הבדלים בין גרסאות בדף "י' במנחם אב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*[[תקכ"ח]] - רבי מסעוד חי רקח מטריפולי - לוב, מחבר ספר 'מעשה רקח', נפטר. | *[[תקכ"ח]] - רבי מסעוד חי רקח מטריפולי - לוב, מחבר ספר 'מעשה רקח', נפטר. | ||
*[[תרכ"ו]] - רבי אליהו ישראל, רבה של קהיר ומנהיגם של יהודי מצרים, נפטר. | *[[תרכ"ו]] - רבי אליהו ישראל, רבה של קהיר ומנהיגם של יהודי מצרים, נפטר. | ||
| − | *[[תשנ"ד]] - 85 קדושים נרצחו בפיצוץ בניין הקהילה היהודית בבואנס-איירס בירת ארגנטינה. | + | *[[תשנ"ד]] - 85 קדושים מתוכם 65 יהודים נרצחו בפיצוץ בניין הקהילה היהודית בבואנס-איירס בירת ארגנטינה. |
*[[תשס"ה]] - ביצוע תכנית '[[ההתנתקות]]' - גירוש יהודי חבל עזה (גוש קטיף) וצפון ה[[שומרון]]. | *[[תשס"ה]] - ביצוע תכנית '[[ההתנתקות]]' - גירוש יהודי חבל עזה (גוש קטיף) וצפון ה[[שומרון]]. | ||
גרסה מ־06:18, 16 ביולי 2017
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
י' באב היום העשירי בחודש מנחם אב ועד חצות נוהגים חלק ממנהגי אבילות. כשתשעה באב חל בשבת נדחית התענית ליום זה.
תוכן עניינים
אירועים ביהדות
- א'תרנו - נח פתח את חלון התיבה ושלח את העורב[1].
- ב'קצ"ז - יששכר בן יעקב אבינו ולאה, נולד.
- ב'שי"ח - יששכר בן יעקב אבינו ולאה, נפטר.
- ג'של"ח - סיום חורבן בית ראשון והגליית שארית העם על ידי נבוזראדן.
- ס"ו - יהודי צרפת גורשו על ידי פיליפ הרביעי.
- רנ"ח - יהודי פורטוגל מגורשים מארצם בפקודם המלך מנואל.
- תל"ה - נחנך באמסטרדם בית הכנסת הפורטוגזי.
- תקכ"ח - רבי מסעוד חי רקח מטריפולי - לוב, מחבר ספר 'מעשה רקח', נפטר.
- תרכ"ו - רבי אליהו ישראל, רבה של קהיר ומנהיגם של יהודי מצרים, נפטר.
- תשנ"ד - 85 קדושים מתוכם 65 יהודים נרצחו בפיצוץ בניין הקהילה היהודית בבואנס-איירס בירת ארגנטינה.
- תשס"ה - ביצוע תכנית 'ההתנתקות' - גירוש יהודי חבל עזה (גוש קטיף) וצפון השומרון.
ימי חב"ד
נולדו
נפטרו
- תרס"ז - הרב יהודה לייב מנוחין - ראש כולל חב"ד בארץ הקודש.
- ת"ש - הרב אליהו מיכל היילפרין, סופר ואיש הגות, מאנשי חב"ד בירושלים.
| הפתגם היומי - י' במנחם אב - מלוח היום יום |
|---|
| מסיפורי אדוני אבי זקני מורי ורבי: א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות. ב) ווען דער רבי וואלט ניט געשטעלט די דריי ווערטער "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - וואלט ער געהאט נאך פופציג טויזענט חסידים, אבער דער רבי מאנט מדת אמת.
תרגום מאידיש: א) מתחלה היה אגרת הקודש "קטנתי" מסיימת "ורוח נכאה כולי", ואחרי אשר אמר רבינו הגדול שלש פעמים - בליאזנא - המאמר "כמים הפנים" גו' כפירוש רש"י ולא כתרגומו, אז הוסיף התיבות "וכולי האי - הפנים וגו'", ובזה נטע בהחסידים מדות טובות. ב) אם הרבי לא היה כותב את שלושת המילים "במדת אמת ליעקב" - באגרת הקודש קטנתי - היה לו עוד חמישים אלף חסידים, אבל הרבי תובע מדת אמת. |
הערות שוליים
- ↑ לשיטת הרמב"ן
