, אלא מחוצה לה, ולכן אינו רוצה בכך[1].

= הקמת נחלת הר חב"ד

  1. כמו שאכן קרה, בהקמת קרית ארבע, מפי קונסול ישראל לעניינים יהודיים בניו יורק צבי כספי, שהעביר את הבקשה לרבי