טמטום הלב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טמטום הלב הינו מחסום נפשי פנימי המונע מיהודי להתעורר ברגש אלוקי, על אף שמתבונן בענינים אלוקיים ומקשר בהם את דעתו. טמטום זה קשור עם עצבות וכבדות בעניני קדושה. המצב הנפשי המתוקן וההפוך הוא פתיחת הלב, כאשר היהודי מרגיש משוחרר מכל סוג של עצב ומועקה נפשית, ולבו פתוח לקיים את מצוות השם מתוך שמחה.

טמטום הלב[עריכה]

טמטום הלב מצוי יותר מאשר טמטום המוח, והוא קל יותר ממנו, והוא העבודה המוטלת על כל אדם לתקן אותו ולהביא את עצמו למצב של פתיחת הלב[1].

הסיבה לטמטום הלב היא בעיקרה חטאות נעורים, והיא נקראת 'ערלת הלב' שאוטם את הלב מלהרגיש אלוקות ולרצות באלוקות, והסיבה שלה היא מפני הפגם במקום הערלה[2], וכן השקיעה בתאוות ובמאכלות אסורות[3], ובדקות יותר, עצם זה שיהודי לא עוסק כראוי בעבודת השם, זה גורם לו לטמטום הלב.

התוצאות השליליות[עריכה]

טמטום הלב קשור גם עם עצבות[4], וכפי שעצבות גורמת לאדם לחוסר חשק והוא נעשה כבד בכל פעולותיו, כך גם טמטום הלב גורם לכבדות הלב ומשפיע על האדם שהלב שלו לא יתלהב גם בענינים שעדיין הוא מצליח להתעורר מהם.

בשם תלמידי המגיד ממעזריטש מובא, שאף ש"עצבות אינה עבירה, אך הטמטום הלב שעצבות מבטאת - החטא הכי גס אינו יכול לבטא"[5].

עצות לטמטום הלב[עריכה]

התיקון לטמטום הלב הוא השמירה כראוי בקדושה בכל הפרטים[6], והעצה להיפטר ממנו הוא על ידי שהאדם מבטש את עצמו[7], וכן על ידי שמקבל על עצמו עול תורה[8], מתפלל מתוך כובד ראש, ונותן צדקה[9].

הצד השווה לכל העצות לטמטום הלב, הוא הביטול, שהינו תנאי הכרחי לפתיחת הלב כמו שנאמר "ונפשי כעפר לכל תהיה".

בשם המושאל[עריכה]

אף שמשתמשים בדרך כלל במטבע לשון זו לתאר עצבות שלילית, במספר מקומות בחסידות היא מובאת גם לתאר את המרירות, שהינה חיובית ומביאה לתוצאות חיוביות[10].

פתיחת הלב[עריכה]

פתיחת הלב היא תוקף המציאות דקדושה[11], והיא תנאי מוכרח לקבלת השפעה פנימית, ועד כדי כך שגדולי האמוראים הקדימו אמירת 'מילתא דבדיחותא' קודם הלימוד, כדי לפתוח את ליבם של התלמידים לקבל את דבריהם כראוי[12].

פתיחת הלב פועלת על האדם זריזות והתרחבות, שיעבוד את השם מתוך שמחה וחיות, וזו הדרך היחידה לנצח את היצר הרע[13].

פעולה נוספת שבאה כתוצאה מפתיחת הלב, שהאדם נעשה כלי ראוי להתבוננות בגדולת השם, ואז מועילה ההתבוננות לעורר בו רגשות אלוקיים[14].

פתיחת הלב בדרגה הגבוהה והנעלית שלה תהיה בביאת משיח דווקא, שאז גם תהיה פתיחת הלב בתורה בתכלית השלימות בבחינת ראיה[15].


הזהירות הדרושה[עריכה]

כאשר ליבו של אדם פתוח הוא עלול ליפול בקליפת 'פלישתים', שהיא המנגד בקדושה לפתיחת הלב באופן הראוי, כאשר הלב 'מפולש' ופתוח לכל הכיוונים.

רק כאשר הקדושה מאירה אצל האדם בגלוי, יכול הוא להיות בטוח שלא יהיו תוצאות שליליות מפתיחת הלב שלו[16].

ניגון לפתיחת הלב[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב התבטא על הניגון של השוחט החסידי ר' אשר גרוסמן מניקולייב, כי ניתן להיעזר בניגון שלו לפתיחת הלב[17].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תורת שלום עמוד 165, שיחת שמחת תורה תרע"ג.
  2. תורת שמואל תרל"ב חלק א' עמוד דש.
  3. מאמר 'לפיכך נקראו הראשונים סופרים', פרשת שמיני תשט"ז בתחילתו. וכן מבואר בחסידות על הפסוק "וישמן ישורון ויבעט - שמנת עבית כשית. וכדברי אדמו"ר המהר"ש לאברך, שהובאו במאמר קבלת הנשיאות 'באתי לגני' יו"ד שבט תשי"א: "יין נסך איז מטמטם המוח והלב".
  4. כדברי אדמו"ר הזקן בלקוטי אמרים פרק ל"א: "כי עצבות היא שלבו מטומטם כאבן".
  5. בשפת המקור: "עצבות איז דאך ניט איין עבירה, אבער דער טמטום הלב וואס עצבות פאר שטעלט קען ניט פאר שטעלין דיא גרעבסטע עבירה".
  6. תורת שמואל, שם.
  7. תניא ליקוטי אמרים פרקטים כ"ט-ל'.
  8. המשך 'בשעה שהקדימו' תער"ב חלק א' עמוד שסט. תורת שמואל תרל"ד עמוד שלג.
  9. כמו שסיפר אדמו"ר הצמח צדק בנוגע לעשיית גמילות חסד קודם התפילה, שבזכות כך זכה לפתיחת הלב.
  10. ראו לדוגמא לקוטי תורה מאמר ד"ה 'תחת אשר לא עבדת'.
  11. התוועדויות תנש"א חלק ג' עמוד 240 בהערה.
  12. מאמר דיבור המתחיל' לכה דודי' תשי"ד.
  13. ליקוטי אמרים תניא פרק כו.
  14. ספר המאמרים תרפ"ו עמוד ריט.
  15. שיחת שבת פרשת שופטים ד' אלול תשט"ז.
  16. לקוטי שיחות חלק ט"ו עמוד 119.
  17. שיחת אדמו"ר הריי"צ שבת פרשת חיי שרה תש"א.